
צוות מומחים שהוקם בעקבות התקרית שבה נפלו סמל גור קהתי ורס"ן במילואים זאב (ז'אבו) ארליך, הגיש השבוע את דו"ח הבדיקה לרמטכ"ל הרצי הלוי. מהדו"ח עולים ממצאים מדאיגים של התרופפות במשמעת המבצעית שגורמת לתאונות מבצעיות וחוסר הקפדה על ביטחון מידע.
לפי הדו"ח כניסת אזרחים לשטחי לחימה ללא אישור אינה תופעה רווחת ולאורך המלחמה נמצאו מקרים בודדים של כניסת אזרחים לשטח לחימה ללא אישור. מקרים שנבדקים ומטופלים. מרבית האזרחים שנכנסים לשטחי לחימה הם בעלי תפקידים חיוניים כמו קבלני עפר, עובדי תשתיות או ראשי רשויות ועיתונאי שנכנסים באישור.
בצה"ל ממשיכים לתחקר את התקרית. "במקביל לסיכום פעילות צוות המומחים, נסיבות מותם של רס"ן (במיל') זאב (ז'אבו) ארליך ז"ל וסמל גור קהתי ז"ל מתוחקרות בתחקיר פיקודי, שנדרש בהשלמות ויסוכם לאחר מכן. בשל חומרת האירוע, ולאחר בחינת ממצאי התחקיר הפיקודי שהוצגו, הרמטכ"ל קבע כי סיכום התחקיר הפיקודי ייעשה בתום חקירת מצ"ח שמתנהלת בימים אלה, ולאחר העברת ממצאיה לבחינת הפרקליטות הצבאית. זאת, לנוכח הרצון שלא לפגוע במהלך התקין של החקירה, ולשם גיבוש תמונה עובדתית מלאה ורחבה של נסיבות האירוע. הממצאים יוצגו למשפחות השכולות ולאחר מכן לציבור".
"שחיקה מבצעית והתרופפות במשמעת ובבטיחות"
בבדיקות שערך צוות המומחים עלה שהמלחמה הממושכת "גורמת לשחיקה מבצעית והתרופפות במשמעת ובטיחות ביחידות השונות, שהתבטאה בשימוש לא נכון באמצעים והובילה לתאונות מבצעיות שניתן היה למנוע".
הדו"ח מצביע על ירידה בהקפדה על ביטחון המידע ושימוש גלוי בטלפונים סלולריים באזורי הלחימה כבר מהחודש השני לתמרון, הפצת סרטונים ברשתות החברתיות תוך ציון מיקום מדויק של היחידות שפעלו, והפצת סרטונים משטחי הלחימה שלפי דובר צה"ל, "פוגעות בלגיטימציה הבינלאומית".
צוות הבדיקה שבו השתתפו 11 קציני מילואים וקבע בראשות האלוף במילואים מוטי ברוך, התייחס גם לתופעת השימוש בפאצ'ים לא צבאיים בהם נעשה שימוש "ללא הסדרה וללא פיקוח שהפכה לתופעה נרחבת המלחמה", ולנושא תרומות של ציוד ואמצעי לחימה והגיש המלצות בנושא.
"חיזוק הסטנדרטים המבצעיים ויסודות המשמעת"
למרות שבתחילת המלחמה הוקם מערך למידה מיוחד ללמידה תוך כדי לחימה, בראשותו של תא"ל במיל' גיא חזות, המליץ צוות הבדיקה לרמטכ"ל לפעול באופן מיידי לחיזוק הסטנדרטים המבצעיים ויסודות המשמעת הצבאית באמצעות ימי למידה, "תוך נקיטת צעדים פיקודיים ומשמעתיים במקרים של הפרת פקודות". הצוות המליץ גם על קיום תהליך מנטלי-ערכי שמתחיל בטירונות, "כחלק מהציר המקצועי שבאחריות המפקדים".
כאמור, תהליך כזה כבר קיים, כחלק מסדרת החינוך שעוברים החיילים בשלבי ההכשרה שלהם, ונמצאת באחריות חיל החינוך אך הצוות הדגיש את החשיבות בהסדרת מערך הלמידה ומיסודו. בנוסף, המליץ הצוות על ריענון הכוחות, המילואים והסדירים, לאורך המשימות המבצעיות, וחיזוק ההיבט המשמעתי בתקופת לחימה ארוכה.
הזדמנות לבחינת הנורמות הנהוגות בצה"ל
בתגובה לדו"ח, אמר הרמטכ"ל כי קיים קשר ישיר בין שמירה על משמעת צבאית לתוצאות מבצעיות מוצלחות. "ירידה בסטנדרטים, עודף ביטחון של הכוחות ושחיקה של הכוחות הנלחמים במלחמה ארוכה, הם אתגר משמעותי ופעילות צוות המומחים היא הזדמנות לבחינה רוחבית של הנורמות הנהוגות בצה"ל, למידה ותחקור".
הרמטכ"ל עמד על חיזוק מספר תחומים שעלו בדו"ח, בהם המשמעת המבצעית בלחימה, בדגש על מניעת סכנת חיים לכוחות צה"ל; נורמות וכללים ערכיים בלחימה עם אויב; כללי ההתנהגות בתוך שטח אויב; חיזוק הנורמות ותחום הבטיחות בנהיגה, וכן דגשי הופעה ולבוש.
מדובר צה"ל נמסר: "בכלל ההכשרות בצה"ל צפויה להתבצע הטמעה של הלקחים לפי הוראת הרמטכ"ל, שקבע כי הלקחים ייבחנו במסדרים וביקורות על פי תכנית סדורה, וייאכפו משמעתית, וכן כי תהליך זה ייבחן מטכ"לית. הטיפול המרכזי בנושא יהיה באמצעות האוגדות ובכל אוגדה בצה"ל ימונה אלוף חונך שיאבחן את המצב באוגדה עם מפקד האוגדה, ויחד עם המפקדים ייצרו תהליך למידה ושיפור".


