הרשות למאבק בעוני עדיין רחוקה מלקום, כחצי שנה לאחר שהחוק עבר בקריאה ראשונה ויותר משנתיים מאז הנחתו על שולחן הכנסת. החוק תקוע כבר יותר מחצי שנה בוועדת העבודה והרווחה, כך נחשף היום (שלישי) בדיון בוועדה לזכויות הילד כחלק מיום המאבק בעוני בכנסת.

"היו לנו המון בירוקרטיות ופרוצדורות", השיבה נורית ויסברג נקש, בכירה במשרד הרווחה, לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ אלי דלאל (הליכוד). "הגענו להסכמה, וכרגע זה יושב על השולחן של הוועדה כבר זמן רב".

החוק עבר בקריאה ראשונה ביוני האחרון, והשלב הבא הוא דיון הכנה בוועדה לקראת קריאה שנייה ושלישית. החוק קובע שתוקם רשות לאומית למאבק בעוני במשרד הרווחה והביטחון החברתי, שתפקידה יהיה לפעול לצמצום העוני בישראל.

הרשות אמורה לגבש תוכנית לאומית רב-שנתית ותוכניות שנתיות בנושא ולפקח על יישומן; להגיש חוות דעת בדבר השלכות על מאבק בעוני שנובעות מחקיקה או חקיקת משנה לוועדת הכנסת; להקים מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום העוני וניהולו; לתאם בין משרדי הממשלה ורשויות מקומיות ולייעץ לממשלה. הרשות אמורה לקבוע גם אמות מידה לקיום בכבוד, ויהיו לה סמכויות להוביל ולתאם מדיניות בין-משרדית וממשלתית.

החוק ספג ביקורת רבה, בין השאר על הכוונה לסגור את המועצה הארצית לביטחון תזונתי, גוף מקצועי מייעץ שאמור לתכלל את פעילות הממשלה בנושא ביטחון תזונתי, ולהפוך אותו לוועדה מייעצת ברשות. בעיה נוספת שעלתה היא הרכבה של מועצת הרשות, שעל פי החוק תמנה 27 חברים, בהם שמונה נציגי ציבור, נציג אחד לפחות מקרב אנשים החיים בעוני, נציגים של עמותות הפועלות בתחום, עובד סוציאלי, נציג חרדי ונציג ערבי – כלומר מעט מדי נציגי ציבור, מה שמעלה חשש לפוליטיזציה.

תאיר איפרגן, רפרנטית רווחה וביטוח לאומי במשרד האוצר, אמרה בדיון כי במשרד האוצר מתנגדים להקמת הרשות. "כבר בוועדה ציינו שאנחנו תומכים בזה שמשרד הרווחה יהיה הגוף שמתעסק בטיפול בעוני. לדעתנו אין ערך להקמת גוף נוסף".