חוק ההסדרים צפוי להצטמצם באופן מהותי, וחוקים ממנו יפוצלו להליך חקיקה רגיל. היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפק, פרסמה היום (ראשון) מכתב, לפיו מתגבשת הסכמה בין יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', לגבי צמצום החוק, אשר מצורף מדי שנה לחוק התקציב.

לאורך השנים עלתה ביקורת נרחבת על חוק ההסדרים, שלמעשה מורכב מאוסף חוקים, שמועברים באופן משותף עם התקציב. מכיוון שהחוק מוצמד פוליטית לתקציב, אי העברתו עלולה להביא להפלת הממשלה. אי לכך, מופעל לחץ על הקואליציה להעביר את החוק בשלמותו ובאופן זה מועברים חוקים שלא היו בהכרח זוכים לרוב כשלעצמם.

היועצת המשפטית לכנסת הצביעה על מספר בעיות בחוק ההסדרים: ראשית, הזמן להעברת החוק מקשה על קיום דיון מקיף על חלקיו השונים בוועדות הכנסת. שנית, החוקים המועברים במסגרתו פעמים רבות לא מגיעים לבשלות ולכן יש קשיים רבים בישומם. כמו כן, לדבריה, חוק ההסדרים מחליש בפועל במעמד הכנסת (הרשות המחוקקת), ומחזק את הממשלה (הרשות המבצעת) על חשבונה.

היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפק (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

במכתב מתוארות מספר סיבות קונקרטיות להצעה לפיצול החוק ולהורדה של חלק מהחוקים המגולמים בתוכו:  לחוקים מסוימים אין משמעות תקציבית, דבר שמייתר את איחודם עם התקציב; מספר חוקים לא עברו בחקיקה נפרדת, הכילו בעייתיות יישומית, או שלא נידונו כראוי וזקוקים לדיונים מעמיקים.

במכתב מוצע להוריד או לפצל מחוק ההסדרים חוקים במספר נושאים: הנגשה דיגיטלית של שירותים; מתן היתר לחברות ממשלתיות לביצוע עבודות במשק הביוב; קידום רשות ארצית לתחבורה ציבורית; ופיצולים הוצעו בתחומי הבנייה, המיסוי והבריאות. עוד הוצעו לפצל מתוך החוק שינויים במועצות מקומיות, ביניהם שינוי הרכב ועדות מכרזים, שינוי חישוב המדידה לטובת ארנונה ומתן אפשרות למועצות לבחור אם להקים ועדות כדוגמת הועדה לקידום מעמד הילד, הועדה למיגור אלימות, ועדה לקליטת עלייה ועוד.

מכיוון ששנת 2025 החלה לפני העברת התקציב, תקציב המדינה לחודש ינואר מתנהל לפי תקציב של 1/12 מתקציב 2024. אם חוק התקציב לא יתקבל בכנסת עד 90 שנה מתחילת השנה (סוף חודש מרץ) משמעות העיכוב תהיה פיזור הכנסת והליכה לבחירות. התקציב אושר בקריאה ראשונה ולפי ההערכות יעבור בשבועות הקרובים.