המוקד של מס רכוש בקרית שמונה רוחש וגועש. צוותים של עובדי קרן הפיצויים, עובדי הרשות המקומית ושמאים, כולם מתכוננים לביקורים שיערכו בבתים בעיר ובאזור. רוב התושבים עדיין לא חזרו, מה שהופך את העבודה ליותר מסובכת, אבל הצוות שגויס למשימה, רובו ממרכז ודרום הארץ, ערוך ומוכן לאתגר. הם ישנים לא רחוק ומחויבים למשימת החזרת התושבים לביתם. מס רכוש זה רק שלב בדרך, אבל שלב מפחיד ומלחיץ, והעובדים יודעים את זה טוב מאוד.
"בכל תדרוך בוקר אנחנו אומרים לעובדים, שאנחנו מבית הלל, לא מחמירים. מזדהים עם התושבים", מספר ואדים אבנשטיין, מנהל מוקד ראשי הגליל המזרחי והגולן של מס רכוש. בחודשים האחרונים, וביתר שאת בחודש האחרון, מאז התחילה הפסקת האש, עשרות עובדות ועובדים מגויסים למשימה, אותה מגדיר אבנשטיין: "החזרת האנשים לבתים שלהם כמה שיותר מהר". למרות הסטיגמות על מס רכוש ועל היעילות של המדינה בפיצוי התושבים, אמיר יונתי, מנהל השלוחה של מוקד קריית שמונה, מנרה, מטולה ומרגליות, מדגיש, "החייל בחזית צריך לדעת שהחלון בבית של ההורים שלו יתוקן. זה התפקיד שלנו".
"ברגע שיש פנייה, אנחנו באים, אנחנו מתעדים את זה, בין אם זה חקלאות, מוסדות ציבור, כבישים. גם מקומות שניזוקו מצה"ל. העובדים שלנו מגויסים, מכל הדתות, מכל האזורים בארץ, מתייחסים לזה כצו-8, זו ישראל היפה", אומר אבנשטיין, "אנחנו פה עד שנסיים את המשימה הזאת, שהיא הכי חשובה כרגע, להחזיר את שישים אלף איש לבתים. לא רק לחזור לבתים, אלא לבתים נורמליים".
"אנחנו פה עד שנשלים את המשימה החשובה ביותר – חזרת שישים אלף איש לבתיהם"
כל בית שני ברחוב הנורית במטולה, ספג פגיעה ישירה. לחלקם אין גג, בחלקם קרסה המרפסת. הכפר כילא, העומד סמוך מעבר לגבול, רובו תילי חורבות בזכות פעולת צה"ל וכנראה שלא יאיים בתקופה הקרובה על התושבים. עם זאת, רובם עדיין לא חזרו. דווקא אחרי שהשקט נשמר כבר חודש, והירוק של הצפון מתחיל לכסות את האדמה החומה, המראות של הבתים ההרוסים מדכאים יותר. ברוב הבתים הללו עברו עובדי מס רכוש, עם תלונה שהוגשה ובמקרים של פגיעה ישירה גם ללא, העריכו את שוויו של כל מכשיר חשמלי שניזוק, כל סדק בקיר, כל עץ שנעקר.
ברחוב המייסדים, בו עומדים בתים בני 130 שנים, עובדים ישראל קמפל נציג מס רכוש והשמאי יעקב זילברמן, זוג ברזל. הם מעריכים נזקים לבית בן 100 שנה שנפגע דווקא מפעילות צה"ל. הם מסבירים שהנוהל הוא שמס רכוש מפצה, ואז מתקזז עם משרד הביטחון. "התקשרו לבעל הבית, אמרו לו 'חבר יקר, אפשר לחנות את הטנק אצלך בחנייה?', הוא הסכים אז חנו. הנהג עשה פרסה או רוורס, ועשה לו עיצוב מחדש", מספר זילברמן.
"אנחנו רואים את הנזק, מצלמים, מחליטים אם צריך מהנדס או לא, אם הבית מסוכן או לא, ובמטולה הרבה בתים מסוכנים למגורים עכשיו", מסביר קמפל, "בסוף נותנים הערכה. אבל אני עושה את זה הרבה שנים, ויודע שהרבה מהעבודה זה לדבר עם הבן אדם, לתת לו את הרגשה שאתה איתו, להסביר לו".
זה משנה מה הבן אדם אומר?
קמפל: "ברור. אתה איתו קודם כל בא בגישה של 'אני מקשיב לך, שומע אותך, באתי לעזור'".
זילברמן: "אני מלווה את הבן אדם, יש לו את הטלפון שלי, אני בקשר איתו. אם הוא צריך, הוא יכול לשאול אותי שאלות. לפעמים שוכחים להראות משהו, כי אנשים לחוצים. אחרי הכל זה הבית שלהם. אז הם יכולים ליצור קשר".
בית זה לא רק קירות, יכולים להיות גם נזקים רגשיים ונפשיים, יש לזה מחיר?קמפל: "הפיצויים של מס רכוש הם נזקים ישירים. כשאני מדבר עם מישהו שביתו נפגע, אני יכול להזדהות איתו, אני יכול לתת לו תמיכה ולהשתתף בצערו. לפעמים גם מילה טובה עוזרת לו, לא רק כסף, תאמין לי. עשית שירות לבן אדם, אז למה לא?".
אנשים מנסים לעבוד עליכם?
קמפל: "יש את כל סוגי האנשים".
