היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה העבירה לשר הביטחון ישראל כ"ץ מכתב לפיו חוק הגיוס המסתמן לא עומד באמות מידה שקבע צה"ל, וכי היא מבקשת אותו לעיון. מזכיר הממשלה יוסי פוקס תקף וכתב כי ועדת החוץ והביטחון היא זו שתקבע "האם החוק עומד באמות המידה הנדרשות ולא הייעוץ המשפטי לממשלה".
"המציאות השתנתה בלי היכר", כתבה היועמ"שית לשר הביטחון. "וכשם שהממשלה מקדמת הצעות חקיקה שמשמעותן היא הגברה שמשמעותית של הנטל על המשרתם… כך גם ההצעה הנוכחית צריכה להלום את המציאות בכל היבט רלוונטי".
"המציאות שהתשנתה משליכה באופן מהותי על חוקיות ההסדר שייקבע" כתבה בהרב-מיארה, ופירטה את הנושאים שעלו מצרכי צה"ל. "היקף המגויסים הנדרש להלום את צרכי הצבא שגדלו ואת נטל השירות המוגבר; קצב הגיוס הדרוש בהתאם לצורך בבניין מהיר של הכוח הצבאי והגדלתו בטווח הזמן הקרוב; גיל המגויסים כך שניתן יהיה לשלבם המסגרות לוחמות; משך השירות; עדיפות מובהקת לשירות צבאי, להבדיל משירות בגופים אחרים או שירות אזרחי".
"טיוטת הצעת חוק הגיוס המתגבשת לא הועברה לעיוננו ולא נוכל להתייחס אליה", כתבה היועמ"שית לשר הביטחון, בבוקר שאחרי התפטרותו מהכנסת של שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, על רקע אותו חוק. "עקרונות, יעדים, מספרים ולוחות זמנים שעשויים היו להיות רלוונטיים עד 7 באוקטובר 2023 אינם רלוונטיים עוד".
"המציאות הביטחונית וערך השוויון מחייבים שהמתווה לא יהווה רק 'הצהרת כוונות' או שחזור של מתווים שנכשלו בעבר, נדרשות ערובות שיבואו לשינוי בשטח. בהתבסס על עמדת מערכת הביטחון וגורמי האוצר, מתחייב לקבוע הסדרים המאפשרים הטלת סנקציות אישיות".
בהרב מיארה סיימה בהמשך הביקורת על הליך החקיקה בכללותו, וכתבה כי "קידום הצעת החוק על ידי גורמי הממשלה בלא הצגת פרטי ההסדר המתגבש לייעוץ המשפטי מהווה פגם תהליכי נוסף המצטרף לאישור דין הרציפות שלא כדין ועקיפה נוספת של דרכי העבודה הממשלתיות הסדורות".
"לפני כחצי שנה אישרה הכנסת החלת דין רציפות על תיקון 26 להצעת חוק שירות הביטחון ומאז התקיימו 14 דיונים בוועדת חוץ וביטחון", כתב מזכיר הממשלה יוסי פוקס בחשבון ה-X שלו. "בקרוב יחודשו הדיונים לאחר ששר הבטחון גיבש את השינויים הנדרשים. לכנסת ולועדת חוץ וביטחון יש ייעוץ משפטי מצוין והוא שיקבע האם החוק עומד באמות המידה הנדרשות ולא הייעוץ המשפטי לממשלה".
