"המטרה של רשות התאגידים היא לקרב את הגופים חזרה להסתדרות", מסביר ל'דבר' עו"ד שבי מיכאלי, יו"ר משען וראש הרשות. לדבריו, להסתדרות גופי סמך רבים המתנהלים עצמאית מעצם ישותם התאגידית, בשדות ובתחומים שונים ומגוונים. "לאורך השנים, חלק מהגופים הללו כמעט כבר לא היו מזוהים ברמה הציבורית כגופים הסתדרותיים, אף שמדובר בגופים שהם חלק מהבית ההסתדרותי. יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד מיצב מחדש את ההסתדרות: כבר לא תנועה מפלגתית, אלא תנועה חברתית גדולה ומקיפה שהיא הבית של כל העובדים והעובדות בישראל. כעת המשימה שלקחנו על עצמנו היא לחבר מחדש גם את כל הגופים שתחת ההסתדרות לחזון הזה".
הרשות הוקמה לפני שנה וחצי, ביוני 2022, כחלק מחזונו של בר-דוד לחבר את כלל הגופים ההסתדרותיים מחדש לזהותה ולערכיה של ההסתדרות, ובמטרה ליצור סינרגיה, תיאום ולמידה הדדית בין הגופים. עם הגופים הרבים הפועלים תחת רשות התאגידים בהסתדרות נמנים נעמת, הזרוע הכלכלית של ההסתדרות חברת העובדים, תנועת הנוער העובד והלומד, מכון לבון לחקר תנועת העבודה, מרכז משען, הוצאת עם עובד, מרכז הפועל, החברה למרכזי תרבות וספורט, המכון הבינלאומי למנהיגות והמכון היהודי-ערבי בבית ברל, מכון אבשלום לידיעת הארץ, רשת בתי הספר עמל, מכון המחקר פורום ארלוזורוב, פורום העצמאים מבית ההסתדרות, בצר (חברת נכסים משותפת עם עיריית תל אביב), הבּוֹנָה (חברת הנכסים של נעמת) ואתר החדשות דבר.
מיכאלי כיהן עשרות שנים כיועץ משפטי, כבעל משרד עורכי דין וכיזם בתחומי המקרקעין והנדל"ן בשוק הפרטי. לפני כחמש שנים החל לנהל את רשת הדיור המוגן ההסתדרותית משען, ובמקביל כיהן כיו"ר המכון הבינלאומי למנהיגות, ומכהן כיום כדירקטור בכמה גופים הסתדרותיים. בתפקידו כראש רשות התאגידים בהסתדרות הוא יושב כמשקיף בדירקטוריונים של הגופים, מקבל את התוכניות השנתיות שלהם – אבל עיקר הליווי הוא ליווי אישי של המנכ"לים. "אני עוזר להם להתנהל בביורוקרטיה ההסתדרותית, לדברר את האינטרסים שלהם במסדרונות ההסתדרות וגם אצל יו"ר ההסתדרות. אני מנגיש גם את ההסתדרות לארגונים וגם את הארגונים להסתדרות.
"לצד החיבור לערכים משותפים, המטרה בהקמת רשות התאגידים בהסתדרות הייתה גם ליצור סינרגיה משמעותית ביניהם שתעזור להפרות את הגופים הללו ולפתח אותם. המטרה שלנו היא לא לנהל את הגופים ולא לפקח עליהם – אלא ליצור קהילה משמעותית של מנכ"לים ובעלי תפקידים בגופים ההסתדרותיים. יש לנו מנכ"לים מצוינים שעושים עבודה פנטסטית. יש עשרות אלפי שעות ניהול וניסיון – ואין סיבה שלא ייעשה שימוש במידע הזה בתוך הקבוצה".
רק לאחרונה החלה תוכנית העשרה ביוזמת הרשות לכלל מנכ"לי הגופים באוניברסיטת רייכמן. התוכנית לדברי מיכאלי אינה מתמקדת בדוחות כספיים ובכתיבת תוכנית עבודה שנתית, "נדבר יותר על ערכים, מנהיגות – איפה הגופים רואים את עצמם כחלק מכלל גופי ההסתדרות ומהחברה הישראלית בכלל. זה יהיה עשרה מפגשים שבהם נרכוש כלים, ידע אקדמי ופרקטי וגם נפגוש מנכ"לים מהחברות המובילות במשק.
