"זאת חוויה כל כך זרה, מה שתבחר לספר זה מה שיהיה": מיזם "על החיים ועל הכתיבה", שמפגיש בין אומנים מעמותת 'כנפיים – בזכות האומנות', כותבים וכותבות מתמודדי נפש, ובין סופרים ומשוררים באמצעות חליפת מכתבים, יושק מחר (חמישי) בגלריית סלון לאומנות כנפיים ביפו.

במיזם השתתפו שישה צמדים. כל צמד הורכב ממתמודד נפש החבר בסטודיו הכתיבה ומסופר או משורר. השניים מעולם לא נפגשו או שוחחו קודם לכן. הצמדים הוזמנו לכתוב ולהתוודע זה לזו. מתוך מצב של זרות מלאה החלה ההתכתבות במכתב מהצד של הסופרים או משוררים ונמשכה כמה חודשים, ללא מפגשים או שיחות טלפון. בסיומה הוזמנו כל המשתתפים למפגש מרגש פנים אל פנים שבו התוודעו לראשונה, שלא דרך הכתוב, לחברם או חברתם לעט.  במיזם השתתפו אלכס בן ארי, יאיר הראל, לירון גרייף, מיכל זמיר, סוניה ביידר ושמרית לוסטיג.

״הייתה רומנטיקה של פגישה עיוורת", מספרת ל'דבר' לוסטיג על ההתכתבות שלה עם רמי, בן 48. "לא ידעתי את מי אני פוגשת, לא היה לי שם משפחה ולא יכולתי לחפש אותו בגוגל. זאת חוויה כל כך זרה בעולם שאין בו שום פרטיות ואין בו אפשרות להיות כל מה שאתה רוצה להיות, ומה שתבחר לספר זה מה שיהיה. ההתכתבות מאפשרת חופש גדול. פתאום ציפיתי לקבל מכתב, לא ידעתי מה הוא יספר, זה היה מאוד אחר בנוף ומרפא נפש לאור הזמנים". בין השניים נוצרה ידידות ודאגה הדדית שהתבטאה בחלופת המכתבים.

שמרית לוסטיג. "ההתכתבות מאפשרת חופש גדול" (צילום: אורית פניני)

"שלום רמי, מה שלומך? האם אתה מצליח לקיים את שגרת יומך בתוך הדריכות האינסופית? אני, שבלאו הכי לא מצטיינת בשגרות ורוטינות, מתאמצת לא ליפול לפיר החדשות והתקשורת. לכשנצטרך להידרך – נו, אז נידרך, נתמד"ד, נתמקלט, נשתקק, נפחד, ונתפלל לעבור הכול בשלום. בינתיים אני משתדלת להקדיש שעתיים או שלוש עד כמה שהריכוז מאפשר לי – לכתיבה. כתב יד זה – מראשיתו נאבק בי. דמיינתי שאגיע בשלב זה – לכדי טיוטה ראשונית, אך אני נאלצת להסתפק בשליש מתוכו. אני מתקשה לתכנן את המהלכים הבאים ואני מגייסת כוח רב בכל פעם מחדש כדי להתקדם מילים ספורות. אבל זה מה יש. ואני ממשיכה לכתוב. גם משהו. אם תרצה לשתף בתהליך ההתקרבות שלך לדת, אשמח לקרוא על  כך. אני מחפשת בשנים האחרונות את הדת מהמקום הספרותי אולי, הסיפורים עצמם וכיצד אקרא בהם בימים אלו. בשורות טובות, שימי״.

אומנית נוספת שהשתתפה בפרויקט היא מתיה אורן מירושלים, אומנית פלסטית עטורת פרסים. אורן היא מתמודדת נפש שהתכתבה בפרויקט עם מיכל זמיר. היא מספרת כי את המכתבים נהגה לכתוב בעיקר בשבתות. "הייתי הולכת בכל שבת לעמק הצבעים, יושבת שם, בטבע, ובמין טקס כזה הייתי כותבת ועונה למיכל. זה מאוד הפיג לי את הבדידות אבל בעיקר חשבתי על עצמי. אחרי המפגש עם מיכל, שהיה לי מאוד משמעותי, קראתי שוב את שני המכתבים הראשונים ואני מבינה אותם לגמרי אחרת – אני מקשרת את זה לבן אדם שפגשתי".

'אהבה חומקת', שמן על בד. עבודה של מתיה אורן (צילום: שי הלוי)

אורן מתארת את הקשר שנוצר בינה לבין זמיר כדבר מורכב. "הוא לא בהזמנה, הוא קורה לאט לאט, וגם מילים אינן מובנות באותו אופן כשאתה מכיר את הבן אדם".

את הסדנה הנחה הסופר והמחזאי חיים לפיד. "השראה היא משהו שבא ממעמקי נפשו של האמן בספונטניות, אבל לא במקרה", הוא מסביר. "כשיש גירוי, נושא או אתגר, דבר כזה יכול להצית בך את הכתיבה. מכתב, בבחינת מדיום יצירתי, שימש השראה לסופרים ולמשוררים רבים. הסטודיו לכתיבה רואה עצמו בית לכותבים המבקשים להביע את עצמם באמצעות ערוצי הכתיבה השונים ולהעמיק את הידע שלהם בתחומי הספרות היפה, להעשיר את יכולת ההתבטאות שלהם בכתיבה ספרותית ולהשתלב בקהילת כותבים ויוצרים".

חיים לפיד. "מכתב, בבחינת מדיום יצירתי, שימש השראה לסופרים ולמשוררים רבים" (צילום: בר גורדון)

אחד מכל ארבעה ישראלים בני 18 ומעלה סובל מהפרעה נפשית שניתנת לאבחון. בישראל יש כיום כ-250 אלף מתמודדי נפש מאובחנים, אך רק 70 אלף מהם זוכים לקבל מענה טיפולי וכלכלי. לפי העמותה, מאז 7 באוקטובר 2023 חלה עלייה ניכרת בתלונות על מצוקות נפשיות ותגובות טראומטיות בקרב הציבור בישראל. אגף השיקום במשרד הביטחון דיווח כי מאז תחילת המלחמה נקלטו 7,209 פצועים חדשים, 30% מהם, כ-2,111 פצועים, פיתחו תגובות נפשיות, ו-60%, 1,267 פצועים, חווים פציעה נפשית כעיקרית. כ-20%-30% מהאוכלוסייה דיווחו על תחושות של חרדה, דיכאון ופוסט-טראומה.

אירוע השקת הפרויקט יתקיים מחר (חמישי) ב-20:00 בגלריה סלון לאומנות כנפיים, רחוב אלעזר בן עזריה 11, יפו. בערב יוצגו קטעים מתוך המכתבים וכל צמד כותבים ישתף בחוויות מהתהליך. הכניסה חופשית.