דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
צוק איתן

צוק איתן / דוח המבקר: ליקויים חמורים בהתנהלות מול איום המנהרות

מבקר המדינה פרסם היום (שלישי), באופן רשמי, את החלק מדוח צוק איתן שעוסק באיום המנהרות | לטענת המבקר, כשלו גופי המודיעין בהעלאתו של האיום לראש סדר העדיפויות, מה שהביא להיערכות לקויה למבצע ועלה בחיי אדם | תגובת צה"ל: "הנושא מטופל בצורה מקיפה ויסודית, וצה"ל מיישם את רוב ההערות"

חיילי גבעתי בכניסה למנהרת טרור שהתגלתה במהלך מבצע צוק איתן (צילום: דובר צה"ל)
חיילי גבעתי בכניסה למנהרת טרור שהתגלתה במהלך מבצע צוק איתן (צילום: דובר צה"ל)
מיכל רוטנברג
מיכל רוטנברג
כתבת צבא וחברה
צרו קשר עם המערכת:

מבקר המדינה, יוסף שפירא, פרסם היום (שלישי), באופן רשמי את החלק מדוח הביקורת על מבצע צוק איתן שעוסק בהתמודדות עם איום המנהרות. משרד המבקר בחן את את שיתוף הפעולה בין שב"כ ואמ"ן בנושא, המחקר המודיעיני שנערך לפני תחילת המבצע ומוכנות הלוחמים בשטח ביחס לאיום.

מנהרה שנחשפה בתאריך 5/5/2016 (צילום: דובר צה"ל)
מנהרה שנחשפה בתאריך 5/5/2016 (צילום: דובר צה"ל)

המסקנה הקשה ביותר בדוח המבקר, שמסכמת אולי את כל מחדלי צוק איתן, היא כי "מתוך כלל המנהרות ההתקפיות שצה"ל תיעדף לטיפול במהלך מבצע 'צוק איתן' הוא השמיד את מחציתן ונטרל כמה נוספות, ואילו יתר המנהרות ההתקפיות שובשו בלבד או נותרו כשירות. מכאן נובע, שבמשימה מרכזית וייעודית שהייתה לצה"ל במבצע – השמדה או נטרול של המנהרות ההתקפיות – צה"ל השמיד או נטרל רק כמחציתן, ובכך לא השלים את משימתו, כפי שעלה גם בתחקיר המטכ"לי שנעשה לאחר המבצע".

איום מתמשך וממשי

השימוש במנהרות, שהחל כבר באינתיפאדה הראשונה בסוף שנות השמונים, סייע לחמאס להוציא לפועל חמישה פיגועים, בהם נהרגו שבעה חיילי צה"ל, בין השנים 2001 ו-2004. ביוני 2006 חדרו שבעה מחבלים מרצועת עזה, דרך מנהרה באורך כ-650 מ' (מהם כ-250 מ' בשטח ישראל), לאזור כרם שלום, שם תקפו יעדים של צה"ל, הרגו שני חיילים, פצעו שישה, וחטפו את החייל גלעד שליט.

מבצע צוק איתן החל ביולי 2014, אחרי חטיפתם של שלושת הנערים, כמבצע אווירי בלבד, אך לאחר עשרה ימים נכנס כוח קרקעי לעזה והופתע לגלות מספר רב של מנהרות התקפיות, מרחבים רוויי מנהרות הגנתיות ומערך תמ"ס ( תלול מסלול) מוטמן. המבצע, שאמור היה להסתיים תוך ימים ספורים, המשך חמישים יום. מבקר המדינה ציין כי חוסר המוכנות של צה"ל לאיום המנהרות הוא אחד הסיבות המרכזיות להתארכותו של המבצע. חוסר מוכנות זה עלה לחיילי צה"ל, למרבה הצער, במחיר דמים.

