מבנה יוצא דופן מתקופת הבית הראשון נחשף בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד. מאמר חדש, שמתפרסם השבוע בכתב העת ’Atiqot' של רשות העתיקות, מציע כי המבנה המיוחד שימש למטרות פולחן – והיה בשימוש בזמן שבית המקדש הראשון עמד על תילו בהר הבית, מרחק כמה מאות מטרים מדרום לו. אם הדבר נכון, זהו מבנה הפולחן היחיד מתקופה זו שהתגלה עד היום בירושלים, ובין היחידים שהתגלו עד כה בארץ.
המבנה שנחשף משתרע על שטח של כ-220 מטר רבוע. הוא מכיל שמונה חדרים חצובים בסלע ובהם מתקנים לשימושים שונים: בית בד לייצור שמן, גת לייצור יין, יסודות מתקן חצוב שממנו יוצאת תעלת ניקוז שהחוקרים מזהים כמזבח, ואבן גדולה הניצבת זקופה, אשר לצידה התקיימה עבודה פולחנית. על רצפת אחד החדרים התגלו סימני חציבה בצורת V, שפשרם טרם התברר לחוקרים. לדברי הארכיאולוג אלי שוקרון, חופר האתר, ייתכן שבחציבות נקבעו בסיסים של מתקנים, ששימשו במערכת הטקסים הפולחניים שנערכו באתר.
בשולי המבנה הפולחני נחשפה מערה קטנה ובתוכה מצבור של כלים מהמאה ה-8 לפנה"ס. בין הכלים שנחשפו: סירי בישול, קנקנים ועליהם חלקי שמות בכתב עברי קדום, משקולות נול, חרפושיות, טביעות חותם ועליהם ציורים, ואבני שחיקה ששימשו לכתישת גרעינים.
צוות מחברי המאמר מהמרכז לחקר ירושלים הקדומה בראשות שוקרון העלה סברה שלפיה המבנה היה בשימוש עד אמצע תקופת מלכי יהודה. שוקרון: "המבנה יצא מכלל שימוש במהלך המאה ה-8 לפני הספירה – אולי ברפורמה הדתית של המלך חזקיהו, שלפי המתואר במקרא ביקש לאחד את עבודת האל במקדש בירושלים ועל כן ביטל את אתרי הפולחן שהיו פרושים בממלכה.
"כשהתחלנו את החפירה בעיר דוד, בשנת 2010, נוכחנו לגלות שהאתר נחתם באמצעות מילויי עפר מהמאה ה-8 לפני הספירה, אז יצא ככל הנראה משימוש. אבן המצבה שחשפנו במקום נותרה כשהיא ניצבת על תילה, וגם יתר החדרים במבנה היו שמורים היטב".
המאמר פורסם בכתב העת ’Atiqot' כחלק מפלטפורמת פרסומים מדעיים חדשה שרשות העתיקות משיקה היום (ג'). מרשות העתיקות נמסר שבמה זו מנגישה לראשונה באופן חןפשי את כל פרסומיה לכלל החוקרים ולקהל הרחב.
