חג המולד הוא מועד משמעותי ל-30,000 הערבים הנוצרים בנצרת ובנוף הגליל השכנה, המהווים כ-20% מ-140 אלף הערבים הנוצרים בארץ. נצרת ידועה באווירה המיוחדת השוררת בה בשבוע החג, המושכת מבקרים מכל רחבי הארץ.
עץ אשוח מקושט, אם כי לא גדול מאוד, נראה באחת הכיכרות בעיר. אנשים מבקשים להצטלם, ונכנסים לכנסייה היפה הצמודה לו לביקור. משפחה מחיפה, אמא עם שני ילדים קטנים, מצטלמת ליד העץ. האמא אומרת לילדים שהם ידפיסו את התמונה, ויתלו בבית בחגיגות הנובי גוד.
סנטה קלאוס על אופנועים יוצאים לסיבוב ראווה, מושכים את תשומת ליבם של העוברים ושבים. דוכנים קטנים עם חפצי חג מולד ומשחקים זוהרים מצפצפים למכירה. אווירת החג יוצרת לרגע תחושה שהחיים בישראל חזרו למסלולם.
ובכל זאת, הסיבוב בעיר מרגיש גם שונה. בשבת, שלושה ימים לפני ערב החג, נראים בעיר פחות אנשים מבשנים קודמות, ופחות פעילויות מאורגנות. החנויות ברחוב הראשי סגורות, זרם האנשים ברחובות מועט יחסית.
זה לא רק המצב הביטחוני. עיריית נצרת נמצאת בחובות כבדים, והיא הלינה את שכר עובדיה ב-4 חודשים האחרונים. ראש העיר עלי סלאם הבטיח השבוע בכנסת שהשכר ישולם לעובדים בימים הקרובים, בכפוף להעברת הלוואה מצד המדינה, אך משרדי האוצר והפנים הבהירו כי הלוואה שכזו טרם אושרה. המשבר בעירייה משפיע גם על ההיערכות העירונית וההשקעה בחג במרחבים הציבוריים.
כנסיית הבשורה, שעל פי האמונה הנוצרית מריה התעברה עם ישו, הייתה סגורה למבקרים בשבת אחר הצהריים. מחוץ לכנסייה, בכיכר המעיין, אנשים שואלים, בעיקר בעברית: האם מישהו יודע איפה העץ הגדול שאמור להיות כאן? מוכר בחנות מזכרות ליד אומר: ״אין השנה עץ. הם החליטו לא לשים בגלל הכסף״. עובר אורח אומר לשואלים: ״אצלי בחנות המשקאות 'חינאוו'י בנוף הגליל שמתי עץ יפה, כולם מוזמנים".
כאמור, אווירת החג לא נעדרת לגמרי. העיר העתיקה התמלאה באורות ומתופפים. מרכז 'ביג' התקשט מעט, מה שמשך לקוחות, אך גם שם הכמויות הן לא כמו שהיו בשנים קודמות. בשל המיעוט היחסי של המשתתפים, מצוקת החנייה לא הייתה גרועה כבעבר.
כל החגים בישראל נחגגו אחרת בשנה האחרונה, לעומת שנים קודמות. הדבר נכון גם על חג הולדתו של ישוע הנוצרי.