חשיפת מנהרת טרור בעוטף עזה, יולי 2014 (צילום: דובר צה"ל)
חשיפת מנהרת טרור בעוטף עזה, יולי 2014 (צילום: דובר צה"ל)

במהלך המבצע שימשו המנהרות לחדירה של מחבלים לשטח ישראל על מנת לבצע פיגועים. ב-19 ביולי, הגיחו תשעה מחבלים סמוך לקיבוץ בארי. בהתקלות עם כוח צה"ל נהרגו שני חיילים ומחבל אחד, יתר המחבלים נמלטו. יומיים מאוחר יותר, בשעות הבוקר, חדרו מחבלים דרך מנהרה סמוך לקיבוצים ניר עם וארז. הם ירו טיל נ"ט והרגו ארבעה חיילי צה"ל. לאחר מכן הצליחו הכוחות לחסל לפחות עשרה מחבלים. ב-28 ביולי, בשעות הערב, הייתה חדירה באמצעות מנהרה סמוך לקיבוץ נחל עוז. המחבלים ירו טיל נ"ט לעבר עמדת פילבוקס והרגו חמישה חיילים. הצבא הרג אחד מהמחבלים, והשאר חזרו לעזה דרך המנהרה.

ב-1 באוגוסט 2014 החלה הפסקת אש למשך 72 שעות, בזמן הפסקת האש, שהופרה לאחר מספר שעות, תקפו מחבלים שיצאו ממנהרה כוח של סיירת גבעתי שהיו באזור רפיח, והרגו שלושה חיילים: מפקד הסיירת, רס"ן בניה שראל, סגן הדר גולדין וסמ"ר ליאל גדעוני. התוקפים ברחו דרך המנהרה ולקחו אתם את גופתו של סגן גולדין.

הכשל המודיעיני

הדוח מצביע על ליקויים חמורים ביותר בהתנהלות הישראלית מול איום המנהרות. דוגמה לליקויים אלה היא העובדה שרצועת עזה לא הוגדרה כ"מדינת יעד". לטענת המבקר, אחרי יציאת צה"ל מעזה ב-2005 , לא נבחנה מחדש חלוקת האחריות המודיעינית על הרצועה, ושב"כ נותר אחראי על איסוף המודיעין והסיכול בה. בפגישה שערכו עמו נציגי משרד המבקר בפברואר 2015, ציין ראש שב"כ דאז, יורם כהן, כי "שב"כ לא נמצא, פיזית, בשטח. לכן קשה לו לפתח יכולות כפי שיש במקומות בהם יש גישה לשטח".

פרט לשינוי שהיה דרוש בחלוקת האחריות המודיעינית על הרצועה, חושף הדוח חילוקי דעות בין צה"ל לשב"כ ביחס לאיסוף המודיעין בה. עובדה, שלדברי שפירא, הייתה לה "השלכה גם על מיצוי המודיעין בתחום המנהרות, כפי שעלה מדבריו של שר הביטחון דאז בדיון מאוגוסט 2014, ומהתחקיר המשותף של צה"ל ושב"כ למבצע מדצמבר 2014".

הדוח מטיח ביקורת קשה בכל גופי המודיעין. לטענת המבקר, למרות שחומרתו של איום המנהרות היה ידוע זה מכבר, לא הוצב האיום בראש סדרי העדיפויות המודיעיניות של כל האמונים על הנושא – לרבות, אמ"ן ושב"כ. על פי הדוח, "איום המנהרות, כנושא בפני עצמו, כאמור נותר בחוץ, וזאת אף על פי שהיה איום משמעותי ומתפתח מרצועת עזה שהוגדר כאסטרטגי לאורך השנים על ידי קברניטים שונים".

"מצב הדברים המתואר בדוח זה" הוסיף שפירא, "שלפיו מחד גיסא, הולך ומתפתח איום אסטרטגי, שמוגדר על ידיהם ככזה, ומאידך גיסא, איום זה אינו מוכנס לצי"ח ( ציון ידיעות חיוני) הלאומי על ידי אף לא אחד מראשי קהילת המודיעין, ואף אינו מוסף לצי"ח על ידי אף לא אחד מהגורמים הנוספים המעורבים בתהליך, וכך הדבר מאושר על ידיהם ולבסוף גם על ידי ראש הממשלה במשך שנים – הוא תהליך לקוי, המחייב בדק בית מעמיק על ידי כלל הגורמים הנוגעים בדבר, לגבי אופן קביעת הצי"ח הלאומי המשפיע מהותית על מאמצי המודיעין כמענה לאיומים השונים. הכוונה, פיקוח ובקרה הדוקים יותר וקביעה של סדרי עדיפויות במאמצים המודיעיניים בהתאמה לאיום המנהרות, ובזמן, היו מסייעים באופן טוב יותר לפעילות צה"ל לאיתור מנהרות החוצות לשטחנו ולפעילותו המבצעית במבצע 'צוק איתן'".

