ברקע העליות הכבדות במחירים שיכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2025, הוזמן פרופ' אבי שמחון, לדיון שהתקיים אתמול (שני) על התמודדות הממשלה עם יוקר המחייה בישראל, בוועדה לביקורת המדינה. שמחון, יושב ראש המועצה הלאומית לכלכלה המשמש כיועץ הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודה בכך ש"המציאות היום לא טובה" והתייחס לכמה סיבות עיקריות למצב.

פרופ' שמחון התייחס למצב המאבק ביוקר המחייה בישראל: "לפני שנתיים הממשלה שמה בראש סדר העדיפויות את המאבק ביוקר המחייה וראש הממשלה עמד בראש הועדה הזו. המציאות היום לא טובה. לא מזמן התפרסם דו"ח ה-OECD המשווה בין רמת המחירים בישראל והמדינות המפותחות. הדו"ח הראה שבשנת 2022 היינו יקרים יותר ב-38% מהמדינות המפותחות, פער גדול מאוד. מחירי המזון שלנו גבוהים ב-52% מהממוצע של ה-OECD. מתוך זה 10% זה בגלל מדיניות ממשלתית, מיסים שגבוהים ב-10% מהממוצע, אך יש עוד סיבות. ברכב פרטי אנחנו יקרים יותר בשיעור דומה, אנחנו גובים על רכב ודלק כמעט יותר מכל מדינה מפותחת אחרת".

52 מיליארד שקלים נוספים לביטחון: "הבעיה – צרכי המלחמה"

ביחס לעליות המחירים המתוכננות לתחילת 2025, ולעיסוק הנרחב של התקשורת והאופוזיציה בכספים הקואליציוניים ובמשרדים השנויים במחלוקת אמר: "הבעיה שלנו עוד תחריף השנה. אנחנו מעלים מיסים ובתוכם את המע"מ, אני התנגדתי להעלאה הזו, ודעתי לא נשמעה. למה המיסים עלו? המלחמה השיתה עלינו הרבה מאוד הוצאות".

"אני מכיר את הטענה על הכספים הקואליציוניים וצמצום המשרדים, יש לטענה הזו מקום, אבל צריך לשים אותה בפרופורציות" אמר שמחון. "משרד קטן עולה 10-20 מיליון שקלים. הכספים הקואליציוניים שנמצאים במחלוקת, לא אלה שבמשרד הבריאות, זה כמיליארד שקל. לעומת זאת תקציב משרד הביטחון בלי שירותים מיוחדים עומד על 117 מיליארד שקלים, כשהתקציב האחרון לפני המלחמה היה 65 מיליארד שקלים. זה 52 מיליארד נוספים רק על ביטחון. מעבר לכך יש הוצאות נוספות על המלחמה, הבריאות, הרווחה, כך שיש עוד עשרות רבות של מיליארדי שקלים. צרכי המלחמה זו הבעיה הגדולה, גם אם אתם חושבים שצריך לקצץ במשרד כזה או אחר, זו לא שאלה כלכלית אלא יותר חברתית".

בנוגע לאינפלציה הגבוהה והחלטת בנק ישראל לשמור על ריבית גבוהה כדי להילחם בה טען: "האינפלציה הגיעה ל-5.4% בשנה והיא יורדת, אבל לאט מידי. היום היא עומדת על 3.4% ב-12 החודשים האחרונים והיא עוד צפויה לעלות טיפה בגלל העלאות המיסים שהטלנו על עצמנו. עד שלא נגיע ל-2 אחוז לא נראה ירידה בריבית. הריבית הגבוהה משיטה עלויות עצומות על אזרחי ישראל, יש הרבה משקי בית שהמשכנתא שלהם עלתה במעל 1000 שקלים לחודש רק מהעלאת הריבית. אני לא בטוח שבנק ישראל לוקח בחשבון את ההשפעות של הריבית הגבוהה שהוא קובע כשהוא ממליץ על העלאות מיסים".

