מיומנויות הבוגרים בישראל בתחתית המדינות המפותחות – ובמגמת ירידה, כך לפי סקר המיומנויות PIAAC שנערך ב-2022-2023 ומתפרסם היום (שלישי) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ישראל ממוקמת במקום ה-27 באוריינות קריאה, ה-26 באוריינות מתמטית וה-25 בפתרון בעיות אדפטיבי מבין 31 מדינות ה-OECD שהשתתפו בסקר.
סקר המיומנויות PIAAC הוא סקר בין לאומי שעורך ארגון ה-OECD, הבודק את רמתם של בוגרים בגילאי 16 עד 65 במיומנויות יסוד הנחשבות לחשובות ביותר להשתלבות בעולם העבודה ולתפקוד כאזרחים בחברה בת זמננו. מיומנויות אלו רלוונטיות להקשרים ולמצבים רבים בעולם העבודה ובחיים החברתיים, וניתן ללמוד אותן, כך שאפשר להשפיע עליהן באמצעות מדיניות. הסקר הועבר בישראל בשפות העברית והערבית. המשיבים התבקשו להשיב על מבחן המיומנויות ועל שאלון רקע.
באוריינות קריאה, קיבלה ישראל ממוצע של 244 לעומת 260 בממוצע ה-OECD, ציון הדומה לזה של איטליה. הציון של ישראל ירד ב-10 נקודות לעומת המחזור הראשון של הסקר (שנערך בשנים 2011-2018), בעיקר בשל גידול בחלקם של בעלי רמת מיומנות קריאה נמוכה. שיעור האוכלוסייה ברמות הנמוכות באוריינות קריאה הוא 36%, לעומת 26% בלבד בממוצע ה־OECD. השיעור בישראל עלה מ-27% במחזור הראשון.
באוכלוסייה הערבית (שנבחנה בערבית) חלה ירידה ניכרת של 26 נקודות באוריינות קריאה (מ־225 ל־199). לעומת זאת, באוכלוסייה היהודית לא חל שינוי, והציון שלה נותר דומה ל־OECD (259 ו־260, בהתאמה). כתוצאה מכך, הפער לטובת היהודים התרחב מ־39 נקודות במחזור הראשון ל־60 נקודות במחזור הנוכחי. 70% מהאוכלוסייה הערבית היא ברמה נמוכה באוריינות קריאה. זהו גידול ניכר לעומת 46% במחזור הקודם. השיעור בקרב היהודים הוא 25% בלבד. גם באוכלוסייה החרדית הציון הממוצע באוריינות קריאה עמד על 251 לעומת 261 בקרב יהודים שאינם חרדים – זאת בעוד במחזור הראשון לא היה פער בין הקבוצות. בהשוואה בין גברים לנשים בחברה החרדית, ניכר יתרון של 12 נקודות לנשים – גם כאן, בעוד במחזור הראשון לא נרשם פער בין הקבוצות.
באוריינות מתמטית, הציון הממוצע של ישראל עמד על 246 (ללא שינוי משמעותי לעומת המחזור הקודם הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים) לעומת 263 בממוצע ה-OECD. ציון דומה קיבל איטליה, ליטא וארצות הברית. הציון הממוצע של היהודים (256) נותר גבוה משמעותית מזה של הערבים (215). שיעור האוכלוסייה ברמות הנמוכות באוריינות מתמטית הוא 34%, לעומת 25% בלבד בממוצע ה־OECD. השיעור בישראל עלה מ-31% במחזור הראשון. הציון באוריינות מתמטית (246) היה נמוך מהציון בקרב יהודים שאינם חרדים (258) בעוד במחזור הראשון של הסקר לא היה פער בין הקבוצות. פער זה (21 נקודות) קיים רק בקרב גברים חרדים – בקרב נשים אין הבדל בין יהודיות חרדיות לשאינן חרדיות.
בפתרון בעיות אדפטיבי, שנמדד כעת בפעם הראשונה, קיבלה ישראל ממוצע של 236, בדומה לפורטוגל, קרואטיה ודרום קוריאה – מול ציון ממוצע של 251 ב-OECD. שיעור האוכלוסייה ברמות הנמוכות בפתרון בעיות אדפטיבי הוא 40%, לעומת 30% בלבד בממוצע ה־OECD. גם בפתרון בעיות אדפטיבי הציון הממוצע בקרב הערבים (206) נמוך במידה ניכרת מהציון בקרב היהודים (247). גם כאן נמצא יתרון לטובת יהודים לא חרדים מול חרדים (בפער של 10 נקודות – 249 לעומת 239 אצל החרדים), בעיקר בקרב גברים (פער של 14 נקודות – 249 לעומת 235, בהתאמה).
הממצאים בישראל כמו בממוצע ה-OECD מלמדים כי מיומנויות האוכלוסייה יורדות עם הגיל, ובישראל ניכרת ירידה במיומנויות מגיל 45 בקירוב. קבוצת הגיל שבה ממוצע הציונים היה הנמוך ביותר היא 60–65. 58% מבני קבוצת גיל זו קיבלו ציונים נמוכים באוריינות קריאה – גידול משמעותי לעומת 46% במחזור הראשון.