"השלכות קשות על הלוחמים"

מציאות זו יצרה פערים משמעותיים ביכולתה של מערכת הביטחון להיערך כראוי למבצע צוק איתן. דוגמה טובה לכך, המופיעה בדוח, היא העובדה כי בתחילת 2015, אחרי סיום המבצע, הכניס הרמטכ"ל הנוכחי, רא"ל גדי איזנקוט, את איום המנהרות לצמרת סדר העדיפויות והוא מוקם כאיום הביטחוני השני בחשיבותו.

ראש המטה הכללי גדי אייזנקוט בביקור בכנסת. צילום: יונתן זינדל / פלאש 90.
ראש המטה הכללי גדי אייזנקוט בביקור בכנסת. צילום: יונתן זינדל / פלאש 90.

לחוסר המוכנות המודיעינית בנושא המנהרות היו השלכות קשות על הלוחמים בצוק. המבקר ציין כי "היו פערי מודיעין משמעותיים במידע המודיעיני שהעבירו לכוחות ביחס למנהרות ברצועה, במיוחד ביחס למנהרות ההגנתיות, שהשפיעו על התמודדות עם האיום לפני המבצע ובמהלכו. מענה מוקדם יותר, כולל ומשולב, כאמור, היה בו כדי לשפר את איכותו של מידע זה לכוחות. היעדרו של כלל המידע המודיעיני האמור הקשה על הכוחות המתמרנים להשיג את אחד היעדים המרכזיים של מבצע 'צוק איתן' – השמדה ונטרול כלל המנהרות ההתקפיות, והאריך את הזמן שנדרש להם לעשות זאת, על כל המשתמע מכך בשטח אויב. היעדרו של מודיעין רלוונטי והערכות שגויות לגבי מצב מוכנותן של חלק מהמנהרות גם מנע את היכולת לסכל התקפות שנעשו מהן בשטחנו או בשטח הרצועה כנגד כוחות צה"ל במהלך המבצע".

הקושי בהיערכות ובהתמודדות בלט במיוחד בקרב יחידות ההנדסה למשימות מיוחדות (יהל"ם) של חיל ההנדסה וכוחות ההנדסה הנוספים – שנועד להם תפקיד מרכזי בהתמודדות עם איום המנהרות.

תגובת צה"ל: "הנושא מטופל בצורה מקיפה ויסודית"

מצה"ל נמסר, בתגובה לדוח המבקר, כי "צה"ל קיבל את דוח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. ערב מערכת "צוק איתן" היה בידי צה"ל מידע משמעותי על מרבית המנהרות והתווך התת-קרקעי. השנתיים וחצי שחלפו מאז מערכת 'צוק איתן' היו מהשקטות ביותר מאז 1967 בגבול רצועת עזה. לאורך תקופה זו צה"ל קיים עבודה סדורה והשקיע למעלה משני מיליארד שקלים בסוגיית התת- קרקע ומציאת פתרון טכנולוגי".

"צה"ל שיקף את חומרת איום המנהרות לממונים עליו, העניק לו פרשנויות, הבהיר את המשמעויות המבצעיות ובדיוני הקבינט הגדיר את האיום כאחד מחמשת האיומים המרכזיים. בין היתר, דאג צה"ל לעדכן גם את חברי ועדת חוץ וביטחון בתמונת המצב ואלה אף ביקרו במנהרה שנחשפה וקיבלו את הסקירה הרלוונטית על התופעה כפי שהייתה ידועה לצה"ל באותם ימים.

