ועדת הכספים התכנסה היום (שלישי) כדי לדון בהחלטת הממשלה למסות רווחים לא ממומשים. החלטה זו צפויה לעלות לאישור הכנסת בימים הקרובים, כחלק מאישור תקציב 2025.
חברות רבות נהנות משיטת מיסוי החברות בישראל, ונמנעות בעזרתה מתשלום מיסים. השיטה ה"דו שלבית" ממסה כמחצית מהרווחים בעת הכנסתם, וכמחצית בעת חלוקת הרווחים – הדיבידנדים. חברות בוחרות שלא לחלק את רוב הרווחים אלא להשקיע אותם, למשל במניות ונדל"ן, ובכך דוחים באופן קבוע את תשלום המס.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר בוועדה: "אנחנו לא מטילים מס חדש, אנחנו שומרים על מס באותה שיטה. רובנו משלמים 48-49 אחוז מס ויש אנשים שכתוצאה מהמיסוי הדו שלבי עושים תכנון מס ונמנעים מתשלום רוב המס. הדבר הזה לא צודק ולא נכון. עקרון השקילות המיסויית הוא חשוב. אנחנו רוצים כמה שפחות פערים. אופן ההתארגנות לא אמור להשפיע על שאלת המיסוי. חלק מהרווח מושקע בלהגדיל את הפעילות העסקית של העסק וזה רווח של כולם, עשינו הכול כדי לא להגדיל מס חברות כשהעלנו הכול, הלוואי שנוכל גם להגדיל את זה.
"כאשר כסף יושב בחברה שכל הכנסתה מושקע בהכנסות פאסיביות. מה אנחנו עושים? למישהו יש 100 מיליון שקלים כאלה, לא מחולקים, שמושקעים בשוק ההון. נניח שהם עושים 8% שנתי. זאת כמו הלוואה של המדינה. אם לא ניקח את הכסף משם נצטרך לקחת ממעמד הביניים העובד, רגע לפני שמעלים את המס ונכנסים לכיס של מעמד ביניים והשכבות החלשות, צריך לראות שממסים כמו שצריך. או שניקח את הרווח, או שאם אתה משקיע אותו תיתן לנו את החלק שלנו ברווח על מה שהשקעת.
"אם חושב בעל העסק שהוא ידע להכניס יותר כשהכסף אצלו, שישמור אותו וישקיע. אומרים שזה יפגע בכלכלה, כל מס פוגע בכלכלה. חלופות אחרות הן פחות טובות צודקות ומוסריות חברתית. כל החברות האלה זה 1% מסך הפעילות העסקית. הגענו להסכמה כוללת בכל משרד האוצר, וגם הנגיד. אנחנו רוצים שחברות תעשייתיות ידעו לקחת את הכסף ולהשקיע, ואפשר וצריך לעשות תיקונים. צריך לשלם מס אמת".
בשנת 2017 יצאה הממשלה ב"מבצע" של הורדה חד פעמית במס הדיבידנדים, צעד שהקפית את הכנסות המדינה ממיסים בטווח הקצר אך גרם למיסוי חסר בטווח הארוך. פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, ניסה לקדם השנה מבצע דומה השנה. משרד האוצר מקדם מהלך הפוך של הגדלת המיסוי על רווחים לא ממומשים, מהלך שיגדיל את הכנסות המדינה ממסים גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "אנחנו משתפים פעולה עם הממשלה והאוצר, עשינו מהלכים מדהימים. אין לנו ספק שהמלחמה גובה מחיר כלכלי והמגזר העסקי התייצב ראשון לעזור. לטעמי עוד הרבה גורמים צריכים להיות מתחת לאלונקה, גם המגזר הציבורי. פונ' המטרה היא צמיחה של המשק. (לסמוטריץ') שכחת לומר את המילה הזאת היום. כולנו לטובת הצמיחה. הצעת החוק פוגעת בצמיחה, השימוש ברווחים כלואים ולא צבורים, אני לא מייצג את המשקיעים הפיננסים, אלא את מי שמשקיעים בממשלה."
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "יש שיח מכבד, אני מסכים להרבה מהחוק שלך. לגבי אותם אגרני רווחים אני מסכים. מנהל בנק במקום משכורת מקבל חשבונית ואין בעיה למסות אותו. החוק פגום כי יש בו בעיות, אתה רוצה להגן על חברות תעשייתיות. שיטת הכריות טובה אבל לא מספיקה, חברה שבנתה מפעל בשנה אחת, בשנה השנייה כבר ממוסה על רווחים. זה לא נוגע רק ב-1 אחוז מהחברות. סומנו 150 מיליארד רווחים כלואים. אם 1 אחוז מביא שישית מהרווחים זה הרבה מההכנסה והעבודות במשק. אם נעשה את זה לא נכון הציבור יהיה עני יותר ויהיו פחות הכנסות מדינה. בנק ישראל מוטרד מהטעות בחוק, אין לי בעיה שהאגרנים ישלמו, אם פוגעים במי שמניעים את המשק נהיה בבעיה."
