69 עובדים נהרגו ב-589 תאונות עבודה במהלך שנת 2024, ו-529 עובדים נפצעו, מהם 92 באורח קשה, כך עולה מדו"ח קו לעובד המתבסס על דיווחי ארגוני ההצלה השונים והתקשורת שנאספו לאורך השנה.

37 מתוך 69 ההרוגים לאורך השנה היו בענף הבניין (54%). 19 עובדים נהרגו בענף התעשייה; 12 בענף השירותים והמסחר, 2 בענף החקלאות ולגבי חמישה אירועים לא ניתן היה לקבוע על פי המידע הקיים את סיווג הענף.

מדובר בירידה במספר התאונות בהשוואה לנתוני 2023, בה אירעו 688 תאונות, בהם נהרגו על פי קו לעובד 88 עובדים ונפצעו 618 עובדים (110 באורח קשה). הירידה במספר התאונות נגרמה ככל הנראה בשל ירידת הפעילות במשק על רקע המלחמה.

על פי נתוני קו לעובד שיעור התאונות בכלל ענפי המשק עמד על 13.136 תאונות ו-1.52 הרוגים למאה אלף מועסקים בכלל הענפים, מספרים נמוכים מנתוני השנה שעברה (14.74 תאונות ו-1.81 הרוגים למאה אלף מועסקים) ואף מנתוני 2022 (14 תאונות ו-1.66 הרוגים למאה אלף מועסקים). בחציון השני של השנה תועדו 348 נפגעים לעומת כ-250 נפגעים בחציון הראשון, עליה שנגרמה ככל הנראה מהירידה בפעילות ענפים מרכזיים במשק כגון בנייה ותעשייה בתחילת השנה על רקע המלחמה.

שיעור ההרוגים בענף הבנייה עמד על 13.727 הרוגים למאה אלף מועסקים בענף. למעלה מפי שניים ביחס לממוצע האיחוד האירופי העומד על 6.3 הרוגים בלבד למאה אלף עובדים. מדובר בירידה ביחס לשנת 2023 (15.35 הרוגים למאה אלף מועסקים), אך בעלייה לעומת שנת 2022 (12.25 הרוגים למאה אלף מועסקים).  שיעור התאונות בענף הבנייה עומד בשנת 2024 על 97.2 תאונות למאה אלף עובדים בענף.

בקו לעובד ציינו כי זהות ההרוגים לא תמיד מתפרסמת, אולם מבין ההרוגים שזהותם כן הייתה ידועה כ-29% היו ערבים אזרחי ישראל, 21% היו יהודים, כ-20% היו פלסטינים תושבי הרשות וכ-7% עובדים סינים. בבחינת הנתונים בענף הבנייה בלבד, שיעורם היחסי של ערבים אזרחי ישראל נותר דומה, בעוד ששיעור העובדים הפלסטינים והעובדים הסינים גדל מתוך כלל ההרוגים (רבע פלסטינים ו-14% מהגרי עבודה מסין).

הסיבה המרכזית לתאונות עבודה בכלל היא נפילה מגובה, הגורמת לפגיעת 49% מהנפגעים באורח בינוני ומעלה (61% בענף הבנייה, 27% בענף התעשייה). 17% מהתאונות נגרמו בגלל נפילת חפצים (24% בענף התעשייה.

כמחצית מהתאונות הקטלניות נגרמו בשל נפילה מגובה (47%). 22% מהתאונות הקטלניות נגרמו בשל נפילת חפץ כבד, ו-10% בשל תאונה במעורבות רכב עבודה. גורמי תאונות קטלניות נוספים היו קריסה (4%), התחשמלות (4%) ולכידה במכונה או פגיעה ממכשיר עבודה (4%). בענף הבנייה שיעור התאונות הקטלניות שנגרמו כתוצאה מנפילה מגובה היה גבוה יותר ועמד על 59.5%, שיעור התאונות הקטלניות שנגרמו מנפילת חפץ היה 19% ושל קריסת תשתית או פיגומים – 11%. בענף התעשייה  נפילת חפץ כבד על עובדים היא הגורם המרכזי למוות בתאונת עבודה (38.5%).

