10 קטינים ערבים נרצחו במהלך 2024. זו אחת התוצאות הכואבות של האלימות והפשיעה בחברה הערבית, שמתאפשרות בין היתר בשל תפוצה רחבה של נשק בלתי חוקי.
159 קטינים ערבים אושפזו מפגיעת ירי בשנים 2020-2023. 174 קטינים אושפזו בישראל מסיבה זו בשנים אלו בסך הכול, 79% מהם כתוצאה ממעשי אלימות ו-21% מתאונות נשק. מרבית הנפגעים (131) הם בני נוער בגילאי 12-17. 82 ממקרי הירי הללו אירעו ברחוב. נתונים אלו הוצגו בוועדה לזכויות הילד של הכנסת, שהתכנסה אתמול (שני) לדיון בהשלכות החזקת כלי נשק לא חוקיים על ילדים בחברה הערבית.
"נשק לא חוקי משנה את נפש הילד ואת הלב שלו" אמרה נציגת מועצת התלמידים, ראיין קייס בדארנה, תלמידת כיתה י"ב מיפו. "ילד שחי ליד נשק חי בפחד, וחושב כל הזמן על הסכנה. ילדים לא צריכים לחשוש שיום אחד הם יפלו בין הכדורים. כשילד רואה כל הזמן נשק בסביבה הוא לומד שאלימות היא הפתרון. הוא לומד שכוח היא דרך להוציא את הכאב". מוסטפא קדורה תלמיד י"ב מנחף הוסיף כי "הנשק לא רק מאיים על הבטחון האישי של הילדים, הוא מעצב את עתידם".
ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים ניתח את נתוני היפגעות ילדים בישראל במעורבות נשק חם בשנים 2008-2023. לפי הארגון, רוב מקרי הפגיעה קרו כנזק אגבי (54.5%). 110 ממקרי ההיפגעות היו קשורים לעימותים אלימים, שבהם הילד נפגע כנזק אגבי. 20.8% ממקרי ההיפגעות התרחשו כתוצאה ממשחק בנשק או פליטות כדור. ב-17.3% מהמקרים היו מעורבים נשק צה"לי, נפלי תחמושת או מוקשים ישנים. 6.4% מהמקרים נגרמו מירי שמחה באירועים, וב-1% מהמקרים עלה חשד לאובדנות.
"הנזק שנגרם לילדים ובני הנוער הוא רב-ממדי", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אלי דלל (הליכוד). "הם חיים בפחד מתמיד, נחשפים לאלימות יומיומית, וחווים טראומות שיעצבו את חייהם. תחושת חוסר הביטחון הבסיסית הזו משפיעה על כל היבט בחייהם – על הלימודים, על היכולת לפתח קשרים חברתיים, על הביטחון העצמי שלהם."
נציגת מטה החירום למאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית, עוה"ד ראוויה חנדקולו, העריכה ש-1,750 קטינים ערבים התייתמו כתוצאה ממקרי הרצח. היא התריעה ש"למערכת החינוך אין את הכלים להתמודד איתם". סאיד תלי, מנהל תחום אלימות במשפחה במשרד הרווחה וביטחון החברתי, הוסיף: "יש לא מעט ילדים שנכחו בזירות רצח, מה שכמובן מוסיף לטראומה".
נציגת משרד המשפטים, עו"ד קרן דהרי, תיארה מענים שקיימים לנושא. "יש תכנית ייחודית שנותנת מערך סיוע ותמיכה, יש ועדת זכאות שחברים בה נציגים מכל הגופים הרלבנטיים, ויש נוהל שלפיו עובדים. יש גם סיוע משפטי, גם סיוע כספי וגם סיוע נפשי. יש בארץ 8 מרכזים ושתי עמותות שעוסקות בנושא ומסייעות. ב-2023 ועדת הזכאות אישרה סיוע ב- 276 מקרים, זו עלייה דרמטית של יותר מ-90% לעומת מה שניתן ב-2022". היא הוסיפה שלאחרונה קם צוות בין-משרדי לטיפול בתופעה.
חגי ברוש מהרשות לטיפול ושיקום במשרד לביטחון לאומי ורפ"ק אילן מלכה, קצין הנחיה ובקרה ביחידה 105 במשטרה, תיארו את מערכי המניעה וההסברה, אך את דבריהם שיסע ח"כ יאסר חוג'יראת מרע"מ – שטען כי שלא רואים את המשטרה בשטח. ח"כ וליד אלהוואשלה, גם הוא מרע"מ, טען שמדובר בסוגיה פוליטית, ואין רצון פוליטי לטפל בבעיה.
ח"כ עאידה תומא סלימן (חד"ש-תע"ל) העבירה ביקורת על כשלים מערכתיים. "אני יודעת על משפחות שלמות שאומרות שאף אחד לא התקשר אליהם, אף אחד לא יידע אותם לאילו שירותים הם זכאים, במיוחד במה שקשור לטיפול בילדים והגשת עזרה לילדים". ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד), שהיה סגן השר לביטחון פנים והאחראי על המאבק באלימות בחברה הערבית בממשלת בנט-לפיד, האשים את השר בן גביר בסיכול החלטת הממשלה 549 למאבק בפשיעה בחברה הערבית.
יו"ר הוועדה ח"כ דלל הביע את תסכולו: "כל יום שעובר בלי פעולה משמעותית הוא יום שבו אנחנו מפקירים את עתיד הילדים הללו והחברה הערבית כולה. אנחנו לא יכולים להמשיך כך. אני קורא לכולנו לראות בנושא זה עדיפות לאומית עליונה. מדובר בפיקוח נפש במובן הפשוט ביותר של המילה. כל ילד זכאי לגדול בסביבה בטוחה, מוגנת ומאפשרת. זו לא רק זכות – זו חובתנו כחברה להבטיח להם את זה. אני מצפה להחלטות אופרטיביות ברורות, עם לוחות זמנים מוגדרים ותוכנית פעולה ממשית."
