"ביום הראשון לחזרה לבית ספר כל תלמיד הביא כריך וירקות חתוכים לארוחה כיתתית, לסיכום הנושא של תזונה בריאה שלמדנו בשיעורים האחרונים", מספרת מספרת איריס אמסלם (35), מורה בשנתה השמינית במערכת החינוך ומחנכת כיתה ב'3 בבית הספר 'מעלה הגליל' במושב מעונה במועצה אזורית מעלה יוסף. "מלבד הארוחה שיחקנו משחקי חברה. עשינו כל מה שאפשר לעשות במפגש פיזי".

היום הראשון שבו התקיימה למידה בבית הספר היה יום ראשון השבוע. שלושים ואחד תלמידים הגיעו לבית הספר מתוך שלושים ושניים תלמידים. "התחושה הייתה במידה מסוימת כמו אחד בספטמבר, ההתרגשות הייתה באוויר. התלמידים צמאים לשגרה – לצאת מהבית, לפגוש את החברים שלהם וזיהוי הכיתה כמקום שהוא שלהם. תלמידה אחת אמרה לי 'אני שמחה לחזור למקום שלי בכיתה'.

להורי התלמידים היו חששות, אבל אמסלם טוענת כי "הם הבינו שחזרה לשגרה זה מה שהנפש העדינה של הילדים צריכה בימים אלו".

יחד עם זאת אמסלם אומרת כי לא הכול ורוד. "יש כמובן פערים לימודיים אבל בעיקר רואים שהתודעה בה עליהם לשמור על חייהם באופן תמידי משפיעה עליהם. רואים בעיניהם את הספק אם באמת הם צריכים להפסיק לחשוש מטילים ויכולים פשוט לחיות".

החזרה ללימודים פרונטליים מלאים היא תוצאה של הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה בשבוע שעבר וההקלות של פיקוד העורף לאזורים נרחבים בצפון שניתנו בעקבותיה.

אמסלם היא מחנכת הכיתה זו השנה השנייה, אך לא באופן רציף. "בספטמבר שנה שעברה התחלתי לחנך את התלמידים אז בכיתה א', ובאוקטובר לצערי נאלצתי להפסיק. "התפנינו מהמושב בתחילת המלחמה לטבריה, ובהתחלה כאשר הייתה למידה מרחוק לימדתי את התלמידים, אבל בשלב מסוים הם עברו ללמידה יישובית ולא יכולתי להגיע, לכן שובצתי בבית ספר קרוב לטבריה".

באוגוסט האחרון חזרה יחד עם בעלה המשרת במילואים, "מאוקטובר ועד עכשיו" ושתי בנותיה בכיתה ה' ובגן להתגורר בשכירות במושב חוסן, גם הוא במועצה. "כשחזרתי", היא מספרת, "רציתי לחזור לחנך את הכיתה שלי".

"התחלנו את שנת הלימודים הנוכחית בלמידה מרחוק ואחר כך בלמידה היברידית, שילוב בין למידה פיזית במקלטים יישוביים ללמידה מרחוק. הדגש היה בכל אופן למידה על ביחד וחיזוק החוסן. אם זה בשיחות בזום על פעולות שהם יכולים לעשות שיקדמו את תחושת הביטחון שלהם או ההתקבצות המשותפת במקלטים בזמן יירוטים ואזעקות. אני מאמינה שהיחד חיסן אותם".

אמסלם מציינת גם את מאמצי הצוות החינוכי בגיוון אופני הלמידה בלמידה מרחוק. "יש תלמידים שמעדיפים מטלות עצמיות, יש תלמידים שצריכים את העזרה הפדגוגית הפרטנית ויש תלמידים שצריכים את השיחה האישית עם דמות מוכרת. הלמידה התקיימה בכל מיני מצבים: לפעמים עם אזעקות תוך כדי, או אחרי לילה של אזעקות, או בזמן שהתלמידים דואגים להורה המשרת במילואים".

לצד הצוות החינוכי התקיימו שיעורי העשרה שהועברו על ידי מתנדבים, עובדי חברות הייטק. בכלל הייתה חשיבה על למידה יצירתית – עשיית פרויקטים, למידה על שברים דרך הכנת פיצה".

למועצה ומשרד החינוך היה תפקיד חשוב בקיום שגרת הלימודים בחודשים האחרונים. "בעלי התפקיד מהמועצה לא הפסיקו להתעניין ולראות במה ניתן לסייע. להבנתי המועצה תתקצב בהמשך גם מענה לצרכים רגשיים של התלמידים. מהצד השני של המטבע משרד החינוך נתן אוטונומיה למנהלת בית הספר ולנו המורים לפעול כראות עיננו על מנת להעניק לתלמידנו חוסן רגשי".

"הילדים מעניקים לי את הכוח להמשיך", אומרת אמסלם. "אין מה לעשות, ילדים מראים בדיוק מה הם מרגישים, אין דבר ממלא יותר מלראות את החיוך והשמחה שלהם".