ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב דנה במשך יומיים בהצעת החוק של ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) המבקשת להטיל הגבלות על קיומו ופעילותו של תא סטודנטים באקדמיה התומך בטרור או במאבק מזוין נגד מדינת ישראל, וסנקציות אקדמיות של הרחקה ושלילת זכאות לתואר על סטודנט שהורשע בתמיכה או בהסתה לטרור.
בדברי הפתיחה הודיע יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב (ש"ס): "החוק הזה יקודם בצורה כזאת או אחרת. בהצעת החוק יהיו שינויים, בלמים והסדרים, כי אני רוצה שתצא חקיקה טובה שתעמוד גם במבחן החוקתי".
הישיבה הסוערת נעה בין דיון ענייני בסעיפי החוק לבין התנגחות פוליטית בין חברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה. שוב ושוב נשאלה השאלה המתריסה "האם אתם תומכים בטרור?", והדוברים המתנגדים פתחו את דבריהם בהצהרה על התנגדותם לטרור.
בחלקו הראשון של הדיון אתמול (שלישי) דיברו נציגי המוסדות האקדמיים והביעו את התנגדותם להצעת החוק. "אני קורא לכל ראשי המוסדות להשכלה גבוהה להודיע מפורשות שאם החוקים האלה יעברו בגרסתם הראשונה או המרוככת, הם יסרבו לציית להם", אמר נשיא האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' דוד הראל. "אני מודע לכך שזוהי קריאה לסירוב, ואני מוכן לשאת בתוצאות. אסור שהחוק יעבור, לא בימים כתיקונם, ובוודאי לא בימים של הידרדרות והיחלשות כמו היום".
פרופ' אורי סיוון, נשיא הטכניון: "אתם מטפלים בבעיה שלא קיימת. מה שיש זה בשוליים, ואנחנו יודעים לטפל במסגרת תקנון משמעת. החוק מסמן סקטור מסוים באוכלוסייה וצובע אותו כתומך טרור. סימון כזה פוגע בזכויות יסוד". נציג ארגון "אם תרצו" הציג מקרים שבהם הובעה לדבריו תמיכה בטרור. נתונים מספריים לא הוצגו במהלך הדיון.
פרופ' אוריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב: "אנחנו לא אויבים שלכם. האקדמיה פה עומדת למשפט. החקיקה הזאת מנסה ליצור דין מיוחד בנושא של הסתה לטרור בתוך הקמפוסים. אתם רוצים שהאוניברסיטה תשמש גוף חוקר, אוכף ומעניש. החוק הזה נבצר ביצוע".
אלחנן פלהיימר, יו"ר התאחדות הסטודנטים, האשים את ראשי האקדמיה בצביעות: "לא מדובר בראשי מוסדות אלא בשחקן פוליטי. לא פעם הם מאיימים בשביתות בגלל מהלכים שלא מתאימים לעיניהם האישיות. אזכיר שלא מדובר במגרש הביתי שלהם, כי המוסדות האקדמיים ממומנים בכספי ציבור".
בדיון הוצגו כמה גרסאות להצעת החוק. לצד הצעת החוק המקורית של ח"כ סון הר-מלך, הוצגו גם גרסאות של ועדת השרים לענייני חקיקה וגרסה המתואמת עם שר החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). עיקר השוני הוא שבגרסאות המתוקנות הומעטו או צומצמו הסעיפים הנוגעים לסטודנט, והודגשו הסעיפים הנוגעים לתא סטודנטים.
הדיל יונס, נציגת משרד המשפטים, הציגה את הקושי בהצעת החוק: "גם לאחר שצומצמה, הצעת החוק מעלה קשיים של ממש, בין היתר בשל הפגיעה הקשה בחופש הביטוי ופוטנציאל הפגיעה בחופש העיסוק".
עו"ד עמרי גולן מהלשכה המשפטית של המל"ג התנגד להצעת החוק: "אין כיום צורך מובהק בשינוי החקיקה הקיימת, שכן המוסדות האקדמיים כבר פועלים למניעת הסתה ואלימות בתחומם בהתאם לדין. חשוב להבטיח שחוק זכויות הסטודנט ימשיך להתמקד בקידום נגישות ושוויון הזדמנויות בהשכלה הגבוהה, בלי להטיל על המוסדות תפקידים שאינם בליבת עיסוקם".
