ועדת העבודה אישרה היום (רביעי) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לעדכון תגמולי משרתי המילואים, המעמידה את התגמול המינימלי למשרתים על 321 שקלים ליום, ומעדכנת את חישוב התגמול לטובת משרתים עצמאיים. לצד זאת, בהסתדרות הביעו חשש כי החוק עשוי לפגוע בתגמול המילואים של עובדים ששכרם עלה בתקופת השירות.
הדיון שהתקיים הבוקר המשיך את הדיון מאתמול, והתמקד בתיקון עיוות שנוצר עקב התארכות המלחמה: מילואימניקים שעובדים במקביל לשירות המילואים שלהם, זכאים הן לתגמול בגין ימי מילואים והן לתשלום שכר. כתוצאה מכך, השכר הקובע שלהם מתנפח שכן הוא מבוסס הן על השכר והן על תגמולי המילואים, ובהתאם תגמולי המילואים שלהם הולכים וגדלים מדי חודש לעיתים בעשרות אחוזים. במשרד האוצר ביקשו להגביל את העלייה הנוצרת עקב עיוות זה, לעד 20% מגובה השכר.
על פי הערכת עלות של משרד האוצר שבוצעה לבקשת הוועדה והוצגה בדיון היום, הביא העיוות המתואר לניפוח שכר מלאכותי בשווי מאות מיליוני שקלים בשנת 2024. לדברי נציגי המשרד, אם היה התיקון עובר בתחילת שנת 2024, הייתה נחסכת עלות של כ-600 מיליון שקלים, ששולמו בשנה זו למשרתים בגין עלייה של יותר מ-20% בשכרם במהלך השנה. הנציגים הדגישו כי החישוב מביא בחשבון עליית שכר ריאלית של כ-5% בשנה לעובד, שתוכר לצורך חישוב התגמולים גם לאחר התיקון.
האוצר: מעל 20%, תידרש הוכחה מול ביטוח לאומי
בהסתדרות הביעו חשש כי התיקון ימנע את עדכון גמולי המילואים עבור עובדים ששכרם עלה כתוצאה משינוי תנאי עבודתם, הסכמים קיבוציים או תוספות ותק ולא כתוצאה מעבודה במקביל למילואים. אביתר חנן מההסתדרות, המשרת גם כקצין שריון במילואים: "יש הרבה סטודנטים במערך המילואים בכלל ובמערך הלוחם בפרט, שמתחילים במשרת סטודנט, ובמהלך השנה סיימו את לימודיהם ועברו למשרה רגילה. אנחנו חוששים שיחשבו להם לפי השכר הראשוני שלהם כסטודנטים ולא לפי השכר החדש, שעלה". באוצר הבהירו כי עד עלייה של 20% בשכר תוכר באופן אוטומטי, ומעבר לכך יידרש עדכון לשכר האמיתי במערכות הביטוח הלאומי, ולהוכיח כי העלייה אכן נבעה מעלייה בהכנסה מעבודה ולא כתוצאה מתגמולי המילואים.
"נדרשת פנייה אקטיבית לביטוח הלאומי של המעסיק או של העובד, והחשש שלנו היא שלא יפנו ולכן ייפגעו", אמר חנן, "נציג הביטוח הלאומי הבהיר כי הוא מתחייב להודיע על השינוי גם למעסיקים וגם לעובדים על מנת שיוכלו למצות את זכויותיהם. זה פוגע במילואימניקים". ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) הציע לאפשר צמיחה של 50% בשכר הקובע למילואימניקים, מבלי שיידרשו להוכיח שנבעה מעלייה בהכנסה מעבודה. גם ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) הצטרף לעמדה זו. משרד האוצר התנגד לכך, וחברי הכנסת בחרו שלא להגיש רוויזיה בנושא.
אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי: "במקום למצוא מקורות תקציביים שמבוססים על צמצום עלויות ההסכמים הקואליציוניים וסגירת משרדי ממשלה מיותרים, בוחרים לפגוע בציבור רחב שתורם מזמנו ואף מסכן את חייו. דווקא בתקופה זו מדינת ישראל צריכה לתמרץ גם משרתי ומשרתות מילואים שמשאירים את הכל מאחוריהם ויוצאים לקרב למענינו, ומצד השני לתמרץ את המעסיקים לשמור על מקומות העבודה".
