ועדת הכספים צפויה להתכנס מחר (שלישי) כדי להצביע על אישור "החוק למיסוי רווחים לא מחולקים", לאחר שקיימה יותר מעשרה דיונים בנושא. לוח הזמנים של תהליך החקיקה הוא קריטי והוא חייב לעבור עד תחילת 2025. בשלושת השבועות האחרונים, בזמן דיוני הוועדה, הפעילו נציגים מענפים שונים במגזר העסקי לחץ רב כדי לצמצם את היקף החוק.

לפי הודעת משרד האוצר מהשבוע האחרון, החוק צפוי להכניס עד 10 מיליארד שקלים ממיסוי רווחים של חברות החזקה של חברות גדולות, וחברות של בעלי מקצוע שנמנעים מתשלום מס באמצעות שמירת הרווחים בחברה ואי חלוקתם לבעלי המניות.

האוצר הציג נתונים לפיהם הרוב המוחלט של חברות עם רווחיות של מעל 25%, הם של עובדים שנמנעים ממס על עבודתם ומשתמשים ברווחיהם להשקעה פאסיבית, כגון רואי חשבון, עורכי דין ורופאים. לפי האוצר 99% מההכנסות יכנסו מהעשירון העליון, ו-83% יכנסו מהמאיון העליון לבדו.

במקביל לדיונים בוועדת הכספים ובכנסת, פרסם בנק ישראל בתחילת השבוע הודעה ובה קריאה להעביר את החוק במתכונתו הנוכחית. לפי בנק ישראל בין השנים 2021-2013 לא חולקו רווחים של כ-700 מיליארד שקלים, מתוכם 140 מיליארד בחברות משלח יד וחברות אחזקה שמשקיעות באופן פאסיבי ונמנעות ממס.

לפי נתוני רשות המיסים, בכל שנה מאבדת קופת המדינה 6-5 מיליארד שקלים שהיו אמורים להיגבות לו הייתה חלוקה סדירה של דיבידנדים. בנק ישראל הדגיש את חשיבות ודחיפות החוק: "קידום מהיר של הצעת החוק ללא שינויים עשוי לסייע בהעברת מסר של אחריות פיסקלית ובכך להגביר את האמון במשק הישראלי. יש לקדם את הצעות החוק שבנדון וההסכמות שהושגו לגביה באופן מהיר וללא כל שינויים נוספים".

בחמישי האחרון הודיע משרד האוצר באופן רשמי שהגיע להסכמות עם נשיאות המגזר העסקי כמייצגי התעשיינים והחברות הגדולות במשק בנוגע לחלקים שנוגעים בחברות החזקה של חברות גדולות. לעסקים תינתן אפשרות לחלק 6% מהעודפים שלהם לבעלי המניות כדיבידנד, דבר שיחייב שלפחות חלק מן הרווחים ימוסו במס דיבידנד. זאת במקום הצעה של מיסוי גורף של 2% של כל החלקים שלא יחולקו.

לצד ההסכמות עדיין קיימת אי הסכמה עם סקטורים נוספים במגזר העסקי. ארגון העצמאים והעסקים הקטנים (לה"ב) מתנגד לכך שהפרמטר למיסוי יהיה חברות ששיעור הרווחיות שלהן גדול מ-25%. לפי נשיא לה"ב, רועי כהן, החוק יפגע בעסקים קטנים ובמיוחד בכאלה שאין להם הוצאות רבות על מלאי כמו חשמלאים, מדבירים ואינסטלטורים. משרד האוצר טוען כי רוב בעלי המקצועות האלה הם עצמאיים שמשלמים מס מלא, ללא מיסוי דו שלבי.

נשיא לשכת יועצי המס בישראל, ירון גינדי, טען כי קיימת הפרדה מפלה בחוק בין מחזיקים במעל 10% מהמניות ואלה שמחזיקים באחוזים נמוכים מכך. עוד טען גינדי שהמדינה עומדת להעניש יעילות באמצעות מנגנון שלא קיים באף מדינה אחרת.