כתובה נדירה בשפה הסינית, "לעולם נשמור על האביב הנצחי", התגלתה על גבי שבר של קערת פורצלן מהמאה ה-16 לספירה. העדות הארכיאולוגית הקדומה ביותר ליחסים בין ארץ ישראל לסין נחשפה בירושלים בחפירה ארכיאולוגית שניהלו לאחרונה רשות העתיקות והמכון הפרוטסטנטי לארכיאולוגיה בהר ציון.

בשלוש השנים האחרונות מתנהל בהר ציון פרויקט חפירות משותף לרשות העתיקות ולמכון הפרוטסטנטי הגרמני לארכיאולוגיה (GPIA). עיקר הממצאים שנחשפים בחפירה שמוביל פרופ' דיטר פיווגר מתוארכים לתקופה הביזנטית ולימי הבית השני – לפני יותר מ-1,500 שנה. לכן נדהמו החופרים לגלות באתר את הכתובת, המשויכת לתקופה מאוחרת יותר ושמקורה בלתי צפוי.

בקיץ האחרון, במהלך הכנות שגרתיות לעונת החפירות החדשה, זיהה לפתע מיכאל טשרנין, ארכיאולוג ברשות העתיקות, חפץ צבעוני מבצבץ מבין שפכי העפר שפונו לצורך הכשרת המקום לחפירה. כששלף מיכאל את החפץ ושטף אותו, זיהה כי בתחתיתו מופיעה כתובת. ד"ר אנה דה-וינסנס, מומחית לקרמיקה, זיהתה כי הכתובת כתובה בשפה הסינית. הכלי הועבר לחוקרת ג'ינגצ'או צ'ן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אשר פיענחה את הכתוב: "לעולם נשמור על האביב הנצחי".

הקערה מתוארכת לשנים 1570-1520, ימי שושלת הקיסרות הסינית מינג. "בעבר נמצאו בארץ כלי פורצלן קדומים מסין", אומרים החוקרים, "אך זו הפעם הראשונה שמתגלה כלי כזה, נושא כתובת". איך התגלגל כלי מסין אל הר ציון? מהכתבים ההיסטוריים ידוע כי במאה ה-16 התנהלו קשרי מסחר הדוקים בין קיסרות סין והאימפריה העות'מאנית ששלטה אז בארץ ישראל. לפי דברי הימים של שושלת מינג, כ-20 משלחות מהאימפריה העות'מאנית ביקרו במאות ה-17-15 בחצר הקיסרות בבייג'ינג.

קשרי המסחר בין האימפריות מתוארים גם בספרי מסעות של סוחרים מתקופה זו. כך, בחיבור של המלומד הסיני מה לי מ-1541, נכתב כי בערי חוף בלבנון, כמו ביירות וטריפולי, התקיימו מושבות של סוחרים סינים. החיבור אף מזכיר ערים חשובות אחרות באזור כמו ירושלים, קהיר וחלב.

אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "במחקר הארכיאולוגי מוכרות עדויות לקשרי מסחר בין סוחרים בארץ ישראל והמזרח הרחוק אף מתקופות קדומות יותר, למשל של תבלינים שונים, אבל מרתק לפגוש עדות ליחסים אלה גם ככתובת של ממש, כתובה בשפה הסינית, ובמקום פחות צפוי – בהר ציון בירושלים".