שמחון הציג גם הישגים של הועדה החברתית-כלכלית שהוא עומד בראשה: "הועדה הניבה כמה תוצאות חשובות, למשל את הרפורמה 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' (לפיה כל מוצר שנמכר באירופה או עומד ברגולציה אירופאית, יוכל להימכר בישראל – י"ל). איך היא תעזור לנו? לדוגמה, לפני מספר שנים יבואן הביא מכולה עם פחיות קולה, אבל מישהו במכס גילה ליצרנים המקומיים שהפונט על המדבקה של הקולה היה גדול מהתקן הישראלי. מאחר והאותיות מעט גדולות מהתקן, המכולות עמדו עד שליבואן לא הייתה ברירה והוא שלח אותה למדינה אחרת, זו דוגמא קטנה אבל מזעזעת. היבואן תכנן להביא קולה יותר בזול ולהילחם במחירים הגבוהים ולא הצליח. אם הקולה מספיק טובה באירופה אפשר לייבא אותה. זה עדיין דבר מהפכני, הייתה התגייסות שלא הייתה פה בעבר, של משרד הבריאות, כולל המנכ"ל, ושל שאר המשרדים".

ח"כ מיקי לוי: "עליות המחירים יעלו אלפי שקלים למשפחה"

יו"ר הועדה לביקורת המדינה, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), הביע דאגה מעליות המחירים הקרבות: "בינואר הקרוב כל אזרחי ישראל יעמדו מול צונאמי של עליות מחירים. מים, חשמל, ארנונה, מזון, מע"מ, ביטוח לאומי ועוד. כבר ברור שזה יעלה כאלפי שקלים למשפחה. העלייה במע"מ היא של אחוז אחד אבל היא דרמטית: דירה בשווי 3 מיליון שקלים תעלה עוד 30 אלף, מכונית ממוצעת עוד 2,000 שקלים. אנחנו עדים להתייקרויות נוספות במחירים, תשלומי החשמל יעלו ב-180 בממוצע למשפחה בשנה, גם המים יתייקרו ב-2%.
"בעקבות העלאת דמי הביטוח הלאומי ומס בריאות, השכר נטו יפחת בכ-1,000 שקלים שנה. אנחנו לא חיים בבועה, הימשכות המלחמה והתקציבים למפונים, מחייבת להדק את החגורה. במקום לסגור משרדים דווקא לאחרונה מונה שר נוסף. כמו ששר השיכון גולדפנוף אמר – מה לממשלה ולמלחמה?".

אודי לנגרמן, נציג מבקר המדינה התייחס לליקויים שנמצאו בהתנהלות הממשלה: "האינפלציה ב-2022 הגיעה ל-5.3% כאשר יעד האינפלציה בישראל הוא 1%-3%. ריבית בנק ישראל עומדת על 4.5%. במשרד האוצר ובפרט באגף תקציבים לא נקבעו צעדים להתמודדות עם אינפלציה. התקציב של שליש ממשרדי הממשלה הוצמד ב-50% למדד וברבע מהמשרדים התקציב הוצמד ב-80%. זה יצר עליה בתקציבים בלי תכנון המקורות אליהם בשנים 2021-2022 חל גידול בפער הריבית, בין ריבית בנק ישראל לזה שהציבור מקבל. העליה עולה לפריים על האשראי ולא על הפיקדונות, ריבית בנק ישראל גדלה ב2.9% ולבנקים עלתה ב1.5%.אנחנו ממליצים לקדם צעדים לתמיכה במשקי בית שנפגעו מהאינפלציה לצד אחריות פיסקלית, ושהפיקוח על הבנקים ידאג להגדיל את התמסורת – לצמצם את הפער בין הריבית שמקבלים הבנקים המסחריים לזו שמקבלים הלקוחות".

