דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ח' בתמוז תשפ"ו 23.06.26
25.0°תל אביב
  • 20.3°ירושלים
  • 25.0°תל אביב
  • 23.4°חיפה
  • 25.4°אשדוד
  • 25.1°באר שבע
  • 33.4°אילת
  • 24.5°טבריה
  • 21.2°צפת
  • 24.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

סוף לריבית הפיגורים: הרפורמה בתשלומי החוב עומדת להיכנס לתוקף

המנגנון החדש שיוחל השבוע צפוי להקל מאוד את נטל הריבית על תשלומי חובות, במיוחד במקרה של איחור בתשלום החוב

לשכת הוצאה לפועל בתל אביב (צילום: Vered Barequet/Shutterstock)
לשכת הוצאה לפועל בתל אביב (צילום: Vered Barequet/Shutterstock)
דוד טברסקי
דוד טברסקי
כתב חברה וכלכלה
צרו קשר עם המערכת:

סוף עידן ריבית הפיגורים: ביום רביעי הקרוב, 1 בינואר, תיכנס לתוקף הרפורמה בריבית על החוב. הרפורמה צפויה להפחית באופן משמעותי את נטל הריבית על תשלומי חובות בישראל, במיוחד במקרה של איחור בתשלום.

הרפורמה תפחית עד 80% בתשלום על הריבית שיידרשו אליו לווים שמאחרים להחזיר את חובם – כך לפי משרדי המשפטים והאוצר, שמובילים את הרפורמה בשנים האחרונות. לפי המשרדים, היא צפויה להשפיע על כ-1.8 מיליון תיקים שנמצאים היום בהוצאה לפועל.

מנגנון מחיר החוב שפעל עד כה בישראל נבנה על בסיס שתי סוגי ריביות: ריבית בסיס וריבית פיגורים. ריבית הבסיס היא מחיר לקיחת ההלוואה, שנועדה לפצות את הנושה על הזמן שחולף ממתן ההלוואה ועד התשלום. שיעורה נקבע לרוב לפי גובה ריבית בנק ישראל. עליה נוספת ריבית הפיגורים, שגדלה בכל יום שבו בעל החוב לא מחזיר את חובו.

ריבית הפיגורים נועדה לתמרץ את החייבים להחזיר את החוב במהרה, אך בפועל, המנגנון גרם לחובות להתנפח הרבה מעבר לגודלם המקורי. הרפורמה, שאותה קידמו גדעון סער ואביגדור ליברמן כשהיו שרי המשפטים והאוצר (בהתאמה), תנתק בין התשלום שמקבל הנושה על החוב לבין הקנס על איחור במועד התשלום.

ריבית הפיגורים תוחלף בדמי פיגורים, סכום קבוע שישולם באופן סדיר במועד ידוע מראש (לרוב פעם בשלושה חודשים) על כל פרק זמן שבו תשלום החוב מתעכב. דמי הפיגורים ישולמו בנפרד מריבית הבסיס, שתישאר בשיעור קבוע לאורך כל תקופת תשלום החוב.

לפי דוגמא שהביא משרד האוצר במסמך הקדמה לחוק, במצב הקיים, חוב של 10,000 שקלים יכול לתפוח ל-15,000 שקלים תוך חמש שנים, ול-24,000 שקלים תוך עשור. במנגנון החדש, החוב יגיע תוך חמש  לכל היותר ל-13,000 שקלים, ול-17,500 לכל היותר תוך עשור.

הרפורמה צפויה לחול על כל החובות הכפופים לחוק פסיקת ריבית והצמדה, ולחבילה של יותר ל-150 חוקים המרחיבים בענייני חוב. החוקים כוללים תחתיהם את רוב החובות הפרטיים בישראל: חובות לעיריות, קנסות, משכנתאות, חוזי שכירות ועוד. על פי משרד המשפטים, יש כ-1.8 מיליון תיקים בהוצאה לפועל שנופלים תחת החוק, וכן הסכמים שנתונים לפיקוח המדינה (כגון הסכמי דיור ומשכנתא).

הרפורמה לא חלה על חובות הקשורים למשפט הפלילי, שנאכפים על פי חוק העונשין ולא על פי חוק ריבית והצמדה. הרפורמה לא חלה על הסכמים בין פרטים שהמדינה אינה מעורבת בהם כלל, גם לא כגורם מפקח.

שינוי נוסף שיערך במסגרת חוק ההוצאה לפועל הוא איסור על הוספת דמי פיגורים עבור המשלמים בצו תשלומים – חוב שתשלומו נפרס מחדש למספר תשלומים חודשיים לבקשת החייב, ובאישור גורמי האכיפה.

משמעות השינוי הזה היא קריטית עבור בעלי חוב המתמידים בתשלומי החוב – מי שמשלם את החוב בהתאם לפריסה שהוסכמה עם הרשויות, לא יצבור על כך דמי פיגורים כלל. כמו כן, במטרה להקל עוד יותר את הליך החזרת החוב, יורחב מרחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל, כך שיותר להם במקרה הצורך להפחית את דמי הפיגורים, לצורך קידום הגבייה וסגירת חובות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!