בקו לעובד ציינו כי נכון ל-29 בדצמבר 2024, באתר מינהל הבטיחות והבריאות ציינו 2,481 צווי בטיחות שהוטלו על מעסיקים על ידי מפקחי מינהל הבטיחות – הרגולטור לשמירה על בטיחות העובדים והקפדה על חוקי הבטיחות. מדובר בירידה של כ-4% בהשוואה לשנת 2023. מספר הצווים מצוי בירידה מתמשכת מאז שנת 2020, בה נרשמו 6,706 צווי בטיחות.

מרבית הצווים (73.4%) ניתנו בענף הבניין. החודשים בהם הוטלו הכי הרבה סנקציות היו חודשים מאי  (273) ונובמבר (243) זאת על אף שמרבית תאונות העבודה התרחשו דווקא בחודשים אחרים: יולי, אוגוסט ודצמבר. בקו לעובד ציינו כי ישנם ענפים בהם כמעט ולא מוטלים צווי בטיחות, על אף התרעות חוזרות ונשנות של ארגוני חברה אזרחית על הפרות שיטתיות של כללי הבטיחות בהם, כמו ענף החקלאות בו הוצאו בשנת 2024 רק 31 צווי בטיחות למעסיקים. ב-703 צווי בטיחות ציינו בקו לעובדי כי מפקחי המינהל לא ציינו את שם מבצע העבודה או הגורם עליו הוטל הצו – דבר הפוגע  בשקיפות המינהלית וביכולת לבקר חברות מפירות.

העילות המרכזיות בגינן הוטלו צווי בטיחות הן אי ביצוע תסקיר לדודים (183 צווים), אי בדיקת מתקן על ידי חשמלאי (123 צווים), מעלית שאינה תקינה (94 צווים) וצווי בטיחות מכוח ליקויים רבים באתר (72 צווים). על פי דיווח המינהל לועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, בשנת 2024 היו במינהל הבטיחות כ-80 מפקחים.

"תמונת הבטיחות במקומות העבודה בישראל הייתה ונותרה עגומה, ואלמלא המלחמה סביר להניח שהמספרים בשנת 2024 היו דומים לשנת 2023, שהייתה מהשנים הקשות ביותר גם מבחינת שיעורי הנפגעים וההרוגים בתאונות עבודה, סיכמו בקו לעובד את הדו"ח וחזרו על ההמלצה, שעלתה כבר לפני למעלה מ-15 שנים במסגרת דו"ח ועדת אדם ושטרם אומצה – להקים לאלתר רשות לאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית, ולגבש תוכנית לאומית להתמודדות עם מצב החירום הבטיחותי והבריאותי.

בין המלצות קו לעובד לקידום בטיחות, יישום המלצת דו"ח ועדת אדם לחיוב המעסיקים בביטוח בעלות דיפרנציאלית בהתאם לרקורד הבטיחותי שלהם; קידום חובת ההתקנה של רשתות מגן למניעת נפילה באתרי בנייה; חיוב כלל עובדי ענף הבנייה בהכשרות מקצועיות; סיום הליך החקיקה לקביעת תקנות מדרג האחריות הפלילית באתרי הבנייה כך שיחול גם על בכירים בחברות הקבלניות ועל החברות היזמיות;  קביעת תנאי בטיחות בהיתרי הבנייה שניתנים על ידי רשויות מקומיות; הרחבת היקף המפקחים, שיפור תנאי עבודתם, מיצוי כלי האכיפה והגברת השקיפות ביחס לתאונות עבודה מצד מינהל הבטיחות והבריאות; קביעת תנאי בטיחות בהיתרי הבנייה שניתנים על ידי רשויות מקומיות והיעזרות במפקחי הרשויות המקומיות לצורך פיקוח על הבטיחות.