"המחירים של חומרי הגלם ירדו, אבל המחירים שלנו עולים"

ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) מתח ביקורת על התנהלות הממשלה: "ממשלת ישראל החליטה להפקיר את מעמד הביניים שנאבק על הקיום ואת העניים שעובדים בשכר מינימום. בתוך המלחמה היא הלכה לישון, אותו ראש ממשלה שהודיע שיקפיא משכנתאות, ילחם במונופולים, ילחם ביוקר המחייה, הלך לישון. פרופ' שמחון מלווה אותו קרוב ל-20 שנה. הקימו אוהלים בשביל דיור בר השגה, ראית את שר השיכון נלחם? את רשות מקרקעי ישראל מוכרת קרקעות בזול? שר הכלכלה רק איים על המונופולים עם מדבקות. שטראוס מעלים מחירים ב-18%, יוניליבר 16%, הם תוקפים אותנו כשאנחנו עייפים מהמלחמה. הצעתי להגביל שכר מנהלים של חברות מזון, הם מקבלים עשרות מיליונים על האוכל של העניים. אני חושב שהמלחמה נוחה להם, נוח להם שהאזרח הקטן לא יוצא מהבית להיאבק, אבל הם ישלמו על זה יום אחד".

לינור דויטש, מנכ"לית 'לובי 99', הגיבה לדבריו של שמחון: "מי שמקשיב לך מהצד שומע שכל האשמה במלחמה ובמיסים, אתה מבקר את הממשלה כאילו אתה מבחוץ. יוקר המחייה מלווה אותנו הרבה שנים, אין רפורמות ליוקר המחייה, יש יבוא אבל צריך גם פירוק מונופולים, הגבלה של יבוא בלעדי. אתה יושב שם, אתה לא פה מהיום, מאז 2011 היו ועדת קדמי, טרכטנברג, חוק המזון. זה נשמע כמו זריקת אשמה, אתם לא מתמודדים אל מול המצב. אנחנו יושבים מול הנתונים, והמחירים של חומרי גלם ירדו: חיטה, אורז, סויה, אבל המחירים שלנו עולים. תפקיד הממשלה לעשות משהו, לא שמעתי מילה על מה אתה כן מציע ומתכוון לעשות".

בנק ישראל: "לולא עליית הריבית האינפלציה הייתה מתפרצת"

ד"ר סיגל ריבון מנהלת אגף מוניטרי בבנק ישראל, הגיבה לטענות כלפי שמירת הריבית הגבוהה: "האינפלציה בכתיבת הדוח הייתה 5.4 אחוזים, היא הייתה גבוהה בכל העולם ובישראל פחות, בנק ישראל היה מהראשונים בעולם שהעלה את הריבית. לולא המלחמה, היינו כבר בירידה באינפלציה. המלחמה גרמה לחוסר בהיצע, חוסר בעובדים ועליה במחירים. ללא שמירה על היציבות הפיננסית היה יותר מסוכן. זה נכון שלמי שלקח משכנתא בריבית משתנה (הצמודה למדד המחירים לצרכן) יש גידול, אבל לולא עליית הריבית האינפלציה הייתה מתפרצת, ופוגעת מעל הכל במשקי הבית החלשים." בנוגע לפערי הריבית, טענה נציגת בנק ישראל שהם פועלים בתחום והפערים מצטמצמים.

גם אוריאל שם טוב, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, הגיב לטענות שהועלו כלפי המשרד: "טוב שמתקיים דיון, לא כל הידע אצלנו. הדרכים שלנו להתמודדות עם יוקר המחייה והאינפלציה, הם ייעול המגזר הציבורי, הסרת חסמים, וריסון פיסקלי. בנוגע לתוכנית 'מה שטוב לאירופה', גם אנחנו קידמנו את זה. פעלנו גם למען השכבות החלשות: קידמנו תוכניות להגדלת מענק עבודה לגברים, להורים לפעוטות ב0-3, וסבסוד מעונות יום. בנוגע למע"מ אלו לא צעדים שהיינו רוצים לעשות בשנה רגילה אבל לצד החלופות, כמו להגדיל את מס ההכנסה, זה הצד הטוב ביותר. אנחנו גם פועלים להגדלת המיסוי מחברות, ספציפית חברות ארנק וחברות החזקה".