התיקון לחוק המים-קביעת תעריפי מים לחקלאות עבר שלשום (רביעי) בוועדת הכלכלה לקריאה ראשונה. לדברי מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא, מדובר בתיקון היסטורי שיאפשר את הגדלת הייצור החקלאי בהתאם ליעדי בטחון המזון שעליהם החליטה הממשלה.

התיקון שמקודם על ידי ח"כים מרחבי הקשת הפוליטית מבקש לייצר הוגנות בתשלומי המים לשימוש חקלאי, בעיקר באזורי פריפריה. התיקון מעגן מנגנון לקביעת תעריפי המים לחקלאות שיכלול רכיבי עלויות שונים, ביניהם התאמת התעריפים לכושר הנשיאה של החקלאים, והתאמת התעריף לסוגי המים שזמינים להשקיה חקלאית באזורים שונים. התיקון צפוי להביא להוזלה משמעותית של תעריף המים לחקלאים בפריפריה, במיוחד באזורים הנעדרים חלופת שימוש במי קולחין שבהם התעריף מגיע עד לפי שניים בהשוואה לחקלאים במרכז הארץ.

התיקון מחייב את מועצת רשות המים והביוב לקבוע כללים לחישוב עלות המים לחקלאות לפי עקרונות אחידים בהתאם לעלות הפקת המים, הולכתם ואספקתם. החישוב יכלול גם עלויות ריבית, הון, ותשתיות. התעריפים יקבעו בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים וטופוגרפיים שמשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.

התיקון קובע שהחקלאי ישלם על ההולכה של מי-קולחין להשקיה, כלומר על תחזוקת הצנרת, ולא ישלם על הטיהור של מי-הקולחין עד לאיכות המאפשרת השקיה חקלאית, על פי עקרון "המזהם משלם". זאת משום שממילא יש צורך לטפל בשפכים עד לרמת טיהור גבוהה יותר, לשם הזרמתם לים או לנחלים. בחישוב התעריפים לא יובאו בחשבון העלויות הנוספות שהיו נדרשות לטיפול בשפכים אילו היה נדרש להפנותם לים ובמקום שישמשו לצורכי חקלאות.

באזורים שבהם לא ניתן להשתמש במי-קולחין בגלל היעדר תשתית מתאימה או מסיבות הידרולוגיות כמו קירבה למי תהום, התעריף למים שפירים לחקלאות יהיה שווה לתעריף של מי-קולחין בשאר אזורי הארץ.

בפני וועדת הכלכלה של הכנסת עומדות סוגיות לא פתורות, שהמרכזית בהן היא סוגיית המקורות התקציביים למימון ההסדר המוצע ולמימון פיתוח תשתיות להולכת קולחין להשקיה חקלאית. עד כה נמצא לכך מענה חלקי בלבד: ארגוני החקלאים ויו"ר ועדת הכלכלה רתמו את קק"ל להקציב 1.2 מיליארד שקלים בפרישה על 10 שנים. בנוסף לכך מקופת המדינה יגיעו 1.2 מיליארד שקלים לטובת כך לאחר סיכום עם האוצר.

על המקור התקציבי למימון ההפרש בין 2.4 מיליארד המובטחים ל-3.5 מיליארד שקלים שדרושים ליישום התיקון בחוק עוד לא הושגה הסכמה בין משרדי החקלאות, התשתיות והאוצר. על פי הצעת יו"ר ועדת הכלכלה ביטן, ההפרש יושת על תעריף המים לצריכה הביתית. הסכום יפרש על פני 10 שנים, משמע 100 מיליון שקלים לשנה, כך שהתוספת תהיה מזערית. שר האנרגיה עומד בתוקף על כך שלא ייתן להעלות את תעריף המים לצרכנים הביתיים, אף על פי שבתמונה הכוללת הם יהיו המרוויחים העיקריים מההסדר.

בהכנת התיקון לקריאה שנייה ושלישית יהיה על ועדת הכלכלה לקבוע מתווה מדורג להפחתת תעריפי המים לחקלאות, ולהחליט על רשימת היישובים והאזורים שיוחרגו מפני שאין בהם חלופה של שימוש בקולחים.

שאלה נוספת שעומדת לפתחה של הוועדה נוגעת לאפשרות להחריג השקיה חקלאית במים שפירים לגידולים חקלאיים מסוימים, שיוגדרו כנחוצים לביטחון המזון בישראל או מיועדים לייצוא, בהתאם לעמדת  משרד החקלאות וביטחון המזון. הפתרון האפשרי שהוצע הוא הקמת קרן ממשלתית שתעניק סיוע לענפים אלה. ככל שיוחלט על הקמת קרן, הממשלה תקבע את תקציבה ואת כללי פעולתה.

