לראשונה מזה 62 שנים, ממשלת צרפת נפלה בהצבעת אי-אמון. ראש ממשלת צרפת מישל ברנייה הגיע לארמון האליזה הבוקר (חמישי) כדי להגיש לנשיא עמנואל מקרון את התפטרותו. בהצבעת אי-אמון שנערכה אמש נגד הממשלה הצביעו 331 מחוקקים מתוך 574 בעד הפלתה.
הצעת אי-האמון בברנייה נערכה לאחר שהפעיל את סעיף 49.3 בחוקה כדי להעביר את חוק תקציב הביטוח-הלאומי ללא תמיכת בתי המחוקקים. סעיף 49.3 בחוקה מאפשר לנשיא ולראש הממשלה לחבור יחד ולהעביר חוק ללא אישור הפרלמנט. הסעיף המיוחד הוא חלק שנוי במחלוקת מהחוקה של הרפובליקה החמישית, אותה עיצב שארל דה-גול לפני 66 שנים.
זוהי הפעם ה-123 שראש הממשלה מעביר חוק באמצעות סעיף 49.3. הפעלת הסעיף כמעט תמיד הובילה להצבעת אי אמון בממשלה אולם במרבית המקרים ההצבעה כשלה. הסיבה להפעלת סעיף 49.3 כרוכה בכך שמרבית חברי הפרלמנט התנגדו לקיצוץ גדול שעורך הנשיא מקרון בתקציב. מפלגות השמאל והימין הקיצוני החליטו "להעניש" את הנשיא מקרון על כך שהעביר את התקציב למרות התנגדותן לקיצוץ הענק של 60 מיליארד יורו, שנעשו לדברי מקרון במטרה לצמצם את הגירעון.
מנהיגת הימין הקיצוני מארין לה פן אמרה כי קריסת הממשלה היא "הדרך היחידה שהחוקה נותנת לנו להגן על הצרפתים מפני תקציב מסוכן, לא הוגן ומעניש". הנשיא מקרון סובל מעמדת מיעוט בבתי המחוקקים מאז הבחירות האחרונות שנערכו בחודש יולי. בתקופת כהונתו כנשיא היה מקרון "קל על ההדק'" עם הסעיף המיוחד אותו הפעיל לפחות 25 פעמים בכהונה הנוכחית. הפעם, בשונה מבעבר, הצבעת אי האמון בממשלה, שהיא המשקל שכנגד של בתי הנבחרים, צלחה.
מישל ברנייה הוא ראש הממשלה החמישי בתקופת נשיאותו של מקרון לה מלאו 7.5 שנים. כהונתו של ברנייה הייתה הקצרה ביותר בתולדות הרפובליקה החמישית של צרפת, וערכה שלושה חודשים בלבד. ראש הממשלה בצרפת ממונה על ידי הנשיא, ותפקידו לפקח על פעילות הממשלה, על יישום החוקים, והוא אמון על ניהול מדיניות הפנים. בעוד הנשיא אמון על התווית הדרך, ועל מהלכי שינוי גדולים במדיניות הפנים, ראש הממשלה אמון על ניהול תקין של המערכות, ועל קידום המדיניות שהנשיא מתווה. בכל הנוגע למדיניות חוץ וביטחון תפקידו של ראש הממשלה שולי, לכן התפטרותו לא תשפיע על המלחמה בלבנון.
הפלת הממשלה מכניסה את צרפת לתוך סחרחרת פוליטית: הנשיא מקרון אומנם יכול למנות ראש ממשלה חדש, אך מכיוון שהחוק בצרפת אוסר לקיים בחירות חדשות לפרלמנט עד שתימלא שנה לבחירות הקודמות, כלומר עד לחודש יולי 2025, הרי שהרכבו של הפרלמנט לא ישתנה, והוא יישאר מפולג בין שלושה גושים שלאף אחד מהם אין די כוח כדי להקים ממשלת רוב בעצמו. מכיוון שכך, ראש הממשלה הבא צפוי להיתקל באותו קושי לאשר את התקציב לשנת 2025, ומצב זה עלול לגרום לשיתוק במערכת הפוליטית ולחוסר יכולת לאשר החלטות חיוניות נוספות.
ברויטרס דווח אתמול כי מקרון יכריז היום או מחר על ראש ממשלה חדש, זאת על מנת לאפשר את השבעת הממשלה לפני טקס הפתיחה מחדש של קתדרלת נוטרדאם ביום שבת. בין השמות המועמדים להחלפתו של ברנייה לפי רויטרס, שר ההגנה סבסטיאן לקורנו שנחשב לתומך בישראל. השבוע אישר דונלד טראמפ את השתתפותו בטקס הגרנדיוזי לחנוכת נוטרדאם, ששופצה בעקבות השריפה שפרצה בה לפני 5 שנים.
