מאות השתתפו אתמול (שישי) ב"משמרת 101" מול ביתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ במושב כפר אחים. בחולצות לבנות, מי על כיסאות, מי על כרית דקה ומי על אספלט הרחוב, ישבו משתתפי המשמרת בדממה, תחת שמשיות לבנות, מול הבית שבקצה רחוב המייסדים. נשים צעירות וזקנות, נערות, אימהות, דודות, סבתות ואחיות, התכנסו למשמרת שקטה אך נחושה, למען הצלת כל החטופות והחטופים במהרה, בהסכם עכשיו. בדרישה לקדם עסקה שתחזיר הביתה את כל החטופים, בני הערובה, המוחזקים בעזה יותר משנה. המשמרת הוקדשה לזכרם של עומר נאוטרה ז״ל ואיתי סבירסקי ז"ל, שהובא באותה עת לקבורה בקיבוץ בארי לאחר שגופתו הוחזרה מעזה מוקדם יותר השבוע.

כבר חמישה שבועות שהמשמרת מתכנסת ומקיימת מחאה ייחודית ורבת עוצמה. ישיבה שקטה אך נחושה. בין המשתתפות: אימהות, בני משפחה של חטופים ופדויי שבי, כמו גם נשים וגברים מרחבי החברה הישראלית.

"צעקנו הכל, אמרנו הכל. צריך לשבת ולתת לזעקה שלנו להישמע בדרך אחרת", הסבירה נעם שמתנדבת בארגון המשמרות, "אין אמא, אבא או בן אדם שיכולים להישאר אדישים לפעולה כזאת. שקט הוא אתגר גדול לישראלים וישראליות. אנחנו רגילים לצאת לרחובות ולצעוק. אנחנו בוחרים לשבת ולשתוק. ישיבה שקטה, נחושה, היא מאתגרת, אבל אנחנו נחושות.

המשמרת נפתחה בקבלת שבת שהובילו בני משפחתו של עומר ונקרט נחטף ממסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים. "אדוני שר הביטחון, אם אתה שומע אותנו, אנחנו מזמינות אותך ואת בני משפחתך להצטרף אלינו", אמרה ניבה, אימו של ונקרט, ממארגנות המשמרת. "אנחנו לא כאן בשביל למחות או להפיל אף אחד. אנחנו פה רק כדי לחזק", הוסיפה.

אביו של עומר, שי, ערך קידוש בתקווה שבקרוב יוכלו בני המשפחה להסב סביב שולחן השבת ביחד עם בנם. עומר ונקרט חולה קוליטיס, מחלה דלקתית כרונית הפוגעת במעי, שמחלה נוטה להתפרץ במצבי לחץ. משפחתו זכתה לקבל מידע על מצבו מפי החטופים ששוחררו בעסקה לפני שנה. מאז לא התקבל מידע נוסף.

"אמא לעולם לא מוותרת", אמרה ניבה ונקרט, "לבן שלי יש רימון בבטן שיכול להתפוצץ בכל רגע. אומרים לי 'תהיי חזקה', אבל אני לא חזקה יותר, אני חלשה. אין לי כוח. אין לנו המשפחות אנרגיות להמשיך את המאבק הזה. תודה לכל מי שהגיע לחזק אותנו ולתת לנו כוחות, עד שכל בני המשפחה שלנו יחזרו הביתה".

סבתו של ונקרט, צילי, שורדת שואה קראה לשר הביטחון: "עברתי את השואה. אז לא הייתה לנו מדינה, יהודים הופקרו לגורלם  ומתו מחולי ורעב, ועכשיו הנכד שלי בסכנה. השואה האמיתית שלי זה עכשיו, כשהנכד שלי בידיים של אלה שמתנהגים לא כמו בני אדם. מאז שעומר נמצא בעזה נהפכתי לאדם אחר. עומר כל כך חסר לי". ונקרט פנתה לנכדה בקולה הרך ושבור: "עומר, אם אתה שומע את סבתא, שתדע ששתי הסבתות שלך מחכות לחבק אותך. הלוואי שמישהו יגיד לך שאנחנו מחכים לך ואוהבים אותך".