זילברמן: "כשאני בא אליך, אני לא אומר, בואנה, איפה הוא משקר, איפה הוא מתחמן. קודם כל אתה בן אדם, ואני מאמין לך לכל מה שאתה אומר. כן, קודם כל אני מאמין. זה אני. כמו שאני רוצה שיתייחסו אליי, ככה אני מתנהג לבן אדם שמולי. יש לי את הניסיון, אני עשר שנים בתחום, ואני פה כבר 450 ימים בדבר הזה".
לאחר טבח 7 באוקטובר, נקרא זילברמן לבצע הערכות לבתים שנפגעו ביישובי עוטף עזה. המראות שראה שם לא עוזבים אותו. "היו מכשירי חשמל שעבדו, שואב אבק, אבל הוא היה מכוסה דם של המשפחה" מספר זילברמן, "הרמתי טלפון לבוס שלי ואמרתי לו שאין סיכוי שזה לא יפוצה".
אתם לא חוטאים לתפקידכם כשאתם לא מדקדקים בכל פרט ופרט? אם באוצר ישמעו את זה, אולי לא יהיו מרוצים.
זילברמן: "יכולים לשמוע אותי, הכל בסדר. יש לנו יד חופשית, ולא מבקשים מאיתנו להפחית נזקים. לעבוד עליי אפשר, בסדר, אבל זה המקצוע שלי. אני מאמין שצריך לעזור. צריכים להיות אנושיים".
"המנגנון שקיים במדינת ישראל אין לו אח ורע בשום מדינה אחרת בעולם. נקודה"
פסל האריה השואג עומד בגאון בבית הקברות של כפר גלעדי. הוא לא ספג במלחמה הזו אף פגיעה, אבל במלחמת לבנון השנייה, 12 חיילי מילואים נהרגו מפגיעה ישירה בשטח הכינוס שלהם בצמוד לבית הקברות. בית הקברות בקרית שמונה דווקא ספג פגיעות בשנה האחרונה. מדובר בשטח גדול המוגדר ריק, ולכן אף כיפת ברזל לא הופעלה כדי להגן עליו, אבל המראות של המצבות המנופצות קורע את הלב. לא מעט משפחות מגיעות אליו בימים האחרונים, סומכים על הפסקת האש, כדי לערוך אזכרה ליקיריהם. יותר משנה לא היו פה. אזכרה אחת לפחות התפספסה, ועכשיו הם רק מקווים לא לגלות שהמצבה של הסבא או הדודה ניזוקה. גם את המצבות השבורות יהיה צריך להעריך.
באחד השיכונים בקריית שמונה, עובד מס רכוש פאדי עזאם הגיע לבדוק תלונה של בעלת הבית. החלונות שבורים, אבל לא נראה נזק לדירות אחרות. עזאם יושב איתה, מנסה לפתוח את הטופס, האייפד לא עובד. הוא מקשיב.
יש דברים שאי אפשר להעריך, בטח אם אתה לא איש מקצוע מתחומי בריאות הנפש או ההקשבה השונים, אבל כנראה שזו חלק מהעבודה. בסופו של דבר תיקון של חלון עולה 400-500 שקלים למדינה, אבל זה עולם שלם מבחינת האזרח. "זה מסובך", הוא מודה, "זה שיכון, וכדי שיהיה שיקום טוב צריך שכל בעלי הדירות ישבו ביחד. זה דבר קשה בזמנים רגילים, אז בטח שעכשיו".
היה פרסום שחיזבאללה מפצה את התושבים של הכפרים במחירים מאוד הוגנים, הם עובדים יותר מהר מישראל. יכול להיות שזה נכון?
"איזה מנגנון יש להם לעשות את זה יותר מהר?" אומר מימון עזמי, סגן מנהל מוקד הגליל המזרחי והגולן, מתקומם על עצם ההשוואה. "איזה מנגנון יש שם יותר איכותי מאשר בישראל? יותר ייסודי? יותר שוויוני? מה שמדינת ישראל עושה גם במדינות הכי מתקדמות ב-OECD לא עושים.
"המנגנון שקיים במדינת ישראל אין לו אח ורע בשום מדינה אחרת בעולם. נקודה. אין אף מדינה שמבטחת את האזרחים שלה בזמן מלחמה חוץ ממדינת ישראל. אפילו המשמר הלאומי בארצות הברית עד שהם נכנסים לפעולה אחרי הוריקן או משהו כזה, זה לוקח שנים. אין מה להשוות בכלל, אתה מדבר איתי על לבנון? יש עכשיו סרטון טיק-טוק, הם מעולים בטיק טוק, אבל מה בין זה ומה שקורה בפועל?".
כולם מקבלים יחס שווה ממס רכוש? יש לא מעט תלונות.
"שיהיה ברור לכולם הבית שנפגע בקיסריה, מקבל את אותו היחס כמו הבית גם בטמרה או במטולה, אחד לאחד. הם קיבלו אותו טיפול אני מבטיח את זה" אומר אבנשטיין.
"יש בתים שנהרסו כליל ועכשיו יבנו הרבה יותר טוב, לא בסטנדרטים של הזמן שבו הוא נבנה, אלא של עכשיו", הוא מבטיח. "אני אומר לתושבים של האזור שעדיין מפונים, תסמכו עליי. תסמכו עלינו. תסמכו על המדינה למרות שיש סטיגמה".




