עובדים בשמורת אגמון החולה ומטיילים שהגיעו למקום השתתפו היום (שישי) בהדלקת נר שלישי של חנוכה. אתר הטבע הייחודי שמארח מדי שנה ציפורים נודדות מרחבי העולם נפתח למבקרים השבוע, אחרי יותר משנה של מלחמה בה שעריו היו סגורים. את הנרות הדליקו לאה גופר, מנהלת הזמנת הקבוצות באגמון, ונעמה לוינבוק, מדריכת טיולים בקק"ל המתגברת בימי החג את האגמון.
בכל ערב, קצת לפני הסגירה, מדליקים חנוכייה גדולה ברחבת מרכז המבקרים החדש באגמון. חופשת חנוכה שהחלה היום, בשילוב חופשת חג המולד, הביאה לכאן משפחות רבות עם ילדים, ומבקרים רבים מהעדה הנוצרית. תיירות חוץ אין, אבל אגמון החולה הוא האבן השואבת המרכזית בגליל העליון מבחינה תיירותית, לכן הזדרזו לפתוח.
"בצהריים של השביעי באוקטובר סגרנו", מספרת גופר, חברת קיבוץ הגושרים, שהוצאה לחל"ת וחזרה לעבוד עם תחילת הפסקת האש. היא 'בילתה' חצי שנה במלון, ואחר כך לא יכלה לשאת את הריחוק, וחזרה לביתה נטול הממ"ד בקיבוץ. "מי שיגיע היום לא יאמין כמה הכול כאן היה שרוף ושחור", היא מספרת, "זה היה מאוד קשה לראות ככה את הצפון. באיזשהו מקום התרגלנו למלחמה, וביום של הפסקת האש, במקום התרוממות היה 'דאון' מוזר. לפני כמה ימים יצאתי מכאן בלילה, וראיתי ושמעתי קולות מוזרים. חשבתי שזו פעילות ביטחונית אבל אלו היו רעמים. צריך להסתגל לשקט".
"בשנה הזו לא היו ציפורים, היו רק מטוסים", מספרת לוינבוק, "המלחמה פגעה קשות במורי הדרך. פעם ראשונה שחתמתי אבטלה, בגיל 50. בהתחלה הדרכתי בהתנדבות טיולים למפונים באזור הכינרת, ולאט לאט נכנסתי למצב הכי קשה שחוויתי מבחינה כלכלית. מטה לחמי נשבר לחלוטין, התחלתי לנקות בתים, לעשות כל עבודה, כי לא היה כלום מבחינת תיירות. כשנכנסתי לפה בתחילת השבוע, התחלתי לבכות מהתרגשות".
בין המבקרים שהגיעו מכל הארץ לראות את העגורים ולנשום את הצפון היתה גם מיכל הראל מירושלים, עם חבריה ירון ואירית וגנר מהרצליה. "רצינו לתת מעוף לצפון", אומרת הראל, "לבזבז פה קצת כסף, שיראו שיש אנשים".
ללוינבוק יש מילים טובות על המבקרים במקום לאחר הפסקת האש. "אנחנו לא שומעים אף טענה, אנשים מסתפקים במועט. לפני המלחמה אנשים היו רבים על דברים קטנים, עכשיו אומרים תודה על זה שאפשר לנשום את האוויר הזה". ובכל זאת, יש דבר אחד שכן מפריע למבקרים, גם הוא השפעה של המלחמה: "הצ'קאלקות שמפעילים החקלאים נגד העגורים, על זה אנשים בהחלט מתלוננים", אומר גופר, "נהיינו חדים מאוד לרעשים".
מי שיגיע לאגמון בקרוב יזכה לפגוש את העגורים שנמצאים כאן באלפיהם, וגם נוטריות, ג'מוסים, להקה קטנה של פלמינגו, מיני עיטים, המון ברווזים, חתול ביצות (רק אם באים מוקדם מאוד) ואווירה מהממת של שקט רועש מאוד.
