נציגת עמותת 'העוגן למשפחות המילואים', יעל לביא, סיפרה היום (שני) בדיון בכנסת כי בעקבות שירות המילואים של בן זוגה היא פוטרה לאחר התעמרות בעבודה – שבועיים לפני שאושר החוק שאסר על פיטורי נשות מילואימניקים. "ירדתי משמעותית בשכר, הגשתי בקשה לקרן הסיוע וקיבלתי 5,000 שקלים על החודש הבודד שבו הייתה ירידה בשכר והוא היה במילואים. מזה הורידו לי 25% מס. הצלחתי למצוא עבודה זמנית, והיום אני חותמת אבטלה והוא יצא לעוד סבב מילואים.
"הגשתי עוד בקשה לקרן, ועד היום לא קיבלתי תשובה. הגשתי ערעור, ולפני שהתחיל הדיון קיבלתי בקשה להשלמת מסמכים. זה טרטור, את הכסף לא ממש מקבלים. יש קרן, אבל על חצי שנה באמצע לא קיבלתי מענה. היה סיוע לקייטנות בקיץ ובפסח, אבל לא על מסגרות בחגי תשרי".
לביא אמרה את הדברים בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ דוד ביטן (הליכוד), שדנה היום (שני) בתמיכת קרן הסיוע של משרד הביטחון במשרתי מילואים עצמאיים שגויסו לשירות ממושך בחרבות ברזל, וכן בסיוע כלכלי למשפחות המשרתים.
תא"ל צחי חפץ, שאחראי על הקרן, אמר בדיון כי היום תוגש לאישור הממשלה הצעת החלטה על סיוע נוסף למשרתים העצמאים.
סקרים שנערכו בקרב משפחות משרתי המילואים העלו כי רבות מהן חוות ירידה משמעותית בהכנסותיהן – כך אמרה מנכ"לית 'העוגן למשפחות המילואים', ח"כ לשעבר רחל עזריה. לדבריה, "זה לא כולם, אבל יש אזורים שנופלים בין הכיסאות". בין היתר, ציינה עזריה את מי שהקימו עסק בשנה שלפני המלחמה, ומתקשים לקבל פיצויים.
ח"כ שלום דנינו (הליכוד) אמר שהגיש הצעה לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך ששיטת הפיצוי תשונה, ותיקח בחשבון פיצוי על סמך רבעונים עם הכנסות גבוהות. היו"ר ביטן ציין כי לבקשת ועדת הכלכלה הוקמה ועדת חריגים ואמר: "מי שנופל בין הכיסאות צריך לקבל סיוע מוועדת חריגים, ולכן פעילותה חשובה מאוד".
תא"ל חפץ אמר כי לוועדת החריגים "יש שיקול דעת רחב מאוד". לדבריו, "קצינים עומדים בראש בחינת המקרים האלה, מתקשרים לאיש המילואים כדי להבין את הבעיה, ונותנים מענה. היום הפיצוי נותן מענה לעצמאים לחצי שנה אחרי תום תקופת השירות הארוכה". מנכ"לית איגוד העורכים נגה בריינס הגיבה באומרה שחצי שנה זה לא מספיק בפועל. מכיוון שחוק מוסר תשלומים איננו נאכף – מענה לחצי שנה על הנייר פירושה בפועל פגיעה שנמשכת זמן רב יותר.
תא"ל חפץ התייחס למקרה של לביא, ואמר כי יבדוק את כל הפרטים באשר לאבדן ההכנסה שלה. הוא הוסיף כי המשרתים שהיו במילואים בקיץ קיבלו 1,500 שקלים על קייטנה, וזכאים לעוד 3,000 שקל בחודש על בייביסיטר. היו"ר ביטן הדגיש שהכוונה היא ללמוד מהמקרים האלה על בעיות כלליות רוחביות, על מנת לפתור את הדברים באופן עקרוני, והדגיש כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר הטיפול בנושא.
יו"ר העמותה למען משרתי המילואים, אופיר כהן, אמר כי התקנון הכללי והגמיש של הקרן הוא גם היתרון וגם החיסרון שלה. "אנשים לא יודעים אם מגיע להם או לא מגיע להם, וזה יוצר בעיה כי אנשים שפונים לא מקבלים מענה".
תא"ל חפץ התייחס באופן כללי לבעיות שעלו: "בהתחלה לא ידענו שהמלחמה תימשך כשנה, לכן קבענו סיוע לעצמאים חצי שנה אחרי השירות הארוך ביותר. 100 אלף משרתים שוחררו בינואר, וביולי נגמרה זכאותם אז נתנו להם גם את אוגוסט. מי שיצאו לסבב שני במרץ סיימו ביולי את פרק השירות הארוך, כי זה חצי שנה מינואר.
"היום תעבור החלטת ממשלה נוספת שתיתן מענה לעצמאים ששרתו בסבבים שניים ושלישיים, לתקופה של פי 1.5 ממשך שירות המילואים, עד 90 יום. מי ששירת 3 חודשים, יקבל עוד 135 ימים מעבר לזה. ברגע שהממשלה תאשר יצא תקנון מסודר".
