המחאות בגאורגיה נמשכות כבר יותר משבועיים. מאות אלפים יצאו לרחובות בכעס בעקבות הצהרת השלטונות על עצירת תהליך האינטגרציה האירופית, כלומר ההתקרבות לאיחוד האירופי. הצהרה זו הייתה בגדר 'הקש ששבר את גב הגמל' וגרמה לגל של זעם ציבורי כמוהו לא נראה מזה שנים – בריקדות ועימותים אלימים עם כוחות הביטחון נצפים מדי ערב בשדרות שותא רוסתוולי, הממוקמות בליבה של הבירה טביליסי.
הטריגר: ביטול המגעים להצטרפות לאיחוד
הכול התחיל בבחירות לפרלמנט ב-26 בנובמבר, שבהן זכתה המפלגה השלטת הפרו-רוסית 'החלום הגאורגי'. האופוזיציה, משקיפים מקומיים ובינלאומיים וכן נשיאת גאורגיה, סלומה זוראבישווילי, הצהירו בפומבי שלאורך כל תהליך ההצבעה וספירת הקולות נרשמו הפרות רבות בכל רחבי המדינה, והטילו ספק בלגיטימיות של הממשלה החדשה. רבים בחברה הגאורגית יצאו מזועזעים מהתוצאות, הצטרפו לנשיאה והחלו לדרוש בחירות חדשות. המחאות נגד השלטון, שהחלו בטפטופים עוד באוקטובר, הפכו לאירוע קבוע.
המצב החריף ב-28 בנובמבר, כאשר ראש הממשלה, איראקלי קובאחידזה, הצהיר באופן בלתי צפוי כי המשא ומתן על הצטרפות לאיחוד האירופי לא יתחיל לפני שנת 2028. עבור מדינה ששואפת כבר שנים לאינטגרציה אירופית, זו הייתה מכה קשה נוספת. אם תוצאות הבחירות גרמו לתסכול בקרב ההמונים, ההצהרה הפכה אותו לזעם מוצהר.
"זה גרם לי לתגובה כל כך חזקה, שיצאתי מיד לשדרת רוסטוולי, אפילו בלי לבדוק אם פורסמה הפגנה" סיפר לי לבאן, צעיר בן 26 שלוקח חלק פעיל במחאה, "כשהגעתי, התברר שלא הייתי לבד“.
באותו ערב יצאו יותר ממאה אלף איש לרחובות טביליסי. תוך ימים ספורים התפשטו המחאות לעשרות ערים נוספות, והפכו להמוניות. אוניברסיטאות ובתי ספר רבים ביטלו את הלימודים, ודרישתה של המחאה התחדדה – התפטרות הממשלה, חידוש תהליכי האינטגרציה האירופית וקיום בחירות חדשות.
נשיאת המדינה זוראבישווילי הצטרפה בעצמה למחאות, פנתה לכוחות הביטחון וקראה להם לא להשתמש באלימות נגד אזרחים שלווים. קריאתה נותרה ללא מענה וכבר בערבים הראשונים כוחות הביטחון החלו לדכא את ההפגנות באלימות.
מכות למפגינים, שבירת מצלמות עיתונאים
כוחות הביטחון הגאורגים משתמשים במגוון אמצעים לדיכוי ההפגנות. מגז מדמיע ומכת"זיות, עד שימוש ברימוני הלם וירי כדורי גומי. המים במכת"זיות מכילים תוספים כימיים הגורמים לכוויות. משרד הפנים מכחיש שנעשה שימוש בחומרים אסורים בפיזור ההפגנות, ומסרב לחשוף את הרכב התערובות.
"קיבלתי מכות פעמיים" מספרת לי עיתונאית מכלי תקשורת עצמאי בגאורגיה, "שוטר בעט בי כשניסיתי לעזור לנערה שנחנקה מגז. מאוחר יותר אני בעצמי נכוויתי בפנים ובעיניים מסילון 'מים' שנורה ישירות לכיווני ממכת"זית, ופגע בעוד עיתונאים. העור בכל הפנים שלי התקלף".
על רקע שנים של מחאה, המפגינים לא ציפו לתגובה כזו. כמעט חסרי הכנה או הגנה, בימים הראשונים נרשמו אירועי חנק ופציעות חמורות, חלקן בעקבות אובדן כיוון עקב הכאוס. לדוגמה, כאשר כוחות הביטחון החלו לירות רימוני גז לתוך ההמון, שכלל משפחות עם ילדים, אנשים בהיסטריה ניפצו חלונות של חנויות כדי להסתתר בפנים מפני הגז המדמיע.