"ההישג הגדול ביותר מבחינתי זה עצם העובדה שהכנסנו את כלל המנכ"לים לאותו החדר ליצירה של קהילה. זה מאתגר כי יש לנו כאן גופים בגדלים שונים ובתחומים שונים, רבים מהם הם המובילים בתחומם. אבל יש להם גם מכנים משותפים, אתגרים משותפים".
מלבד המנכ"לים, נבנה פורום נוסף של סמנכ"לים ויועצים משפטיים. "אלה אנשים שהרבה פעמים הגיעו מבחוץ, וחשוב לנו שגם הם יכירו את ההסתדרות – והיה לנו חשוב שגם בהסתדרות יכירו אותם. חשוב לנו שיהיה להם עם מי להתייעץ, וגם מכאן כבר נולדו פרויקטים משותפים, למשל של רשת הקאנטרי ושל מרכז הפועל. אלה דברים שהרבה יותר קל לקדם כשסמנכ"לי הכספים של שני הגופים מכירים אחד את השני ויודעים שהם פועלים תחת אותה קורת גג".
עד כה התקיימו כבר ארבעה סמינרים חד-יומיים למנכ"לים ולסמנכ"לים, ובחודש הבא צפוי להתקיים סמינר מרוכז של יומיים שיעסוק אף הוא בפיתוח החזון של הארגונים השונים. "חזון לא צריך להיות חוברת. זו אולי תוכנית עבודה. חזון זה משפט קצר לקום איתו בבוקר, כזה שנותן תשובה בכל פעם שנתקעים וצריך לקבל החלטה ניהולית. כיום בהסתדרות, כל שאלה והתלבטות ברור שצריך להכריע מתוך כך שההסתדרות היא 'הבית של העובדים והעובדות בישראל'. זו דוגמה מצוינת לחזון שהציב יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד. אני לא יודע מה החזון הנכון ביותר לכל אחד מהארגונים שתחת הרשות, אבל אני כן רוצה לעזור למנהלים שם לעשות את התהליכים הנכונים לבנייה ולמציאה של החזון המדויק, בהתאם לעולם הערכים ההסתדרותי".
לדבריו, השנה תוכנית העבודה מכוונת להקים מערכת משותפת לגופים שתסייע לגייס משאבים בצורה מרוכזת. "יש כיום תזוזה טקטונית בעולם הפילנטרופי, ותורמים כבר לא מחפשים ארגונים קטנים ובודדים שנותנים להם כסף לפרויקט קטן וספציפי שלא בטוח שאכן קורה. מחפשים דווקא ארגונים גדולים שיודעים להיות אחראים על הביצוע, ולפעמים יודעים גם להעמיד מאצ'ינג. זה מייצר שותפויות אמיתיות וארוכות שנים. הארגונים שלנו עושים פעילות חברתית מהמעלה הראשונה – לרשת משען יש כפרי ילדים ונוער שנותנים מענה לילדים שהוצאו מבתיהם; גם לנעמת ולעמל יש כפרי נוער. לנעמת יש מעונות לנשים מוכות. עמל והנוער העובד והלומד עושים פרויקטים שעוסקים בגישור בין המגזר היהודי והערבי. אלה בהחלט דברים שתורמים מחפשים לתת להם כסף. גם מהצד של ההסתדרות, גיוס התרומות לפרויקטים הללו יכול להנכיח את פעילות ההסתדרות וערכיה גם מחוץ לישראל ולשנות את היחס כלפיה".
פעולה מרכזית נוספת שמיכאלי מתכוון לקדם בשנה הקרובה היא הנגשת הרכש ההסתדרותי המשותף לגופי הסמך. "אנחנו לא באים להחליף את הארגונים עצמם שיודעים הכי טוב מה הם צריכים. לא רוצים להעמיס עליהם עוד ביורוקרטיה – אלא דווקא להנגיש להם הזדמנויות. אני מאמין בוולונטריות. נעשה את זה במודל שדומה אולי לחברה, למשק ולכלכלה של הרשויות המקומיות.
"מה שאנחנו רוצים לעשות זה לבנות מודל וולונטרי שבו אנחנו מנצלים את יתרון הגודל ואת הגב העצום של ההסתדרות כדי ליצור רשימה של מוצרי מדף ושירותים מוזלים עבור המוסדות: ליסינג, ציוד משרדי, חבילות סלולר ועוד. אלה דברים שההסתדרות עושה כיום לעצמה והייתי רוצה שגופי הסמך גם ייהנו מזה. ככה אם רשת עמל תרצה לקנות מחר מחשב היא תוכל לקבל מחיר נמוך יותר".
