ספינת מלחמה רוסית ביצעה השבוע ירי אזהרה לעבר מסוק גרמני שסייר מעל הים הבלטי. האירוע התרחש על רקע ההסלמה בין רוסיה למדינות צפון אירופה, שהתאגדו לאחרונה בוועידת פסגה של שרי הגנה בקופנהגן במטרה להבהיר למוסקבה כי ימשיכו לתמוך בקייב גם אם וושינגטון תפנה לה את גבה. אחד ממוקדי החיכוך המרכזיים בין מדינות צפון אירופה לרוסיה הוא המאבק על הים הבלטי.

איום חדש-ישן

בליל 17 בנובמבר נחתכו על קרקעית הים הבלטי שני סטים של כבלי תקשורת: האחד חיבר בין שוודיה לליטא, והשני בין גרמניה לפינלנד באירוע ששוודיה הגדירה חבלה מכוונת. הצי הדני מיהר לפשוט על המרחבים העצומים של הים הבלטי, ועצר לפני כשבועיים אוניית צובר סינית בשם Yi Peng 3 שהפליגה מנמל אוסט-לוגה הרוסי יומיים לפני שהכבלים נחתכו.

ספינות הצי של חברות נאט"ו מעכבות את האונייה הסינית במים הכלכליים של דנמרק. שוודיה פתחה בחקירה נגד צוות האונייה בחשד לחבלה בכבלים. פוליטיקאים ממדינות שונות באזור האשימו את צוות האונייה הסינית בחבלה, אולם עד כה לא הוצגו ראיות לכך שהפגיעה בכבלים הייתה מכוונת. סין אמרה כי היא מוכנה לסייע בחקירה, ואילו בעלת בריתה רוסיה הכחישה כל מעורבות בפגיעה בתשתיות בים הבלטי.

המקרה דומה לתקרית שהתרחשה בשנה שעברה, שבו הספינה הסינית Newnew Polar Bear פגעה בשני כבלים המקשרים בין אסטוניה לפינלנד ושוודיה ובצינור גז שנמתח בין אסטוניה לפינלנד. גם אז סין הבטיחה לסייע בחקירה, אך הספינה לא נעצרה, וכעבור שנה, החוקרים הפינים והאסטונים טרם הציגו ממצאים.

כ-150 כבלים תת-ימיים ניזוקים מדי שנה ברחבי העולם, לפי הוועדה הבינלאומית להגנה על כבלים, שבסיסה בבריטניה. כבלי התקשורת, קווי החשמל וצינורות הגז בים הבלטי, שהוא יחסית רדוד, פגיעים במיוחד בשל תעבורת האוניות האינטנסיבית בו, לדברי חברת המחקר האמריקאית TeleGeography לסוכנות הידיעות רויטרס.

אם אחת מהתקריות האחרונות תוכח כחבלה, זה יסמן חזרה של סוג לוחמה שלא נראה עשרות שנים. "הפעם האחרונה הייתה במלחמת העולם הראשונה או במלחמת ארה"ב-ספרד", אמר פול ברודסקי, חוקר בכיר ב-TeleGeography. כדי להתמודד עם האיום, נאט"ו השיקה לפני כחצי שנה את המרכז הימי שלה לאבטחת תשתיות תת-ימיות קריטיות (CUI) בלונדון, שמטרתו למפות את כל התשתיות הקריטיות במים בשליטת נאט"ו, לזהות נקודות תורפה ולעזור למקבלי ההחלטות להכניס את ההגנה על התשתיות התת-ימיות לשיקולים המבצעיים שלהם.

בעיר רוסטוק הסמוכה לחוף הבלטי של גרמניה נפתחה באוקטובר מפקדה ימית רב-לאומית כדי להגן על האינטרסים של חברות נאט"ו בים הבלטי. "אנחנו יכולים להטיל את האחריות לאחר התקרית", אמר בכיר במפקדה, פאל ברטבק, והדגיש את כוחה הגובר של הטכנולוגיה.

המרכז למחקר וניסויים ימיים של נאט"ו באיטליה משיק תוכנה שתשלב נתונים פרטיים וצבאיים ומידע הנאסף בהידרופונים, מכ"מים, לוויינים, מערכת זיהוי אוטומטית של כלי שיט (AIS) וסיבים עם חישה אקוסטית מבוזרת (DAS), שחברות תקשורת מייצרות. כל אלה ישמשו לאיתור חבלות מכוונות בתשתיות חיוניות של מדינות נאט"ו. "אחרי שתהיה לנו תמונה טובה יותר של מה שקורה", אמר ברטבק, "נוכל לפרוש את כוחותינו נכון".

