ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת את החוק למימוש רווחים לא מחולקים, לאחר כחודש של דיונים מתמשכים בעקבות חילוקי דעות שכללו התנגדויות רבות בקרב המגזר העסקי.

על פי הערכות גורמים באוצר, החוק צפוי להכניס לקופת המדינה 9.25 מיליארד שקלים בשנת 2025 במקום 10 מיליארד בתכנון המקורי, לאחר הקלות וצמצומים. עם זאת, רבים מניחים שהגבייה בפועל תהיה נמוכה יותר.

החוק למיסוי רווחים לא ממומשים מתמודד עם בעיה בשיטת המיסוי הדו-שלבי. כמחצית מהמס שחברות משלמות נגבה לאחר ההכנסה של החברה (מס רווחים) והחצי השני נגבה בעת חלוקת הרווחים לבעלי ההון (מס דיבידנדים). החלוקה לשתי גביות מאפשרת לחברות לנתב רווחים לפני חלוקתם להשקעה בפעילות החברה שתורמת למשק, כמו העסקת עובדים, קניית ציוד, בניית משרדים וכו'. חברות גדולות מנצלות הטבה זו כדי להימנע מתשלום מס שלא למטרות המיסוי הדו שלבי.

כך גם חברות של יחידים ומעטים, שמקבלים תשלום עבור עבודתם דרך חברה במקום כשכר, כמו עורכי דין, רופאים ורואי חשבון. הרווחים אינם מחולקים ולא נגבה בעבורם מס דיבידנדים אלא משמשים להשקעה פאסיבית, כמו נדל"ן מניב ומניות. לו היו מועסקים, רבים מהם היו משלמים מס הכנסה גבוה, שיכול להגיע ל-50%.

לפי החוק יהיה מיסוי של 2% מהרווחים הלא מחולקים של חברות שלא יחלקו דיבידנדים. מאז שהחלו הדיונים על החוק הוא רוכך, בהסכמים שהושגו בין משרד האוצר ונשיאות המגזר העסקי. על פי ההסכמים, לחברות תינתן אפשרות לקבוע חלוקה של לפחות 6% מהרווחים שלהם בכל שנה, במקום שיחול מס של 2% על הרווחים הלא מחולקים כפי שהוצע במקור. בנוסף נקבעה 'כרית הגנה' לחברות עם רווח צבור של עד 750 אלף שקלים, וכן החרגה לשנת 2025 של חברות שהכנסתן נפגעה עקב המלחמה.

על פי נתוני משרד האוצר, רוב גביית המס תתבצע מהשכבות הגבוהות ביותר: 99% מההכנסות יגיעו מהעשירון העליון, ו83% אחוז מההכנסות יגיעו מהמאיון העליון לבדו. בכל שנה מתוך 750 מיליארד שקלים של רווחים לא מחולקים, 150 מיליארד לא משומשים להגדלת הפעילות הריאלית במשק ואמורים להיות ממוסים. מתוך 13 מיליארד שקלים שלא נגבים בשנה, כ-9 מיליארד אמורים להיגבות בשנת 2025 ו-5 מיליארד נוספים יגבו בכל שנה לאחר מכן.

'חברות ארנק' – שעיקר הכנסתן מעבודה של בעל המניות, כמו רואי חשבון ועורכי דין, ימוסו במס נוסף. חברה ששיעור הרווחיות שלה יהיה מעל 25%, שיעור שאינו סביר לחברות שמעסיקות עובדים ומכילה הוצאות על ציוד, תמוסה על החלק שמעל ל-25% רווח. במצב זה, יחול על חברות אלו מס כאילו חילקו דיבידנד גם אם לא עשו כן. מס זה יוצר הבחנה בין חברות שמקבלות את הטבת המס של המיסוי הדו שלבי לצורך הגברת הפעילות הריאלית במשק ואלה שלא. למיסוי  התנגדו לשכת רואי החשבון, וכן נשיאות העסקים הקטנים, שטענו כי המהלך מעניש רווחיות ויעילות.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הודה לח"כ ינון אזולאי (ש"ס) שלקח על עצמו את ניהול הדיונים: "אני נמצא פה לא מעט זמן, אני לא זוכר חוק כ"כ קשה כמו החוק הזה". גפני ציין את החשיבות של החוק בתוך דיוני תקציב 2025: "הרעיון הוא שמוכרחים להביא כסף לאוצר המדינה ולקחת מאנשים שהיכולות הכלכליות שלהם הרבה יותר גבוהות. אם לא נעשה זאת נצטרך ללכת למעמד הביניים והמעמד החלש".

