ועדת הכלכלה דחתה תקנות שימנעו מבעלי טלפונים כשרים גישה למוקדי סיוע, מחשש שיחסמו מוקדי סיוע נפשי קריטיים לקהילה הגאה ולשורדות זנות. "אני לא יכול לאשר תקנה שיודעים מראש שהיא לא בסדר", אמר יו"ר הוועדה דוד ביטן (הליכוד) בסיכום הדיון, ודרש שהתקנות ישונו, או שיינתן סיוע לעמותות לעמוד בהן.
הדיון התקיים השבוע בעקבות הניסיון של משרד התקשורת להסדיר את השימוש ב"קומות כשרות". הקומות הכשרות הן מעין מסלולים במרבית חברות הסלולר שנועדו לאפשר עמידה בדרישות הטלפונים הכשרים, בהן חסימת קבוצות מספרים מסוימות ומניעת שיחות ממספרים מסוימים. לאורך השנים ניסו רבנים ואנשי ציבור חרדים לקדם הגבלות שונות על מספרים שנמצאים בקומות הכשרות. כך למשל ב-2021 וב-2022 התנהל מאבק נגד שר התקשורת דאז יועז הנדל, שרצה לאפשר לאנשים עם מספר כשר לנייד אותו למסלול לא כשר אם יבחרו. הרפורמה נתקלה בהתנגדות של רבנים חרדים ולא קודמה.
כעת עולה השאלה אם הקומות הכשרות יוכלו לדרוש חסימת מוקדי סיוע, כחלק ממטרתן לחסום את יכולת החיוג למוקדים שההנהגה החרדית לא מעוניינת בהם. מדובר פעמים רבות בדרישה לחסום את יכולתו של הציבור החרדי לגשת למוקדים שההנהגה החרדית מחשיבה לא ראויים. התקנות שנידונות בתקופה האחרונה הוגשו מטעם משרד התקשורת, ונועדו לאפשר לקומות הכשרות לחסום מספרים אלו, כשהן מציגות קריטריונים נוקשים למדי לגבי אילו מספרים הן מוגבלות מלחסום. על פי התקנות שהוצעו בתיאום עם משרד הרווחה, מלבד מוקדי הסיוע הממשלתיים, כדי שמוקד יהיה אסור לחסימה, עליו להיות מתוקצב בידי הממשלה ביותר מ-100 אלף שקלים בשנה, ולהפעיל מוקד טלפוני אנושי לפחות שמונה שעות ביום.
היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד ברוריה מנדלסון, הסבירה כי ההצעה עודכנה בהתאם לנתונים של משרדי הרווחה והבריאות. לדבריה, יש 11 גופים נתמכים, ורק שלושה מהם מקבלים פחות מ-100 אלף שקלים ורק ארבעה פועלים פחות משמונה שעות. ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), שהתנגד לנוסח שהוצע, אמר כי שלושה מהם הם מוקדי סיוע לקהילה הגאה, ואחד הוא לשורדות זנות.
ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) הסבירה כי הפעילות נעשית על בסיס מתנדבים, שמקבלים מהמדינה תמיכה של חצי משרה. "הלוואי שהמדינה הייתה מפעילה את קווי הסיוע שהם מפעילים בהתנדבות. השורה התחתונה היא שייסגרו קווי סיוע".
סמנכ"ל האגודה למען הלהט"ב, אמרי זגורי, סיפר כי לפני חודשיים התקשרה למוקד נערה בת 15, שהייתה בעיצומם של טיפולי המרה ורצתה לשים קץ לחייה. "אתם אומרים שאתם לא רוצים לאפשר לנו להמשיך להציל חיים, לא ברור למה. לא תצליחו למחוק אותנו".
ח"כ קטי שטרית (הליכוד) הוסיפה כי מספר גדול מאוד של מתאבדים הם מהקהילה הלהט"בית, וקראה למצוא פשרה.
היו"ר ביטן אמר כי אינו מבין מדוע משרד הרווחה מאשר תקנות כאלו, או אינו דורש במכרז שמונה שעות כחובה לתקצוב, אם מדובר בקריטריון כל כך חשוב. בסיכום הדיון סירב ביטן לאשר את התקנות שביקש שר התקשורת, ודרש כתנאי להמשך קידומן שיוכנס בהם סיוע לארבע העמותות המדוברות לעמוד בקריטריונים, או שינוי הקריטריונים כדי שהעמותות יעמדו בהם.
