שתי פעילות חברתיות תושבות יפו הגיעו היום (שלישי) לדיון מיוחד של ועדת הכלכלה לכבוד יום המאבק בעוני בנושא פיקוח מחירים. בדיון השמיעו הפעילות את קולן ואת קול המתמודדים עם עוני וחוסר ביטחון תזונתי, וביקשו לקדם פיקוח מחירים שיוכל לעזור להן לרכוש מזון עבור משפחתן. בדיון הייתה תמימות דעים בין נציגי הקואליציה, האופוזיציה, משרדי הבריאות והכלכלה, המגזר העסקי והעמותות לגבי החשיבות של קידום הפיקוח על מזון בריא. רק נציגת האוצר, שמחזיק בזכות וטו בועדה לפיקוח מחירים, טענה אחרת: "פיקוח מחירים זה לא כלי יעיל להורדת מחירים".
ליזה קומה, תושבת יפו וחברה ברשת הפעילים לחיים בכבוד וב'עיר סגולה': "יש לי שבעה ילדים, ואני עובדת בחצי משרה בגלל מחלה של בעלי. אנחנו חיים תשע נפשות על 10,000 שקל, וכשאני הולכת לסופר אני חייבת להיצמד לתקציב ולבחור רק במבצעים. הרבה פעמים עד 15 לחודש כבר נגמר הכסף ואני רושמת במכולת. בתור פעילה שמייצגת הרבה אנשים שלא יכלו לבוא לכאן אני מבקשת שתפקחו על מוצרים, לפחות על הכי בסיסיים, כמו טונה, חלב, קורנפלקס. אנחנו ערביי ישראל עוברים תקופה קשה, העוני ביפו גדל ב-70%, ומפטרים אותנו או לא מקבלים אותנו לעבודות בגלל כיסוי ראש. אם אתם, חברי הכנסת, לא תעזרו לנו, מי יעזור?".
עדי, גם היא תושבת יפו ופעילה ברשת לחיים בכבוד, סיפרה על האתגרים היומיומיים שלה: "אם להיות כנה, אני מתביישת שאני צריכה להיות פה. יש לי תאומים בני 14 וחצי, אני מורה עם תואר שני, וחד-הורית. אין לי כסף לקנות בשר ודגים, ירקות אין הרבה, ויש פרי אחד בבית. אני לא מסכנה, אבל אי אפשר לומר שאני חיה בכבוד. חצי מהמשכורת שלי הולכת לשכירות בדירה שרוב הנוכחים לא היו בוחרים לגור בה. משהו חייב להשתנות בשיטה, להיות בריא היום זה לעשירים. המשכורות נשארות באותו המקום ויוקר המחיה רק עולה. זה יוצר תחלואה ופערים חברתיים".
עפרי אשל, מרכזת ועדת המחירים במשרד האוצר: "פיקוח על מחירים הוא לא כלי להתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי. אם יעשו בו שימוש לתת מענה לסוגיה הזו, ייתכן מאוד שמה שיקרה זה תוצאות הפוכות והציבור ייפגע".
ח"כ שלום דנינו (הליכוד), מ"מ יו"ר הוועדה: "התיאוריות הכלכליות שלכם לא עבדו. השיטה הזו והמודלים הכלכליים שאתם מציגים פעם אחר פעם – זה לא עובד. אני מבקש, אל תבואו עם הפתק מוכן מראש, אפילו תגידו 'בואו ננסה מוצר אחד'".
ד"ר יונתן בצלאל, סמנכ"ל תקציבים והמפקח על המחירים במשרד הכלכלה: "שמענו עדויות קשות, וגם דברים קשים מהאוצר. יוקר המחיה נעוץ במחירים. השר ברקת עוסק בזה, דרך 'לא עוצרים בנמל', 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' ומסים על ייבוא מקביל. כשנכנסתי לתפקיד מצאתי ריכוזיות גבוהה בהכול חוץ משמפו לשיער. פיקוח מחירים זה לא הקו הראשון, אבל במשק הישראלי, שהוא שוק קטן ומבודד, אנחנו חייבים להפעיל אותו בדרכים חכמות שלא יפגעו בשוק. יש כבר חוק פיקוח מחירים שמאפשר לנו לפעול ללא תקנות נוספות, אבל נצטרך להשפיע על עמדת האוצר בנושא".
ד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא: "מחירי המזון אינם גזירת גורל. החלטנו כחברה שחינוך הוא חינם, אנחנו לא אומרים מזון חינם, אבל חובתה של המדינה להנגיש סל מזון בריא ובר קיימא לכל אחד כבר כעת".
יוכי אילוז, נציגת משרד הרווחה והביטחון התזונתי, סיפרה כי חל קיצוץ רוחבי בסל המזון שעמד על 44 מיליון שקלים, אך לשמחתם אתמול התבשרה כי התקבלה תוספת של 90 מיליון שקלים לביטחון תזונתי.
בועז גור, ראש המחלקה הציבורית בפורום ארלוזורוב, הפציר בוועדה לעשות כל שביכולתה כדי לקדם את הנושא: "מה שהוועדה צריכה לעשות זה צעד דרסטי: או ועדת משנה ליוקר המחיה כדי לבדוק מה קרה עם המוצרים בפיקוח, ונוכל להעלות את הממצאים של משרד הכלכלה, או להשתמש בכלי שלה לוועדת חקירת פרלמנטרית ולחקור למה לא משתמשים בפיקוח מחירים".
בוועדה לפיקוח מחירים יושבים כיום נציגים ממשרד האוצר וממשרד הכלכלה, ולעתים ממשרד הבריאות. למשרד האוצר יש זכות וטו בנוגע לפיקוח מחירים, והשקפתו הכלכלית-חברתית היא שפיקוח מחירים יוצר עיוותים בשוק, ובכך פוגע בו ובצרכנים. מסיבה זו לא נכנסו מוצרים לפיקוח בשנים האחרונות.