"אגף המודיעין השקיע, עוד בטרם המערכה, מאמץ איסופי נרחב ושיטתי, ומשאבים רבים לטובת טיפול בסוגיית המנהרות, ולראייה, במבחן התוצאה, המודיעין שסיפק אמ"ן אודות המנהרות ההתקפיות, הוא זה שאפשר לכוחות הלוחמים לאתר את מרבית המנהרות ולחשוף את התוואי שלהן. בתחום בניין הכוח השקיע צה"ל מאמצים גדולים באימונים ובטכנולוגיה כדי לצייד את הכוחות באמצעים הטובים ביותר הקיימים. נדגיש כי אין אמצעי או פתרון טכנולוגי שלא נבחן בידי צה"ל במסגרת ההכנות להתמודדות עם המנהרות. צה"ל מקיים הערכת מצב שוטפת שעל בסיסה מושקעים משאבים ומאמצים תוך הסתכלות כוללת על מכלול האיומים וניהול סיכונים מושכל.

"יודגש כי נושא תת הקרקע מטופל בצורה מקיפה ויסודית, וצה"ל מיישם הלכה למעשה את רוב ההערות המופיעות בדוח, כחלק מתכנית עבודה סדורה ומתהליך מתמשך של נקיטת צעדים חסרי תקדים בהתמודדות עם איום המנהרות. בין היתר הושקעו מאמצים ומשאבים רבים בתהליכי פיתוח והצטיידות של מערכות טכנולוגיות בהתאם למידת מוכנותן, בהכשרת הכוחות הלוחמים להתמודדות עם האיום, בהגדרת האיום ותרחיש הייחוס ובכתיבת תפיסה מטכ"לית בנושא.

"הדו"ח בחר להתמקד באיום אחד בלבד מתוך איומים רבים אשר היו קיימים ועדיין מצויים על סדר היום גם בימים אלו לצד איום המנהרות אשר לא ירד ממפת האיומים של מדינת ישראל. צה"ל נושא באחריות על ביטחון מדינת ישראל ובמומחיות הנדרשת לשם מימוש אחריות זו וימשיך לעמוד במשימה זו על כל ההשלכות הנגזרות ממנה".

משרד הביטחון: "פיתחנו מענה למנהרות שכמוהו לא פותח ע"י אף מדינה בעולם"

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לדו"ח כי "מפא"ת (מינהל פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון הובילה, פיתחה והכניסה לשימוש, לאורך השנים, יכולות טכנולוגיות, אשר סיפקו ומספקות כיום מענה משמעותי בכל מעגלי ההתמודדות עם אתגרי תת הקרקע, מענה שכמוהו לא פותח על ידי אף מדינה בעולםאמצעי הלחימה והמענים הטכנולוגיים, המשמשים כיום את כוחות צה"ל בהתמודדות עם אתגרי תת הקרקע, הינם תוצרי מאמץ המחקר והפיתוח שבוצעו במפא"ת. הישגים אלה הינם תוצר של השקעה, לאורך שנים רבות, שבהן פותחה תשתית טכנולוגית פורצת דרך.

"מפא"ת תעדפה את הנושא באופן משמעותי, ביחס לנושאי מו"פ אחרים, בהיבטי כח אדם ותקציב. במסגרת זו הונבטו תהליכי מחקר רבים, הוקמו מוקדי מחקר אקדמאיים ואתרי תשתית לניסויים, במטרה לקדם תהליכי מו"פ מהר ככל שניתן וליצור הלכה למעשה יכולות טכנולוגיות להתמודדות עם איום המנהרות. כחלק ממדיניות מפא"ת ומשרד הביטחון לבחון כל כיוון טכנולוגי רלוונטי בתחום ההתמודדות עם אתגרי המנהרות, בחנה מפא"ת מאות הצעות שהגישו גורמים שונים מהארץ ומהעולם.

היקף המשאבים והישגי המו"פ הוצגו במהלך הביקורת למבקר המדינה, שראה לנכון להביע את הערכתו ולציין כי "משרד מבקר המדינה מודע למאמץ הרב ולעבודה הקשה שמשקיעים גורמי המו"פ השונים והגורמים המבצעיים, בהתמודדות עם איום המנהרות בתחום הטכנולוגי."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!