"אני תלמיד של איאד אבו מוך שנרצח", פתח את דבריו איאס כרם, תלמיד בבית הספר התיכון אבן היית'ם בבאקה אל-גרביה, בוועידת החירום הראשונה למאבק באלימות בחברה הערבית בשבוע שעבר. "לפני ארבעה שבועות, ממש לפני שיצאתי לבית הספר, שמעתי בום חזק. החלו לרוץ שמועות בווטסאפ שהמנהל שלנו נהרג.
"אני איאס, בן 15, תלמיד בכיתה י, אני כאן כדי לספר על המציאות שאנו חיים בה כל יום. אולי אתם חושבים שאנו עדיין ילדים, ולא מבינים, אבל אנו מבינים טוב מאוד. בכל בוקר לפני שאני יוצא לבית הספר, אבא שלי אומר לי, 'אל תסתבך, שמור על עצמך'. בכל פעם שאני יוצא בערב עם חברים, אימא שלי לא יודעת אם אחזור. ההורים שלי מפחדים שאתדרדר לעולם הפשע, שאפגע מירי, שלא אגיע לחלום שלי, ללמוד באוניברסיטה. הם אומרים לי 'שמור על עצמך', כי הם יודעים שבחוץ אין מי שישמור עליי. מספיק שאהיה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, ופשוט לא אחזור הביתה. זה לא רק סיפור. זו המציאות שלנו. זה לא רק מספרים, אלה חלומות שנקטעים.
"איאד, המנהל שלנו, אהב אותנו כמו את הילדים שלו, ואנו אהבנו אותו. אתם מכירים בני נוער שאוהבים ללכת לבית הספר? אהבנו ללכת ללימודים בזכותו. הוא האמין בנו, האמין שאנו יכולים להיות יותר, לעשות יותר. כל בוקר היה מדבר איתנו על הידרדרות לפשע, מזהיר אותנו ומחזיק אותנו. בסוף הוא, האדם שנלחם עלינו, נרצח.
"אני סומך על עצמי. אני יודע שאגשים את החלומות שלי. אבל עכשיו אני צריך להגיד לכם שאתם התקווה שלנו, של בני הנוער הערבים. אתם יכולים לפתור את המשבר הזה, שהורג כל מה שטוב בחברה הערבית. אם תעבדו יחד, אני בטוח שתמצאו פתרון ותצליחו לשנות את המציאות הזו. אז נדע שאיאד לא נהרג לשווא, ולא ייזכר רק כקורבן, אלא כמי שנתן לנו השראה והאמין שהעתיד שלנו יכול להיות טוב ובטוח יותר, כי יש מי שנלחם על העתיד שלנו ושומר עלינו".
"גם אם הפשיעה תיפתר, זה לא יהפוך אותנו לחברה פחות אלימה"
"כ-70% ממקרי הרצח הם פשיעה מאורגנת, כ-30% סכסוכים אלימים", אמר אמיר בשאראת, מנכ"ל ועד ראשי הרשויות הערביות בנאומו בוועידה. "בפשיעה המאורגנת הממשלה צריכה לטפל, הרשויות המקומיות יודעות לטפל בסכסוכים האלימים, אבל עכשיו מקצצים דווקא בתקציבים האלו". בשאראת ביטא טענה של רוב דוברי הוועידה לגבי חלוקת האחריות במאבק באלימות ובפשיעה.
מסקר שעשה מטה החירום למאבק בפשיעה ובאלימות עולה כי האזרחים הערבים חשים חוסר ביטחון ו-82% מהם חוששים ללכת בחושך ביישוב שלהם. 34% מהם מוטרדים מהידרדרות הצעירים לפשע.
"זו טעות להבחין בין פשע לאלימות", טענה מונא ח'ורי מהאוניברסיטה העברית, "הפושעים לא נולדו פושעים, הם גדלו בתוכנו. אם לא נטפל באלימות נמשיך לגדל פושעים. אנו ההורים צריכים לחנך את הילדים. לכולנו יש תפקיד. היכולת שלנו להשפיע היא להביא יותר צעירים לאקדמיה, לתת להם אופק אקדמי. שמעתי כאן על האחריות של האחר. זו גם אחריותנו. יש לממשלה אחריות רבה ואנו מאוכזבים ממנה. תפקיד הממשלה לפתור את בעיית הפשיעה. אבל גם אם הבעיה תיפתר, זה לא יהפוך אותנו לחברה פחות אלימה". לדבריה, האלימות במערכת החינוך מכשירה את האלימות ככלי לגיטימי. "ארגוני הפשע מקבלים אותם מוכנים".