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים התייחס להעברת החוק: "זה תהליך של מעל עשור. אני סבור שזה תהליך נכון, ואני גם מקווה שזה יביא את התוצאות המיוחלות. אני רוצה לומר תודה לחברי הכנסת מהאופוזיציה והקואליציה ולאוצר". אהרונוביץ' התייחס למקרה של ישיבה שהוביל לעצירתה באמצע: "אני רוצה להתנצל אם הייתה מידי פעם סערת רגשות, בשמי ובשם הצוות. כל מה שעשינו עשינו למען המדינה ומערכת המס. בוודאי שנהייה קשובים לדברים שצריך לשנות ולתקן".

על אף שהחוק עודן ורוכך, יש לו מספר התנגדויות. רועי כהן, נשיא 'להב', ארגון העצמאיים והעסקים הקטנים הביע את התנגדותו לאישור החוק: "החוק יפגע ביכולת הפיתוח והצמיחה של העסקים הקטנים שכל חטאם שביקשו בעתיד לגדול ולהתפתח. החוק הזה יפגע בחברות קטנות ויגרום לירידה חדה בהשקעות בפיתוח העסקי במדינת ישראל. מנגד, אוצר המדינה יזכה בפחות מס בצורה משמעותית משיעור המס שציפה וייווצר כאוס בכל המשק.

"דרשתי להחריג עסקים קטנים מעל 10 עובדים המתנהלים כעסק אמיתי שעובד בצורה סבירה כמו חברת ההדברה, מודדים, תיירות, תיווך ועוד. לצערי באוצר אין קשב והם עוצמים עיניים למציאות ודבקים בתאוריה שתקרוס לנגד עיניהם. בשם 69 ארגונים כלכליים החברים ב'להב' המייצרים 60% מהתוצר במשק ואחראיים על 2.5 מיליון משרות במדינת ישראל, בניסיון לטפל בבעיה בפועל העסקים הקטנים ישלמו את המחיר."

גם שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות מסחר, הצביע על הפגיעה שהוא צופה לעסקים קטנים: "בכל הנוגע לחברות נותנות שירותים קטנות ובינוניות, מדובר בהחלטה שערורייתית של משרד האוצר. הרי החוק נולד כדי ללכוד 'אגרנים' – שכירים שמתחפשים לחברות. אלא שעל הדרך הוא גם מעניש את כלל חברות השירותים הקטנות והבינוניות וממסה את הרווחים שלהן מעל 25% לפי המס השולי של הבעלים ללא אבחנה. זאת בגלל התעקשות האוצר שממש מדכא את צמיחתן של החברות הללו בעתיד"

ולידימיר בליאק (יש עתיד), מהבולטים בנציגי האופוזיציה במהלך הדיונים הביע במהלך השבוע התנגדות נחרצת לחוק: "אני לא חושב שאנחנו נשיג 10 מיליארד שקלים מהחוק. אנחנו מתנגדים לחוק כי הוא חלק מההצעה של הקואליציה הרעה הזו, וחלק מתקציב 2025 שהוא תקציב רע, הרסני, ללא מנועי צמיחה וללא מאבק ביוקר המחייה. בואו נחריג חברות עם מעל 10 עובדים". נציגי האופוזיציה הרבו להפנות את הדיון לכספים הקואליציוניים והמשרדים הקטנים שנחיצותם שנויה במחלוקת, כהצעה למקור הכנסה חלופי, על אף שהדיון לא נסב סביב נושאים אלה.