
פריצת דרך בהכרה בסוגיית 'הבתים המחוללים' ביישובי העוטף: מנהלת תקומה ורשות מקרקעי ישראל הגיעו להסכמות ראשוניות על מתווה שיאפשר לתושבים שבבתיהם נעשו מעשי זוועה במתקפת 7 באוקטובר אך הבית לא ניזוק פיזית, לקבל בית אחר בקיבוץ. לפי המתווה, המשפחות יוכלו להעביר את ביתם המקורי לחזקת הקיבוץ. את המתווה פרסמו הנהגות של 11 קיבוצים בעוטף המאוגדים בפורום 'הביתה', שנאבקו להכרה ולמתן פתרון שיאפשר למשפחות אלו לחזור להתגורר בקיבוצים.
נציגי הפורום, המהווה ארגון גג המאגד את נציגי הנהלות 11 היישובים בעוטף עזה שנפגעו באופן הקשה ביותר במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ובהם בארי, ניר עוז וכפר עזה, העלו את סוגיית הבתים המחוללים כבר באפריל השנה, עם תחילת הניסוחים הראשוניים של חוק תקומה – המאגד בתוכו חבילה ארוכה של תכניות שיקום ותמיכה בתושבי העוטף בעלות של 19 מיליארד שקלים. לדברי חברי הפורום, הבתים המדוברים לא ניזוקו תשתיתית, אבל לא יכולים להוות יותר בית עבור התושבים בעקבות החטיפות ומעשי האלימות המחרידים שבוצעו בתוכם.
דו"ח סקירת העוטף של פורום 'הביתה', שהתפרסם בחודש אוקטובר במלאת שנה לאסון, מצא שבעוטף ישנם כ-200 בתים אותם היישובים מוגדרים כמחוללים. רק בקיבוץ כיסופים לבדו ישנים כ-50 בתים כאלו. בקיבוץ ניר עוז, שנפגע הכי קשה במתקפה, כ-70% מבתי הקיבוץ נכבשו בידי מחבלי החמאס כשהמשפחות היו בתוך הבתים. רוב הבתים נפגעו קשות וייהרסו, אך 30 בתים הוגדרו כמחוללים.
לפי נציגי הפורום, רשות מקרקעי ישראל העבירה מסר לתושבי העוטף שהיא החליטה להכיר בבעיה הייחודית הזו בתקופה האחרונה, ולאפשר מתווה של פטור ממכרז לתושבי העוטף שבתיהם חוללו, ויצירת מענים נוספים שיבטיחו פתרון לבעיה.
"מדובר בצעד משמעותי מצד המדינה, שלוקחת אחריות ותובעת מעצמה גמישות כלפי הנפגעים", אמר יו"ר הפורום, זיו מצליח, "מספיק להביט בעיניהם של מי שהבית שלהם הפך למלכודת מוות בעבורם, וקיבלו עתה את הבשורה שלא ייאלצו לשוב ולגור בו, ובמקביל לא לוותר על העוגן הקהילתי, כדי להפנים עד כמה חשוב ונכון היה לקבל את ההחלטה הזו".
גם אחרי שדייריהם עברו מצבים מסכני חיים, חוויות מטלטלות ואכזריות, וטענו שיסרבו לשוב ולגור בהם, במשך כל השנה האחרונה, נציגי המדינה ומנהלת תקומה טענו שאין דרך לפצות על מה שכונה בעוטף "המרכיב הנפשי" שבאובדן הבית, דבר שהעלה בקרב ההנהגות חשש שתושבים רבים לא ירצו לשוב בגללו.
ח"כ אלון שוסטר, יו"ר ועדת המשנה בכנסת לשיקום העוטף, אמר בישיבות הוועדה בחצי השנה האחרונה שנושא הבתים המחוללים הפך לנושא הלא-מדובר החשוב ביותר, יחד עם סוגיית הפיצוי למשפחות שבחרו לעזוב את הקהילות. לדברי ח"כ שוסטר, בעצמו חבר קיבוץ מפלסים שבעוטף, הסיבה לכך היא שלמדינה אין כלים ביורוקרטיים להתנהל מול הסוגיה. הוא התעקש על כך שרק החלטה ממשלתית ברורה תוכל לתת מענה לסוגיה, ולהוריד את הנטל הכלכלי הכבד של הטיפול בסוגייה מהמשפחות והקיבוצים.
באירוע לציון שנה לטבח בניר עוז הכריזה הנהגת הקיבוץ שלא תאפשר לתושבים לשוב לבתים שאינם רוצים לשוב אליהם, גם במחיר תשלום על בניית הבתים מחדש מכספי הקיבוץ אם המדינה לא תיקח על כך אחריות.


