
הוועדה לפיתוח הנגב והגליל בכנסת דנה שלשום (שלישי) בתכנית ריפמן להסדרת התיישבות הבדואים. חגי רזניק, ראש מכון ריפמן, הציג את התכנית, שעל פי המלצותיה תוקם רשות ממשלתית חדשה במקום הרשות להסדרת התיישבות הבדואים. הרשות החדשה תופקד על הסדרת ההתיישבות ויהיו לה סמכויות של רשות מקומית באזורי הכפרים הלא-מוכרים.
לצד הרשות החדשה, תוקם ועדת תכנון ובנייה ארצית הייחודית לבדואים בנגב. כמו כן, תוקם ועדת שרים שתפקידה לרכז ולנהל את עבודת משרדי הממשלה בנושא. התכנית מבקשת למנות מנהל מלווה לרשויות המקומיות הבדואיות בנגב. בתחום החינוך מציעה התכנית פיקוח הדוק יותר על תכני ההוראה והמורים על מנת למנוע העסקת מורים שלמדו ברשות הפלסטינית בנגב. בתחום הבטחון האישי מציעה התכנית הקמת מרחב מיוחד במשטרה לאוכלוסייה הבדואית והאצת החרמת הנשק בקרב האוכלוסייה.
בעוד ח"כ אלמוג כהן (עוצמה יהודית) תמך בתכנית ושיסע את דברי המבקרים, ח"כ וליד אלהוואשלה (רע"מ) מתח ביקורת על התכנית. הוא התקומם כי התכנית נכתבה ללא התייעצות עם ההנהגה המקובלת של התושבים הבדואים בנגב. הביקורת על התכנית התרכזה בכך שהתכנית מעצבת מנגנון לניהול חיי הבדואים הנבדל ממוסדות המדינה המנהלים את חיי האזרחים האחרים. סעיף נוסף שזכה לביקורת הוא ריכוז הבדואים בישובים מוכרים אף בכפייה.
"אתה רוצה להחזיר אותנו למנדט הבריטי?", תהה עו"ד טלאל אלקרינאווי, ראש עיריית רהט בהתייחסו לסעיפי החינוך בתכנית. "התכנית הזאת בעצם מסיימת חד–צדדית את נושא בעלות הבדואים על הקרקעות, וזה לא בא בחשבון. מנגנוני כפייה – כשאתה מקים ועדת תכנון ובנייה רק לבדואים, אתה עושה בדלנות; וכשאתה שם בה רק נציג בדואי או שניים, היא תעשה מה שהיא רוצה בהריסות הבתים".
"לא באנו למלחמה, יש ביננו חילוקי דעות. אם יושבים כאן וכל אחד מטרתו לכופף אחד את השני לא נגיע לפתרון", אמר תושב מאל-סייד, שמחה על נטישת חברי הכנסת הערביים באמצע הדיון. "צריך טיפול ביד ברזל, צריך לשמור על המדינה ועל חוקיה, אין ויכוח על כך. הבדואי רוצה לחיות במדבר. אני לא רוצה לחיות ברמת אביב, אני רוצה לחיות עם 4 פרות ו-4 גמלים ליד ים המלח. אנו אזרחי מדינת ישראל, נאמנים למדינה, נאמנים לחוק. באותו יום שהבן שלי התגייס יצאו צווי הריסה לבית שלי. צריך לענות על הצרכים של הבדואים. אנו לא לוקחים את האדמות לירדן".