האלימות מצד הרשויות אינה מוגבלת רק לשימוש בכוח ברחובות. מפגינים עצורים חוטפים מכות תוך כדי המעצר, הם סובלים מפציעות בפנים ובראש, ונלקחים מהם טלפונים וחפצים אישיים. בהתאם למצבם, חלקם נשלחים למעצר וחלקם לבית החולים. בין הפצועים גם עיתונאים, שלחלקם השוטרים שוברים את המצלמות ונמנעת מהם היכולת להמשיך לעבוד.
"עבדים!" "רוסים!"
כך המפגינים קוראים לממשלה, למשטרה ולכוחות הביטחון. את המשברים הפוליטיים האחרונים והשינויים השליליים שעוברים על המדינה הם קושרים ישירות להשפעה הרוסית על הפוליטיקה הגאורגית.
הרטוריקה הרכה של המפלגה השלטת כלפי מוסקבה, מעוררת דאגה גוברת בקרב האזרחים. הדבר מדאיג במיוחד על רקע העובדה שיותר מ-20% משטחה של גאורגיה עדיין נתון לכיבוש רוסי, בעוד רוסיה מנהלת כבר שלוש שנים מלחמה רחבת היקף נגד אוקראינה ונמצאת בבידוד בינלאומי. על רקע התוקפנות רוסית, הציבור רואה בכל סימן של התקרבות לקרמלין כבגידה בקו הפרו-מערבי של המדינה, וכאיום על עצמאותה.
המחאות מאחדות אנשים בעלי דעות שונות. יש שדורשים בחירות חדשות, אחרים רואים במהפכה את הפתרון היחיד.
"באופן אישי, חשוב לי שהממשלה תראה ותשמע את אזרחיה ותפעל בהתאם" אומר לי שוטיקו, בן 42, שיצא להפגין נגד השלטון. "מבחינתי, מהפכה לא מבוקרת אינה אפשרות. אני מקווה שהממשלה תערוך בחירות נוספות כדי להרגיע את האנשים. אם לא, דברים נוראיים יתרחשו פה“.
"מוכן להסתכן למען עתיד המדינה"
הרשויות מנסות להציג את המפגינים כפושעים כדי להצדיק את המשך הדיכוי. חיפושים נערכים במשרדים הקשורים לאופוזיציה ובבתי פעילי המחאה. במיוחד מוחרמים כיסויים לפנים, מסכות אב"כ וכלי הגנה אחרים, נערך חיפוש אחרי חפצים שיראו שלמחאות יש אופי אלים.
בינתיים, מספר העצורים מההפגנות כבר עלה על 300 איש, ביניהם אנשי אופוזיציה, עיתונאים ואנשי תרבות. רובם מואשמים בתקיפת שוטרים והשחתת רכוש, השתתפות בהתארגנות קבוצתית אלימה והכנת כלי נפץ. העצור הצעיר ביותר הוא בן 17. אחד המפגינים, שהותקף על ידי כוחות הביטחון, נמצא בתרדמת כבר כמה ימים. הוא בן 22 בלבד.
למרות זאת, המחאות לא שוככות. כל לילה עשרות אלפי אנשים בונים בריקדות, מדליקים מדורות ומשגרים ללא הפסקה זיקוקים לכיוון כוחות הביטחון בשדרות המרכזיות של טביליסי. הזיקוקים, שמסיבה כלשהי אהובים במיוחד על הגאורגים, הפכו לסמל ההתנגדות. "אני לא מפחד ולא עייף", אומר ניקה, בן 30. "אני מאמין בכוחו של העם ומוכן לסכן את עצמי למען עתידה של המדינה שלנו“.
פרשת דרכים: הנשיאה נגד הממשלה
המשבר חריף וצפוי להחריף עוד יותר על רקע הבחירות המתקרבות לנשיאות, שיתקיימו בשבוע הבא, ב-14 בדצמבר. ב-29 בדצמבר מתוכננת ההשבעה. לראשונה, הנשיא ייבחר לא בהצבעה של כלל הציבור, אלא, בידי מועצה אלקטורלית.
סלומה זוראבישווילי כבר הצהירה שלא תעביר סמכויות לנשיא החדש, מאחר שהפרלמנט אינו לגיטימי. השאלה כיצד הממשלה תיגש לפתור את הבעיה הזו נותרת פתוחה. האם הרשויות ינסו להדיח את זוראבישווילי בכוח ולהוציא אותה מהארמון הנשיאותי? ואם זה יקרה, כיצד יגיבו האזרחים?
גאורגיה עומדת על פרשת דרכים. כל הגברת לחץ מצד הרשויות רק תלבה את תנועת המחאה. הגאורגים צפויים להמשיך להיאבק על זכותם להיות חלק מאירופה.