בישראל, נמצא כי ישנו פער של 6 נקודות לטובת הגברים באוריינות מתמטית. פער זה צומצם לעומת המחזור הראשון של הסקר אז עמד על 12 נקודות – אולם הצמצום נבע מירידה של 8 נקודות באוריינות המתמטית בקרב גברים, בעוד אצל נשים לא חל כל שינוי במידת האוריינות. באוריינות קריאה, חלה ירידה בציון אצל שני המינים, אולם הירידה אצל גברים הייתה משמעותית יותר. כתוצאה מכך נוצר פער קטן במיומנות זו לטובת הנשים, לעומת שוויון בין המינים במחזור הראשון. ממצא זה נובע בין היתר מירידה משמעותית בציוניהם בקריאה של גברים ונשים במגזר הערבי, של 32 ו-19 נקודות בהתאמה. בקרב יהודים לא נמצא הבדל בין גברים לנשים באוריינות קריאה בדומה למחזור הקודם.
בשלושת התחומים שנמדדו נמצא קשר חיובי בין רמת השכלה למיומנות. בקרב האוכלוסייה שהשכלתה פחות מתיכונית שיעור המתקשים בקריאה מגיע ל-73% (לעומת 59% בממוצע ה-OECD), ובקרב בעלי השכלה תיכונית ל-49% (לעומת 30% ב-OECD). בקרב בעלי השכלה על-תיכונית שיעור המתקשים לקרוא עומד על 22%, עדיין גבוה מהשיעור המקביל ב-OECD העומד על 12%. הירידה הגדולה ביותר בין שני מחזורי הסקר חלה בקרב בעלי תעודת בגרות עיונית (24 נקודות) ובקרב בעלי תעודת בגרות מקצועית (21 נקודות). באוריינות המתמטית חלה ירידה של 19 נקודות בקרב בעלי בגרות עיונית, של 12 נקודות בקרב בעלי תואר שני או שלישי ושל 8 נקודות בקרב בעלי תואר ראשון.
בכל אחד משלושת התחומים שנמדדו, אחוז המתקשים בישראל גבוה במיוחד בקרב בעלי השכלה תיכונית לעומת ממוצע ה־OECD: 49% מתקשים באוריינות קריאה (לעומת 30% ב-OECD); 47% מתקשים באוריינות מתמטית (לעומת 27%); ו־52% מתקשים בפתרון בעיות אדפטיבי (לעומת 34%). בכל אחד מהתחומים נמצא גם כי הציון הממוצע של המתגוררים ביישובים ברמה חברתית־כלכלית גבוהה, גבוה מזה של שאר האוכלוסייה –התופעה בולטת במיוחד באוכלוסייה היהודית.
"העובדה ש-36% מהבוגרים בישראל, יותר משליש, מציגים רמה של מיומנויות קריאה שהיינו מצפים לה מילד בן 10, היא מטרידה. הם יכולים להבין טקסטים קצרים ולמצוא מידע ספציפי אבל הם מתקשים לדלות משמעות מטיעונים מורכבים יותר", אמר הממונה על החינוך ב-OECD אנדריאס שלייכר במסר מצולם לכנס להצגת תוצאות המחקר בישראל. שלייכר הוסיף כי גם בעלי תארים אקדמיים בישראל מקבלים ציונים נמוכים יותר באוריינות קריאה מאשר בעלי השכלה תיכונית בלבד בפינלנד.
"מיומנויות הן המטבע של כלכלות המאה ה-21. הן מאפשרות לנו לנווט במורכבויות החיים ולקבל החלטות חכמות", הסביר. להערכתו, ההתפתחויות הטכנולוגיות ובראשן הבינה המלאכותית צפויות להשלים ולא להחליף את הבינה האנושית – אך הן צפויות לשנות את אופי העבודה ואת המיומנויות הנדרשות לביצועה. "זה משמעותי לא רק להשתתפות כלכלית אלא גם להשתתפות דמוקרטית ולמעורבות פוליטית מבוססת ידע, במיוחד לאור התגברות המיסאינפורמציה, הפייק ניוז והתוכן המזויף באמצעות תוכנות בינה מלאכותית בחברות שלנו".
שלייכר ציין כי ב-28 מ-31 מדינות הסקר מיומנויות הקריאה והמתמטיקה ירדו או נשארו יציבים (רק באנגליה, פינלנד ונורווגיה חל שיפור במדד זה), אולם בישראל הירידה הייתה משמעותית. בין הגורמים האפשריים לתהליך זה ציין את השינויים בעולם העבודה, והעבודה מהבית שייתכן שיצרה פחות דחיפה לפיתוח מיומנויות. שינויים בהרגלי הקריאה בעבודה ובפנאי, צמיחה בחשיפה לטקסטים בפורמט דיגיטלי ולרשתות חברתיות. הוא הדגיש את החשיבות בהשקעה בפיתוח ושדרוג מיומנויות מגיל צעיר, אך גם בפיתוחן בקרב הציבור המבוגר בדגש על למידה לאורך החיים "כך שלכל הבוגרים תהיה אפשרות לתרום לחיים הכלכליים והחברתיים".