סוגיה נוספת שיש להביא ליד הסכמה נוגעת לקביעת מנגנון קבלת ההחלטות בנושא תעריפי מים לחקלאות. במקרה של חילוקי דעות בין שר החקלאות לשר האנרגיה ומועצת רשות המים, הנושא יובא להכרעת הממשלה. בהקשר זה מוצע גם שינוי בהרכב מועצת רשות המים: מועצת הרשות מונה כיום שמונה נציגים. שישה מתוכם הם נציגי הממשלה, בהם מנהל רשות המים, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות והממונה על התקציבים במשרד האוצר. שני הנציגים הנוספים הם נציגי ציבור שממנה הממשלה, אחד לפי המלצת שר האנרגיה והתשתיות והשני לפי המלצת שר החקלאות וביטחון המזון ושר הפנים לאחר שנועצו בשר האנרגיה. בתיקון לחוק מוצע להוסיף להרכב מועצת המים ארבעה נציגי ציבור נוספים: שניים שימנה שר החקלאות ושניים שימנה שר האנרגיה.

מהתאחדות חקלאי ישראל פנו למועצת רשות המים בבקשה להקפיא את הדיונים על העלאת מחירי המים בשנת 2025, כל עוד תיקון החוק נדון בוועדת הכלכלה.

התיקון אושר בוועדה לקריאה ראשונה פה אחד. ח״כ ששון גואטה (הליכוד), חבר הוועדה אמר ל'דבר': "כמושבניק, אני מבין את החשיבות של החקלאות והעוסקים בה. החקלאים יושבים על גבולות המדינה ושומרים עליה ועלינו לדאוג להם. יש בתיקון הזה בשורה לא רק לחקלאים אלא גם לאזרחי ישראל, שירוויחו מהגברת הייצור החקלאי והוזלת יוקר המחיה".

ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): ״זוהי הזדמנות לתיקון עוול היסטורי בתחשיב התעריף. בזכות אישור התיקון לחוק המים, תעריפי המים לחקלאות יהיו ריאליים והגונים, ויאפשרו חקלאות משגשגת, שמירה על גבולות המדינה והבטחת בטחון המזון כערך לאומי. אישור החוק יביא להורדת מחירי הפירות והירקות ויבטיח חקלאות ישראלית בת קיימא".

התאחדות חקלאי ישראל: "על כל פתרון שיוצע להביא בחשבון את העלויות הרלוונטיות לחקלאים באזורים ללא תשתיות הולכת קולחין. כולנו תקווה שטובת חקלאי ישראל וביטחון המזון של אזרחי ישראל יכריעו את הכף. רק כך החקלאים, בגבולות ולכל אורכה של ישראל, יוכלו להמשיך ולספק תוצרת ישראלית טרייה באופן סדיר. מדובר באינטרס לאומי בעתות שגרה ובחירום, זהו בצו השעה".

שי חג׳ג׳ יו״ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים, תמך בהחלטה: ״הצעה משנה מציאות ואת תפיסת העולם. חברי הכנסת עושים היסטוריה בהוזלת מחירי המים. כך צריך לתמוך בחקלאים שיושבים בגבולות. זה צעד ראשון ואנו מקווים שזו תחילת התהליך שיביא בשורה גדולה לחקלאות. נוזיל את מחיר המים על מנת לייצר חקלאות טובה ויעילה יותר, שבתורה תוזיל את מחירי הפירות והירקות לתושבי מדינת ישראל״.

מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון אורן לביא: "משרד החקלאות וביטחון המזון דורש תקציבים תוספתיים ייעודיים להקמת תשתית הובלת מי קולחין והורדת מחיר המים לחקלאות. ההצעה המתגבשת כוללת מתווה מדורג, שבמסגרתו יופחת מחיר המים המושבים לחקלאות במשך חמש שנים, עד להגעה למחיר מוסכם. זאת, במטרה לחזק את החקלאות המקומית, ובפרט באזורים סמוכי גבול.

"נוסף על כך, אנו מציעים לקבוע תעריף מוזל למים שפירים ביישובים שבהם אין תשתית להולכת מים מושבים, באזורים שבהם אין חלופה למים מסוג זה. מהלכים אלו נועדו להבטיח ייצור מזון טרי וביטחון מזון לאזרחי ישראל".

לביא הודה ליו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ דוד ביטן, על תמיכתו בקידום הנושא. עוד נמסר כי במסגרת החקיקה נבחנת האפשרות להקמת קרן ממשלתית שתסבסד את עלויות המים לגידולים קריטיים, בהתאם להחלטת משרד החקלאות וביטחון המזון. משרד החקלאות ימשיך לפעול ללא לאות לחיזוק החקלאות המקומית ולהבטחת ביטחון המזון של ישראל.