ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה את ההסכם בין הממשלה לביטוח הלאומי להארכת תשלום 'מענקי עידוד' של 3,000 שקלים בחודש למפונים ששבו לעבוד במקום שעבדו בו לפני הפינוי. ההסכם החדש מגיע כהמשך להסכם קודם שתוקפו פג בספטמבר, ויחול על אוקטובר-דצמבר 2024. במהלך הדיון הוועדה הרחיבה את טווח הזכאות והורידה את התנאי שלפיו על העובד להרוויח לפחות מחצית משכר המינימום (2,786 שקלים). כמו כן, העלתה הוועדה את השכר המרבי לזכאות על פי ההסכם מ-25 אלף שקלים בחודש ל-37 אלף שקלים.

ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) ויוראי להב הרצנו (יש עתיד) ביקשו לאפשר לעובדים להגיש את הבקשות לתשלום המענקים בעצמם באופן מקוון, ולהרחיב את ההסכם מעבר לחודש דצמבר כדי לתת ודאות לעובדים ולמעסיקים.

מיכל וקסמן חילי מהתאחדות התעשיינים: "המעסיקים בכל הארץ משוועים לעובדים ומבין כל הצעדים שננקטו בשנה האחרונה – זה המענק היחיד שמעודד תעסוקה, אבל זה שהוא מאושר בדיעבד לחודשים שכבר חלפו זה לב הבעיה, כי באמצעותו אני כבר לא יכולה לעודד. אנחנו באירוע שממשיך והכסף הזה נותן אוויר לנשימה".

בדיון עלתה דרישה לפרש את ההסכם באופן שמכיר בזכאותם למענק של עובדים שחזרו לעבוד בסניף אחר של אותו מעסיק, שאינו באזור מפונה. אופיר יחזקאלי, מ"מ וסגן ראש העיר קרית שמונה הסביר: "סלע המחלוקת הוא הדרישה שהעובד יגיע לפחות 11 יום לחצר המעסיק. עד עכשיו עובד שעבר לעבוד בסניף אחר של אותו מעסיק לא זכאי למענק, אבל אחת התכליות המרכזיות של ההסכם הזה היא שהמפונים יחזרו לעבוד". יחזקאלי הזכיר כי המפונים יכולים לקבל קצבת 'חלף דמי אבטלה', אולם רבים מהם בחרו לחזור לעבודה במקום שבו הם נמצאים ויכולים לעשות זאת. "לכן, צריך לתת להם את המענק ולאפשר למעסיק לשמר אותם כעובדים".

עדן מרציאנו, עובדת בשופרסל בקריית שמונה: "עד אפריל עבדנו תחת אש. באפריל הסניף שלנו נפגע פגיעה ישירה וסגרו אותו, בין היתר כדי לא לקחת סיכון על העובדים. עברתי לעבוד בשופרסל טבריה ועקב זה הפסיקו לי את מענק העידוד, כי אני לא עובדת בקריית שמונה, אף שאין לי ברירה. לא אנחנו החלטנו לסגור את הסניף. זו המדינה. השעות ירדו מאוד והמשכורת נפגעה. אני אימא חד-הורית לבן שנתיים ומענק העידוד נתן לי אוויר, ולא רק לי, לעוד הרבה אנשים ונשים".

נציגת משרד האוצר, נטע בר זיו, התגדה לדרישה ואמרה כי המענק נועד לעודד הגעת העובדים לעבודתם ביישובים שפונו: "אם מורידים את הדרישה לחצרות המעסיק, מדובר במענק שונה לחלוטין שדורש הסכם שונה".

דדי סוויסה, מנכ"ל פורום העצמאים והפרילנסרים בהסתדרות, דרש להחיל את הזכאות גם על עצמאים ופרילנסרים: "מדובר במיזם חשוב אבל עם כל הכבוד, למה פרילנסר שיושב בקריית שמונה או בקיבוץ ליד לא זכאי לאותו מענק? אתם עושים טעות כמו שעשיתם בקורונה. אנחנו רוצים לעבוד, לשמור על העסק, אבל בפועל מי שעושה את זה ומצליח לשמר את המחזור לא יקבל דבר. אל תעודדו אותנו להתמסכן ולסגור את העסק, ואל תהפכו אותנו לאזרחים סוג ב'. אם אני נשאר לעבוד – אני עובד לכל דבר. לא משנה אם אני עובד עם חשבונית או עם תלוש".

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) הצטרף לדרישה: "גם השכיר שחוזר מקבל את אותו שכר שקיבל לפני המלחמה, ובכל זאת נותנים לו מענק. למה שעצמאי שחזר או ממשיך לעבוד לא יקבל?"

בר זיו: "המענק נועד לעודד עובדים לבוא לעבודה במקומות הבעייתיים ולשמר אותם באותו מקום עבודה. למעסיקים יש פתרונות אחרים. עצמאי מקבל מהמדינה שיפוי מלא על הפרשי המחזור, הוא יכול להגיש לקרן מס רכוש שמעודדת אותו לחזור לאותו מצב בדיוק שבו היה לפני המלחמה".

חרף אי-ההסכמות ביחס לסוגיות שעלו, הבהירו נציגי משרד האוצר כי יש חשיבות רבה לאשר את ההסכם לפני סוף השנה, שכן המקור התקציבי שהוקצה ליישומו משויך ל-2024. גם נציגי העובדים והמעסיקים קראו לא לעכב את החתימה על ההסכם, מאחר שעובדים רבים מחכים למענקים.

ח"כ אייכלר כעס על הבאת המתווה לאישור הוועדה לקראת סוף דצמבר: "אי אפשר לקיים דיון ציבורי ולפתור בעיות כשאנשים מחכים כבר שלושה חודשים לכסף ובידיעה שכל עיכוב באישור ההסכם בוועדה יביא להמתנה נוספת. אנחנו חייבים לעזור לאנשים, לאפשר לעובדים וגם למעסיקים ליהנות ממה שההסכם הזה נועד לתת ולהשיג, ולכן נאשר את אותו לחודשים אוקטובר עד דצמבר שכבר חלפו, אבל אנחנו דורשים שכל מה שעלה פה יתוקן להסכם הבא ושנוסחו יובא בפני הוועדה בזמן".