סקנדינביה השקטה נערכת למלחמה

לחוף הים הבלטי שוכנות תשע המדינות הנציות ביותר במאבק בין רוסיה למערב: פינלנד, אסטוניה, לטביה, ליטא, פולין, גרמניה, דנמרק, נורבגיה ושוודיה. גם לרוסיה יש גישה לים הצפון-אירופי – לחופיו יושבות שתיים מהערים החשובות ביותר שלה: סנט פטרסבורג וקאלינינגרד.

המדינות הסקנדינביות והבלטיות יצרו לאחרונה ברית הגנה ייחודית בין תשע המדינות המקיפות את הים הבלטי, נוסף על הולנד, איסלנד ובריטניה. שרי ההגנה של הברית אמורים להיפגש בקרוב בקייב אחרי שנפגשו לפני כשבועיים בקופנהגן.

הידוק בריתות ההגנה נגד רוסיה אינו מסתיים רק בהצהרות: בשבועות האחרונים אישרו מדינות המערב לאוקראינה להשתמש בנשק מהתוצרת שלהן גם בעורף הרוסי, וסיפקו לה טילים ארוכי טווח ואמצעי לחימה נוספים. רוסיה לא נותרה חייבת והגבירה את תקיפותיה על העורף האוקראיני תוך שהיא מאיימת גם על המערב. נשיא רוסיה לשעבר דמיטרי מדבדב אמר כי המערב חצה את "כל הקווים האדומים" וכעת הוא "נמצא במלחמה עם רוסיה". מדבדב, המכהן כיו"ר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, הבטיח שכל תקיפה אוקראינית בשטח רוסי עם נשק מערבי תזכה לתגובה.

חלק ממדינות אירופה כבר החלו להכין את תושביהן לתרחיש של מלחמה קשה. גרמניה מפתחת אפליקציה שתעזור לאנשים לאתר את המקלט הקרוב ביותר אליהם במקרה של תקיפה. שוודיה הפיצה חוברת בת 32 עמודים שכותרתה "אם יגיע משבר או מלחמה". חצי מיליון פינים כבר הורידו מדריך מוכנות לשעת חירום שהמדינה השיקה והפיצה ברשת.

אף שלא השתתפו במלחמה כבר יותר מ-200 שנים, השוודים מכירים כבר חוברות כאלה: הראשונה הופצה במלחמת העולם השנייה, ומאז היו גרסאות נוספות. בחוברת העדכנית שפורסמה החודש מומלץ בין היתר לרדת למקלטים בתקיפות אוויריות, והיא כוללת טיפים לאבטחה דיגיטלית, לשימוש בשירותים כשמערכות המים אינן עובדות ולהתנהלות בהפסקות חשמל. בחוברת ממליצים לאזרחי שוודיה להצטייד בהרבה שמיכות, בגדים חמים ואמצעי חימום שאינם מבוססי חשמל, ברדיו המופעל באמצעות סוללות, ובמזון עשיר באנרגיה ומהיר להכנה.

המנהלת להגנה אזרחית של נורווגיה, DSB, הפיצה חוברת דומה ל-2.6 מיליון משקי הבית במדינה. "אנחנו חיים בעולם סוער יותר ויותר", נכתב בחוברת, "עולם המושפע משינויי אקלים, איומים דיגיטליים, ובמקרה הגרוע – מלחמות". בחוברת הנורווגית מומלץ לאזרחים להחזיק מזון שיספיק לפחות לשבוע, כולל "פריכיות, קטניות משומרות, שעועית, ממרחים משומרים, חטיפי אנרגיה, פירות יבשים, שוקולד, דבש, ביסקוויטים ואגוזים".

נורווגיה גם ממליצה לתושבים להצטייד בתרופות חיוניות, כולל טבליות יוד, למקרה של תקרית גרעינית, וכמו בשוודיה, להחזיק כמה כרטיסי אשראי ולשמור אספקה ​​מוכנה של מזומנים בבית.

בפינלנד מדריך מקוון ממצה בשם "הכנה לתקריות ומשברים" מציע לתושבים מידע ועצות בכל דבר, מהפסקות מים ועד שריפות בשדה קוצים, התמוטטות האינטרנט או "משברים ארוכי טווח כמו סכסוך צבאי".