תקציבים לפיתוח היישובים הדרוזים והצ'רקסים מגיעים ליעדם בשיעורי מימוש נמוכים ומותירים את היישובים בצפיפות והזנחה – על אף שמשרד האוצר מעביר את התקציב למשרדים, כך נחשף היום (שני) בוועדה לפיתוח הנגב והגליל בכנסת. נציגי המשרדים ציינו חסמים שונים למימוש התקציבים אך ראשי הרשויות ויו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) הגיבו בזעם ורמזו להקטנת ראש מצד הנציגים.
יאסר געדבאן, ראש מועצת כסרא סמיע וראש ועד ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, מחה בדבריו על תוכניתו של ח"כ אביחי בוארון להקמת עיר דרוזית ביהודה ושומרון. "הודיעו על הקמת עיר דרוזית ביהודה ושומרון, במקום שיתקנו את חוק הלאום, יבטלו את חוק קמיניץ וידאגו לחשמל ביישובים".
"המשרדים מתעללים בנו", אמר געדבאן. לדבריו, לא שווקו מגרשים ביישובים הדרוזיים. עוד אמר כי מאז 2021 לא הועבר התקציב להקמת מבני דת, והכסף נמצא במשרד הפנים. כמו כן, לטענתו, התקציב המיועד לרווחה חינוכית הוחזר למשרד האוצר לאחר שלא מומש. "אני לא צריך לרוץ אחרי המשרדים ולא להתחנן. הבירוקרטיה ותנאי הסף מכוונים כדי שלא נממש את התוכניות".
מיכל מחמלי, נציגת משרד הפנים, הגיבה לדבריו ואמרה שהכסף יעבור עד סוף דצמבר. אמין חיה, ראש אגף מיעוטים במשרד השיכון הבהיר שהבעיה אינה במשרד השיכון אלא במועצת הרשות למקרקעי ישראל, שאינה מאשרת שיווק 100% מהמגרשים לבני המקום.
"אין לנו מספיק קרקעות לבני היישוב", אמר ראש מועצת אבו סנאן סיף משלב. לדבריו, מאז 2004 לא שווקו מגרשים באבו סנאן. לטענת ראש מועצת ירכא סלמאן מולא, ועדות התכנון לא מתאמצות מספיק על מנת לממש את התוכניות. "אני עוצר את התושבים לא לבנות על אדמות מנהל", אמר. "אין לי אופק ל-450 צעירים. נבנו 1,500 דירות על אדמות פרטיות, ללא אישור. עומדי חשמל התמוטטו בגלל עומס הכבלים".
נציג מועצת התלמידים הארצית, אייל בדר ממע'אר, הגיע גם הוא לדיון. "אנו משרתים את המדינה, אבל צריך להשקיע בעתיד", אמר. "הרחוב רותח" הוסיף געדבאן. "תרמנו ונמשיך לתרום, אבל אל תזלזלו בנו".
משרד האוצר העביר את רוב התקציבים, אך המשרדים לא מימשו
בדיון הוצג מצב הביצוע של החלטות הממשלה הקודמות (החלטות 717, 718, 1974, 1975) לפיתוח היישובים. מהנתונים עולה כי במרבית סעיפי ההחלטות, האוצר העביר למשרדים בין 75% ל-100% מהתקציב שהוקצה להם עבור סעיפים אלו, אך המשרדים לא מימשו את מלוא התקציבים שהועברו להם.
משרד המדע והמשרד להגנת הסביבה בלטו בתת-הביצוע (43% ו-50% בהתאמה) בהחלטה 716 (יישובי כרמל וגליל). בהחלטה 717 (יישובי הגולן) משרד התרבות בלט בתת ביצוע (30%) לצד משרדי הרווחה, הכלכלה והתחבורה (73%, 72% ו-70% בהתאמה).
לטענת נציג משרד הכלכלה איתן פלדמן, לא היה צורך בכל התקציב שהוקצה לפיתוח אזור התעשיה בבוקעאתא ולכן לא מומש כל התקציב. ביטון התרעם ושאל מדוע התקציב לא הופנה לתוכניות אחרות של המשרד ביישובי הדרוזים.
נציג המשרד להגנת הסביבה שלמה כץ הסביר כי התקציב מהאוצר לא הגיע ולמעשה רק התקציב המשרדי מומש. ח"כ חאמד עמאר (ישראל ביתנו), שכיהן כשר במשרד האוצר בממשלת בנט-לפיד, קטע את דבריו ואמר כי בימיו במשרד האוצר התקציב הועבר, וכי למעשה המשרד ניצל את התקציב התוספתי ולא מימש את התקציב המשרדי.
חסאן אבו ריש, נציג משרד הרווחה הסביר את המימוש הנמוך בכך שלא ניתן היה לפעול במג'דל שמס בשל היעדר מבנה ייעודי. חה"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) העירה כי יש תוכנית לבניית לשכת הרווחה בכפר, אך המשרד לא מימש את התקציב לבנייתה. ח"כ ביטון נזף ושאל מדוע לא הופעלו תוכניות הרווחה במבנים אחרים בכפר, כמו בתי ספר.
מנהל הרשות לפיתוח כלכלי וחברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, האשם חוסיין, הציג את תוכניות הממשלה לשנה הקרובה ואמר כי בסוף דצמבר יוגש התקציב לתוכנית החומש החדשה ליישובים הדרוזיים והצ'רקסיים. עוד הודיע שתוקם ועדת תכנון מחוזית ליישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בתקציב של 200 מיליון שקלים. יעדי התוכנית החדשה, לדבריו, הם פתרון בעיית הדיור, שיפור מערכת החינוך והחוסן היישובי והרחבת היצע התעסוקה ביישובים.
"אנחנו לא מקבלים תקציבים כי לא התפנינו"
ראשי הרשויות הדרוזיות בצפון, שתושביהן לא התפנו אף שחלקן קרובות לגבול עם לבנון, קבלו על התייחסות הממשלה. "המצב בכפרים בלתי נסבל", אמר ראש מועצת חורפיש אנוור עאמר. "לא קיבלנו שום התייחסות מהממשלה. מערכת החינוך לא עובדת כבר 3–4 חודשים. אין לי פארק משחקים או מגרש כדורגל. אתם יודעים מה מייצרים בכפר? אצלנו מייצרים חיילים וקצינים".
"אנו לא מקבלים תקציבים מתוכנית מגן הצפון כי לא התפנינו", הוסיף ראש מועצת בית ג'אן נזיה דבור. ח"כ ביטון הדגיש את חשיבות החוסן המוניציפלי והיציבות הפיננסית של הרשויות. חוסאם כבישי, ראש מועצת ג'וליס, אמר כי אין תוכנית אסטרטגית. "רוב העיסוק הוא בשרידות. אני עם גירעון של 30%. אני רוצה תוכנית הבראה, אך אין כסף לתוכנית הבראה".
"התקציב השוטף הוא תעודת הביטוח לניצול התקציב ומימוש התוכניות. הקרן לצמצום פערים מקצצת לרשויות החלשות, כי לא עמדו ביעדים", אמר והיב סייף, ראש מועצת יאנוח ג'ת. הוא הוסיף כי שר הפנים אלי ישי לא אישר ב-2008 את הסכם תיקון הגבולות של היישוב עם מועצה אזורית מטה אשר. "הוא אמר לי שיכרות את ידו לפני שיחתום להעביר אדמות מיהודים לערבים".