בזמן שבתיהם באזור לוס אנג'לס עדיין מעלים עשן, תושבים רבים חוזרים לשכונותיהם ההרוסות. עבור חלקם, זהו המפגש הראשון עם המציאות המזעזעת של אובדן כל עולמם. "זה בסדר, זה בסדר", מנסה ברידג'ט ברג להרגיע את עצמה כשהיא צופה בהריסות ביתה באלטדינה, שם חיה משפחתה 16 שנים. "זה לא שרק אנחנו איבדנו את הבית – כולם איבדו את בתיהם".
ברג הייתה בעבודה כשראתה בטלוויזיה את ביתה עולה בלהבות. כשחזרה עם משפחתה כעבור יומיים, "רק כדי להפוך את זה למציאותי", רגליהם חרקו על שברי מה שהיה פעם ביתם. ילדיה חיפשו בין ההריסות על המדרכה, מוצאים עציץ חרס ומזכרות בודדות, בתקווה למצוא הדפסי עץ יפניים יקרי ערך. בעלה שלף מההריסות ליד האח השרופה חתיכת עץ מאובן – מורשת משפחתית מסבתו.
אנה ייגר ובעלה התלבטו אם לחזור לשכונה האהובה שלהם, אחרי שנמלטו עם שני ילדיהם הקטנים וכלביהם. כששבו, מצאו רק "ארובה אחר ארובה" ו"קווי חשמל בכל מקום, אש עדיין בוערת בכל מקום".
"את בונה עולם בשביל עצמך ובשביל המשפחה שלך, ומרגישה בטוחה בעולם הזה, ואז קורים דברים כאלה שאין לך שליטה עליהם", אומרת ייגר בכאב. בין האבדות הקשות במיוחד: תכשיטים של אימה שנפטרה ב-2012, ותכשיטים של סבתו של בעלה – ניצולת אושוויץ.
האסון פגע בכל שכבות האוכלוסייה, ממלצרים ועד כוכבי קולנוע. הלהבות כילו יותר מ-12 אלף מבנים באזור צפופי אוכלוסין המשתרע על פני כ-40 קילומטרים. לפחות 11 בני אדם נספו באסון, והרשויות צופות שהמספר יעלה. עשרות אלפי תושבים עדיין תחת צו פינוי.
במבט קדימה, המשפחות מנסות למצוא תקווה בפרטים הקטנים. אנה ייגר מצאה נחמה במרפסת הקדמית שנותרה עומדת – אותה מרפסת שבה צילמה את ילדיה כמעט מדי יום מאז 2020. "המרפסת עדיין שם, ובשבילי זה סימן לבנות מחדש ולא לעזוב", היא אומרת, "כאילו היא אומרת: 'היי, אני עדיין כאן. את עדיין יכולה לעשות את זה'".