ועדת הכנסת התכנסה אתמול (שני) לדון בעובדי הקבלן בכנסת, בעקבות תלונות של חברי הוועדה על כך שהעובדות המוגדרות כ'עובדות שירותים', לא הוזמנו לאירועי יום האישה לעובדות הכנסת, בשבוע שעבר. מהכנסת נמסר כי, "הכנסת אינה מעסיקה עובדי קבלן באמצעות המנגנון הקבוע בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם."

"אני רוצה להיות עובדת ישירה של הכנסת, אנחנו נותנים שירות כמו כל עובדי הכנסת. זה מצחיק, כי הם (דוברות הכנסת) אמרו בתגובות שאנחנו לא חברה קבלנית אנחנו חברה חיצונית, זה כזה אומלל, זה לקחת כלב ולשנות לו את השם, הם לא מבינים שבסופו של דבר הוא נובח אותו דבר. בסופו של יום, זה אותו דבר." כך אמרה ל'דבר ראשון', ב', העובדת במשרה חלקית כבר שנתיים במזנון הכנסת ומועסקת על ידי חברת ההסעדה סודקסו.

מזנון הכנסת (צילום ארכיון: מרים אלסטר פלאש90)

"לוליינות מילולית"

"לא ייתכן שאנחנו מדברים בכנסת על תנאי עבודה פוגעניים של עובדי קבלן רק במגזרים אחרים במשק, נאה דורש נאה מקיים", אמרה ח"כ אורלי לוי אבקסיס אשר דחפה לקיום הדיון, "להגיד 'אנחנו לא מעסיקים עובדי קבלן אלא שוכרים שירותים' זו לוליינות מילולית". לוי התייחסה לטענתו של מנכ"ל הכנסת, כי בכנסת כלל לא מועסקים עובדי קבלן, "האנשים הללו שנמצאים אתנו יומם ולילה לסדר ולנקות, הם חיים ממינימום הכנסות. במונח 'שכירת שירותי' אתה מסיר את הממד האנושי. לא יתכן שאנשים שעובדים אתנו כתף אל כתף יהיו עובדים סוג ב' וסוג ג'".

אורלי לוי-אבקסיס, ארכיון (צילום: פלאש 90 / יונתן זינדל).

"אין עובדי קבלן בכנסת, לא היו ולא יהיו, וזו לא מכבסת מילים. יש חברות שנותנות שירותים", התעקש מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ', ככל הנראה כחלק מהויכוח הנסוב על עצם הגדרת המושג 'עובד קבלן'. "למה אתם מדברים רק על אנשי ההסעדה והניקיון? מה עם יועצים משפטיים? הם שונים כי הם מרוויחים יותר? כדי לשנות את המצב תצטרכו לאשר עוד 500 תקנים לכנסת" אמר, ומנה שירותים נוספים הניתנים לכנסת שלא במסגרת של העסקה ישירה כגון עובדי ערוץ הכנסת, ועדת הבחירות המרכזית, עוזרים פרלמנטריים, השכרת רכב מל"מ ועוד. לדבריו הנהלת הכנסת עושה מאמצים לתת לעובדי שירותים אלו תחושה טובה ומשתפים אותם בכל האירועים בכנסת שאפשר לשתף אותם, מלבד באירועים כמו קייטנה והשתלמויות ששם לדבריו אין אפשרות חוקית לשתף.

כ', עובדת במזנון הכנסת: "אם הכנסת מחוקקת חוק נגד אפליה במקום העבודה, היא הראשונה להוכיח לשאר אזרחים, שמהמקום שלה היא עושה צדק. ואם היא לא עושה צדק, שעובדים במזכורת מינימום, שמשלמים את זה לקבלן."

"אנחנו בתוך הכנסת, אבל אנחנו בפלנטה אחרת"

כ', מתארת מציאות של עובדות קבלן רבות, "אני מגדלת לבד שלושה ילדים, אבל הם בחוקים שלהם לא נותנים לי להתקדם, כי אני אישה, ויש לי ילדים. בגלל שבאתי מבית מורכב ולא הוצאתי איזה תואר, ואין לי את האפשרות אני חייבת להישאר ענייה ולאכול קירות? אני מצטערת, אני שווה בין שווים, ואתם תתחילו לעמוד מאוחרי החוקים, ומאחורי הצדק שאתם מנסים לייצג."

"אם הכנסת מחוקקת חוק נגד אפליה במקום העבודה, היא הראשונה להוכיח לשאר אזרחים, שמהמקום שלה היא עושה צדק. ואם היא לא עושה צדק, שעובדים במזכורת מינימום, שמשלמים את זה לקבלן. כמו שיש פה מערך של מנהלת אירועים, שיהיה מנהלת הסעדה, אבל שיהיה מטעם הכנסת. לבנות מערך חדש שיהיה מטעם הכנסת, במקום ללכת בסיבובים – למה לא לקדם אנשים? כי אנחנו לא למדנו?"

