ועדת הכספים של הכנסת דרשה היום (רביעי) ממשרד האוצר להציג מתווה כלל-ארצי לפיצוי עסקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, עם דגש על ענפים כמו אירועים, כנסים, תיירות ונסיעות. נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר, שירה עמיאל, הדגישה כי מתווי הפיצויים שניתנו בצפון ובאזור העוטף נעשו בהתאם להנחיות פיקוד העורף.
"גם בשנים רגילות יש עסקים שחווים ירידה בהכנסות", אמרה עמיאל. "בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2023 אושר מתווה פיצוי כלל-ארצי שנגע לכלל העסקים, אבל לגבי שנת 2024, מתווה מענקים רוחבי – מעבר לזה שהוא יקר – הבחינה שלנו מעלה שהוא יתפוס הרבה מאוד עסקים שגם בשנה רגילה היו עשויים להפסיד".
"היו לי שלושה אולמות אירועים, ואחד נסגר", סיפר שאולי עמירם. "אני משלם 410 אלף שקל בחודש שכירויות. אני מעסיק 400 עובדים ולא פיטרתי אף אחד מהם. אני מביא כסף מהבית. אחרי שנתיים של קורונה נפתחה לנו המלחמה, ואנחנו אובדי עצות. תמצאו איך לסייע לנו, כי אחרת אנחנו נהיה תחילת הגל, ואחרינו יבוא הצונאמי".
נשיא ארגון העצמאים להב, עו"ד רועי כהן, אמר כי בתקופת הקורונה התנהל דיון דומה מול אגף התקציבים. כהן קרא לחברי הוועדה לחייב את משרד האוצר להציג מתווה. "גם אז הם אמרו שהם חוששים שמי שלא מגיע לו עלול לקבל. בסוף הסכמנו להעלות את הרף כך שרק עסקים שהפסידו 40% ומעלה יפוצו. זה גם מה שאני מבקש כעת מהשר סמוטריץ'. אמרנו שאנחנו מוכנים ללכת לפי ענפים ספציפיים: תיירות, תערוכות וכנסים, הפקות וכו'. שיגדרו את כל הסיכונים שהם מזהים, אבל יציעו פתרון לאנשים שאפשר לראות את ההפסדים שלהם כתוצאה מהמלחמה בעיניים – לא ב-40% אלא ב-80% ו-90%. מי שלא נפגע, שלא יפוצה".
עו"ד אורן פסטרנק הוסיף: "נציגי אגף תקציבים תמיד אומרים שידיהם כבולות לפיקוד העורף – אם כך, בבקשה: היו הנחיות שתפוסת קהל באירועים הייתה מוגבלת. אז למה לא מפצים? ברור שאירועים שתוכננו לאלפי אנשים בוטלו. זה שביטלו טיסות זה דבר שידוע גם למשרד האוצר. אלה עסקים שמדממים כבר שנה, שפושטים רגל. חייבים לייצר להם מתווה". פסטרנק הציע לגדר את הסיכונים של האוצר עוד יותר, ולהשוות את ירידת המחזורים של העסקים לא רק לשנה אחת אחורנית אלא לשנתיים ושלוש. "אפשר גם לגדר את הסיכון למסלול פיצוי אחד ולא שלושה, ולעשות פיילוט על החודשיים הראשונים של השנה".
ח"כ אלי דלל (הליכוד) אמר: "כשהאוצר בא לפה ואומר 'העסקים הללו בלאו הכי היו נפגעים' – זו אמירה לא אינטליגנטית. בשנה רגילה נסגרים 40 אלף עסקים, ובשנה החולפת נסגרו 67 אלף. זה אומר שיש עסקים שנסגרו בגלל המלחמה. הפיצוי הזה הוא השקעה של המדינה, כי כל עסק שנסגר פוגע בצמיחה. צריך לבדל מי העסקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה. יש פה הצעה של רועי שהיא הצעה אחראית".
"יש עסקים שבכלל לא הייתה בהם עבודה. משרד תיירות בתל אביב – מה הוא אשם שלא היו תיירים?" אמר ח"כ חמד עאמר (ישראל ביתנו), ומתח ביקורת על ההסתמכות הבלעדית של משרד האוצר על הנחיות פיקוד העורף: "כשמסתכלים על מי אישרנו אתמול פיצויים ומי לא – משהו לא מסתדר. הרי מה שהיה בחיפה היה גם בשפרעם, בטמרה, בסח'נין, באעבלין וביקנעם – שלא נכנסו לפיצוי. כשנהרגו 12 ילדים במג'דל שמס, היא הוגדרה על ידי פיקוד העורף כירוקה, וגם שפרעם הוגדרה ירוקה כשנהרגו בה שני אנשים. אז איך אפשר להסתמך רק על פיקוד העורף כשעסקים קורסים?"
"אני אמשיך את הדיון הזה ולא ארפה", אמר יו"ר הוועדה משה גפני, ודרש מהאוצר להציג בפני הוועדה מתווה. "תגידו שלא מסייעים לעסקים הללו? זו גם החלטה. תביאו אותה לכאן". גפני פנה לנציגי האופוזיציה וביקש לשלב כוחות בנושא זה לצורך קידום מנגנון פיצויים.
