"מבחינת המערכת יש פרוטוקלים ברורים להתערבות במקרה של אובדנות בקרב מבוגרים או צעירים, הבעיה היא האיתור וזיהוי", אומר ל'דבר' חליל חומיידי, סמנכ"ל מקצועי בעלם, עמותה לנוער במצבי סיכון. חומיידי סבור שיש להחיל חובת דיווח גם על כוונות אובדניות. כיום קיימת חובת דיווח לגבי קטינים רק במקרה שבו יש חשד שאדם אחר יפגע בו. "אנו רואים זאת בחומר שאין חובת דיווח על אובדנות". לדעתו המצב מטיל על האדם הפשוט את שיקול הדעת אם באמת מדובר בכוונה אובדנית. "האם כל ביטוי קושי הוא מחשבה אובדנית? איך ניתן לזהות? חובת הדיווח פותרת אותי מהדילמה ומהניתוח. זה מפקיד את האחריות בידי בעלי מקצוע.

"יש חשש שזה יציף את המערכת. אבל אנו מדברים על חשד סביר. בדרך כלל המידע מגיע ממקור אחר, לא מהאדם עצמו. זה אתגר מבחינתנו כאנשי מקצוע. אני צריך כלים כאיש מקצוע. בני הנוער מבטאים זאת במקומות אחרים".

בעלם הבינו כי המרחב הדיגיטלי הוא מרחב ביטוי של בני הנוער והצעירים. "אני פוגש את התופעה ברשתות. שם רואים בעיקר את המחשבות האובדניות. זה מרחב נטול מבוגרים. לנערים קל יותר להבין נערים. שם הנער יקבל פידבק שיאשר אותו יותר מהפידבק מהמבוגר. מה המקום שלי כאדם בוגר, כאיש מקצוע, במרחב הזה?

"האתגר הוא איתור וזיהוי. יש מנעד רחב של ביטויים שיכולים להיות מוחבאים. אני מתמקם במקומות שבני נוער נמצאים בהם, אני פונה דרך התגובות, מציג את עצמי ומציע עזרה. אך ההיקף שאני יכול לאתר כך מוגבל".

חומיידי טוען שכדי לאתר את מרב המקרים צריך להשתמש בכלים של אינטליגנציה מלאכותית כמו איתור מילים וביטויים מחשידים, אך יש לכך מגבלות. "השפה שונה ברשתות החברתיות. לקח לי זמן להבין שאייקון של מדוזה מביע מחשבה אובדנית. הם עושים זאת כדי לעקוף את האלגוריתם". חומיידי מסביר כי האלגוריתם יכול לסנן מילים כמו דיכאון, ולכן בני הנוער מעוותים את השפה. "הוא יעשה עיוותים שפתיים. הנער יחליף את האות ו' בסימן קריאה. אני צריך שהאלגוריתם יעזור לי. אני רוצה שהאלגוריתם ידווח במקום לסנן. צריך שהכלי הטכנולוגי ילמד את השפה ויזהה סימני מצוקה.

"הסיפור באובדנות הוא שאין סיכוי שאני אתפוס מעשה אובדני. זו בעצם הטלת מטבע. לכן אני צריך להתייחס לכל אמירה כזו ברצינות. מרבית מקרי האובדנות הפתיעו. זיהינו סימנים, אך לא ניבאנו שזה יגיע לכך. התפקיד הכי חשוב עם נוער הוא זיהוי, איתור והתערבות.

"אתגר נוסף הוא חוסר שיתוף פעולה מצד הרשתות החברתיות. הן יצטרכו לשתף פעולה. זה דורש לא מעט משאבים. צריך שיתוף פעולה של הממשלה, משרדי החינוך, הבריאות והרווחה עם האקדמיה והחברה אזרחית. זה אתגר".

מה אדם יכול לעשות כדי למנוע אובדנות?
"הנער ששומע על חברו אינו יודע מה לעשות. צריך להכשיר את הציבור כדי שיידע מה לעשות, לפעמים זה פשוט לפנות לגופי מקצוע. הפניה למקום הנכון זה מחצית מהעבודה. אני חייב לתת כלים לציבור. התפקיד הוא לזהות ולפנות לגורם מקצועי. צריך להנגיש זאת בצורה שלא מביאה לחוסר אונים, אלא הופכת אותך לחלק מהפתרון".

"משרד הבריאות הכשיר שומרי סף במוסדות ציבור שזה תפקידם. כל הציבור צריך להיות שומר סף. אני מצפה מהציבור להיות מודע לבעיה ולהפנות לפתרונות הקיימים. במקרים רבים הנער האובדני לא יפנה".

איך המלחמה והמצב במדינה משפיעים של אובדנות?
"יש מצבי לחץ חיצוניים ומצבי לחץ אישיים. יש כמה גורמי לחץ חיצוניים על הנוער בכלל ועל הנוער הערבי בפרט – המלחמה, הקורונה. מבצע 'שומר החומות' היה נקודה קשה מאוד. אבל התגובה מאוד משתנה. במלחמה אנו חווים מגמת השתקה וזהירות בביטוי. קשה יותר לבסס אמון. בני הנוער יותר חושדים ויותר זהירים.

"המדינה התייחסה לחברה הערבית במניעת הסלמה ולא במה שקורה לאנשים. החשש הכי גדול בחברה הערבית הוא הסלמה בערים המעורבות. יש פחד וחשש מההסלמה. היו פחות ביטויים פומביים של מצוקה. קשה להבין מה קורה ברמה הרגשית. נוצרו מצוקות שקטות. לא ראינו עלייה במקרים המדווחים. ראינו מצוקות בטונים זהירים ונמוכים. אפשר להבין את הזהירות היתר.

"החשש שלי הוא השתקה והזנחה. המצב כרגע קשה ואקוטי. המצוקות קיימות, צריך לאתר אותן ולטפל בהן. המדינה פחות מעוניינת. אחרי שנה וחצי קשה מאוד לנבא מגמות במציאות דינמית ולא צפויה. המצב הקיים קשה דיו ודורש טיפול. צריך להיכנס, לבסס אמון ולפעול. האמון לא יחזור מייד כשהאיום יוסר. הדברים השקטים מפחידים. יותר קשה יותר לשמוע ולראות. זה המקום שמפחיד אותי יותר".

עמותת עלם לנוער במצבי סיכון מפעילה מענים לייעוץ, תמיכה וסיוע.
ניתן לפנות לצ'אט האנונימי של עלם דיגיטל בכתובת https://yelem.org.il
או
בווטסאפ בעברית
בימים א-ה בשעות 20:00 – 24:00 במספר 054-6786776

או בוואטסאפ בשפה הערבית
בימים א,ג,ה בשעות 20:00-24:00 במספר 054-3434588

במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו – עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כגון ער"ן – בטלפון 1201 או באתר האינטרנט של סה"ר.