שי ונקרט, אביו של עומר פנה גם הוא לשר הביטחון: ״אנחנו נמצאים פה הבוקר בקבלת שבת המונית מול ביתו של שר הביטחון ישראל כץ. לא באנו למחות, הגענו לזעוק. ישראל, אתה שר הביטחון של כולנו, אין לנו שר ביטחון אחר ולך אין עם אחר. זה בידיים שלך.  הניצחון המוחלט יהיה כשהחטופים כולם יחזרו הביתה. תמונת הניצחון היא שעם ישראל מחבק את החטופים. לא משאירים אף אחד מאחור.  אסור שיהיה לנו עוד 100 רון ארדים״.

ענת אנגרסט, אמו של החייל מתן אנגרסט פנתה גם היא לשר הביטחון: "מתן נשלח על ידי המדינה והוצב על הגבול כדי להגן עליה. עכשיו מתן זקוק למדינת ישראל כדי שתגן עליו. חיילי צה"ל נלחמים עבור מטרה אחת ויחידה: להשיב את החטופים. הצבא השיג את כל המטרות שהוצבו לו. הנהגת חמאס חוסלה. אנחנו פונים לשר הביטחון בבקשה לממש את ההישגים הצבאיים לטובת הישג מדיני, להשיב את כולם כדי שנוכל להתחיל להירפא. זאת ההזדמנות להחזיר אותם ולתת לכל החיילים שלנו את תמונת הניצחות שהם כל כך מחכים לה". אנגרסט הוסיפה: "הבן שלי נלחם בטנק, ארבעה לוחמים שלא תיאמו ביניהם עמדה פוליטית. גם הדרישה שלנו אינה פוליטית".

אנגרסט נחטף ממוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר כשהוא פצוע ומחוסר הכרה. לפני כחודשיים פרסמה המשפחה קטע קול מתוך סרטון שאותר ברצועת עזה. בהקלטה נשמע אנגרסט פונה לראש הממשלה נתניהו בבקשה לבצע עיסקה לחילופי אסירים פלסטינים בבני הערובה שנחטפו מישראל לעזה. אנגרסט הוסיף: "אני מאוד רוצה לראות את המשפחה ואת החברים שלי, זה מאוד חשוב. אני חושב שאתה מסוגל לזה, צריך לרצות, אבל אני סומך עליך אתה יכול לעשות את זה ומקווה שכמה שיותר בקרוב".

בין משתתפות המשמרת היו גם מיטל, ביתו של אילן וייס ז"ל, אסתר בוכשטב, אימו של יגב שנרצח בשבי חמאס וגופתו חולצה מחאן יונס וכרמית פלטי קציר, בתם של רמי ז"ל שנרצח ב-7.10 וחנה קציר שנחטפה וחזרה בעסקה לפני כשנה, ואחותו של אלעד קציר שנחטף ונרצח בשבי אמרה. "רק הסכם יחזיר את השפיות למדינה שלנו", אמרה קציר, "רק הסכם יחזיר את מי שחי, את מי שנשאר וחייבים להציל. רק הסכם יחזיר את החללים לקבורה. רק הסכם יגן על חיילי צה"ל שלנו מפני סיכון מיותר".

שחר מתן מתנדבת בארגון המשמרת: "זו מחאה שונה ממה שהיינו רגילים. דרישה מאוד ברורה שכבר לא צריך להוסיף מילים, אלא לשבת בשקט עד שהם יחזרו. עד שיקרה מה שכל אחד מאיתנו יודע שצריך לקרות והיה צריך לקרות מזמן. זו מחאה של הלב שיודע מעבר לכל דבר אחר מה צריך לקרות ועל מה צריך להילחם. זו מלחמה בלי צעקות, אבל עם דרישה נחושה שתהיה עסקה. אנחנו לא מוכנות לוותר עליה עד שהם יוחזרו הביתה, עד שייעשה כל מה שצריך כדי שהם יוחזרו למקום שבו הם יוכלו להיות בטוחות ובטוחים מוגנות ומוגנים".

את המשמרת חתמו האימהות ובנות משפחות החטופים, יחד עם פדויות שבי שהגיעו לתמוך בדרישה להחזרת הבנים והבנות הביתה בשירת "בואי אמא".