הכאב של עובדים שרואים את חבריהם למקום העבודה נהנים מתנאים שונים משלהם, לא מבחין בין הגדרות של 'עובדי קבלן' ובין עובדי 'מיקור חוץ', "אנחנו לא זכאים לבוא, לא מזמינים אותנו לבוא רגיל, אנחנו לא שייכים, אנחנו בתוך הכנסת, אבל אנחנו בפלנטה אחרת" , אומרת בזעם כ'.

מנכ"ל הכנסת אלברט סחרוביץ': "אין עובדי קבלן בכנסת, לא היו ולא יהיו, וזו לא מכבסת מילים. יש חברות שנותנות שירותים. למה אתם מדברים רק על אנשי ההסעדה והניקיון? מה עם יועצים משפטיים? הם שונים כי הם מרוויחים יותר? כדי לשנות את המצב תצטרכו לאשר עוד 500 תקנים לכנסת"

"אי-הבנה בסיסית"

"מישהי שעובדת פה 13 שנה, אפשר לומר שהיא לא עובדת של הכנסת?" תהה ח"כ יוסי יונה (המחנ"צ). "איך אני יכול ללכת הביתה עם מצפון שקט כשאלה שמגישים לנו אוכל מרוויחים 2,500 ש"ח? איך יכול להיות שחברי כנסת יכולים לדון בנושאים הכי חשאיים בוועדות המשנה הכי סודיות, ולא יכולים לדון בתנאים של עובדי הכנסת? אנחנו תובעים לחשוב מחדש על תנאי התעסוקה כי אם אנחנו מעסיקים באופן פוגעני, מה יגידו כל השאר?". ח"כ שלי יחימוביץ' טענה כי עובדי הכנסת קיבלו הוראה שלא לפנות אל חברי הכנסת עם בעיותיהם, ותבעה ממנכ"ל הכנסת לבטל הוראה זו.

היועצת המשפטית של ועדת הכנסת, עו"ד ארבל אסטרחן, הסבירה כי "הכנסת, כמו כל משרדי הממשלה, רוכשת שירותים שונים כמו אוכל, מחשוב, תחזוקה וכו'. השתלמויות ואירועים חיצוניים זה רק לעובדי הכנסת. הסוגיה היא עקרונית – האם לאפשר שכירת שירותים חיצוניים או שכולם צריכים להיות עובדי הכנסת". לדבריה הוסיף חשב הכנסת חיים אבידור שאמר כי לבקשת חברי כנסת נבדק נושא ההעסקה הישירה לפני כמה שנים, וכי "חברת יעוץ חיצונית אמרה לנו שלא נוכל לעמוד במצב בו לא נזדקק לחברות שירותים".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס: "לא יתכן שאנחנו מדברים בכנסת על תנאי עבודה פוגעניים של עובדי קבלן רק במגזרים אחרים במשק, נאה דורש נאה מקיים. להגיד 'אנחנו לא מעסיקים עובדי קבלן אלא שוכרים שירותים' זו לוליינות מילולית".

את הדיון סיכם יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש אשר אמר כי "אמליץ ליו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לקיים דיון עקרוני בנוגע למעמדם של עובדים של נותני שירותים אל מול מקום העבודה, ולא רק בכנסת". כמו כן אמר כי יש להמשיך ולשתף את כלל העובדים בכל אירועי הכנסת שאינם השתלמויות וכו'.

מהכנסת נמסר: במספר פרסומים התברר קיימת אי-הבנה בסיסית של הנושא. הכנסת אינה מעסיקה עובדי קבלן באמצעות המנגנון הקבוע בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. בדומה ליתר משרדי הממשלה, גם הכנסת רוכשת שירותים באמצעות מיקור חוץ ולשם כך מתקשרת עם חברות בתחומים שונים, כולן חברות מוכרות במשק הדואגות לכלל זכויות עובדיהן . כאמור, בשום אופן אין מדובר בהעסקה קבלנית. על אף האמור לעיל, הכנסת עושה מאמצים רבים על מנת לאפשר לעובדים בחברות מיקור החוץ להשתתף בחלק מהפעילויות המאורגנות על ידי הכנסת. עם זאת, ברור כי לא ניתן לאפשר השתתפות בכל הפעילויות, שכן בסופו של דבר אין מדובר בעובדי הכנסת אלא בעובדים של חברות שונות המספקות שירותים לכנסת, ופעמים רבות אף מקיימות עבור עובדיהם פעילויות מקבילות. קביעת הוראה לפיה על מקום עבודה לאפשר לכל אדם המועסק בחברה אחרת המספקת שירותים לאותו מקום, ליטול חלק בכל הפעילויות שמקיים מקום העבודה עבור עובדיו, אף אינה יכולה לעמוד במבחן המעשה, ולא בכדי בחר המחוקק שלא לקבוע הוראה מסוג זה. נדגיש כי בכוונת הכנסת להמשיך לפעול בעתיד על מנת שגם העובדים בחברות מיקור החוץ, שלכנסת יש התקשרות עמן, יוכלו ליהנות מאירועים המתקיימים בכנסת, ככל שהדבר יהיה אפשרי.