ירידה חדה בהישגי תלמידי כיתות ח' בישראל במתמטיקה ובמדעים במבחן הבינלאומי TIMSS: ישראל ירדה ב-32 נקודות בשני תחומי הדעת בתוך 4 שנים, וקיבלה את התוצאה הנמוכה ביותר מאז 2007. מבין 47 מדינות וישויות שהשתתפו במבחן, הדירוג היחסי של ישראל במתמטיקה צנח מ-9 ל-27, וציוני התלמידים נמצאים בממוצע המדינות המשתתפות. המחקר נערך בישראל במאי 2023, לפני מלחמת חרבות ברזל שפגעה קשות בתהליכי הלמידה.
במשרד החינוך מייחסים את הירידה למדיניות סגרי הקורונה שננקטה בישראל. אך יחד עם זאת, הוראת המתמטיקה והמדעים בישראל נמצאת במשבר עמוק, עקב מחסור במורים בתחום.
הירידה בהישגי התלמידים הישראלים במתמטיקה ובמדעים היא החדה ביותר בקרב מדינות ה-OECD שהשתתפו במחקר. שינוי זה חריג גם בהשוואה למדינות שאינן חברות בארגון. מתוך 35 המדינות שהשתתפו בשני המחזורים, רק בארבע מדינות נרשמו ירידות דומות או חדות יותר מאשר בישראל בשני תחומי הדעת: בחריין, ירדן, קזחסטן ומלזיה.
את מבחן TIMSS עורך בקביעות הארגון הבינלאומי להערכה בחינוך (IEA) ב-44 מדינות ו-3 ישויות חינוך ברחבי העולם. במחזור המחקר הנוכחי השתתפו כ-300 אלף תלמידים מכ-9,000 בתי ספר ברחבי העולם. בישראל נערך המחקר בקרב מדגם ארצי מייצג המונה כ-5,200 תלמידים מ-195 בתי ספר. הציבור החרדי ותושבי מזרח ירושלים לא השתתפו במחקר, ועקב הישגיהם הנמוכים במבחנים אחרים (מלבד בנות חרדיות), נראה שאם היו משתתפים התוצאות הממוצעות של ישראל היו נמוכות יותר.
לפי המשרד, התוצאות ככל הנראה משקפות מגמה עולמית של ירידה בהישגים בעקבות משבר הקורונה, המתבטאת בירידה ממוצעת של 11-12 נקודות במתמטיקה ובמדעים בקרב מדינות העולם. במשרד מצביעים על כך שהבדלים במדיניות הקורונה השפיעו גם על ההישגים הלימודיים: בישראל, שהפעילה 130 ימי סגר, נרשמה ירידה חדה במיוחד של 32 נקודות בשני המקצועות. לעומת זאת, מדינות שנקטו במדיניות מתונה יותר, כמו שבדיה (49 ימי סגר) ואנגליה (64 ימי סגר), אף הציגו שיפור בהישגיהם – עם עלייה של 15 ו-10 נקודות במתמטיקה בהתאמה.
שר החינוך, יואב קיש, אמר עם פרסום הממצאים שהוא מעריך שמגמת הירידה תימשך בעקבות המלחמה, ושידרוש עבור המשרד תוספת תקציב לתגבור לימודי המתמטיקה והמדעים. לדבריו, "עם סיום המלחמה נדרוש תקצוב תוספתי של מיליארד שקלים למערכת החינוך להתמודדות עם האתגרים החדשים". קיש הדגיש ש"השקעה בדור העתיד היא הערובה הבטוחה ביותר לחיזוק החוסן הלאומי".
במשרד החינוך אמרו שהמשרד מוביל "תכנית מערכתית מקיפה" לשיפור ההישגים במתמטיקה במדעים. התכנית כוללת התאמת תכניות הלימודים במתמטיקה לסטנדרטים בינלאומיים והגדלת מסגרת השעות בחטיבות הביניים ל-15 שעות שבועיות במתמטיקה ו-14 שעות במדעים. במקביל, המשרד משלב כלים טכנולוגיים מתקדמים בהוראה, כולל מערכת דיגיטלית ללמידה מותאמת אישית, שילוב בינה מלאכותית, והרחבת תכניות המצוינות במתמטיקה.
עוד אמרו שהמשרד מקדם גם מערך תמיכה מקיף הכולל הסבת אקדמאים מההייטק להוראה, שילוב הנדסאים בהוראת המתמטיקה והמדעים, ומערך תמריצים ומלגות. במשרד מתכוונים להקים בהחלטת ממשלה מועצה לאומית לחינוך למקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), ויושם דגש מיוחד על פיתוח מקצועי למורים ותמיכה בבתי ספר במדד סוציו-אקונומי נמוך.
ממצאים מרכזיים:
- בין השנים 2019 ו-2023 נרשמה בישראל ירידה חדה של 32 נקודות בממוצעי ההישגים של תלמידי כיתות ח' גם במתמטיקה וגם במדעים.
- עלייה חדה בשיעור התלמידים המתקשים במתמטיקה ובמדעים: אחד מכל 5 תלמידים סווג לרמה שמתחת לסף, לעומת אחד מכל 8 ב-2019. רק אחד מכל 13 תלמידים בישראל הצטיין ב-2023, לעומת אחד מכל 7 תלמידים במחזור הקודם.
- פערי ההישגים בין מגזרי השפה מתרחבים בשני תחומי הדעת; הירידה החדה בהישגים בקרב דוברי עברית (26 נק' במתמטיקה ו-29 נק' במדעים) הייתה מתונה בהשוואה להידרדרות בקרב דוברי ערבית (56 נק' ו-49 נק', בהתאמה). שיעור המצטיינים בקרב
דוברי ערבית הוא נמוך מאוד: בין 1% ל-2%, לעומת 8-11% בקרב דוברי עברית. - הירידה בהישגים והעלייה בפערים ניכרת בכל קבוצות הרקע החברתי-כלכלי, בשני מגזרי השפה.
