הנשיא ג'ו ביידן השתמש בנאום הפרידה שלו לאומה אתמול (רביעי) להזהיר מפני האוליגרכיה של עשירי-העל המתבססת במדינה ו"תעשייה טכנולוגית-תעשייתית" שפוגעת בזכויות האמריקאים ובעתיד הדמוקרטיה.

בדבריו מהבית הלבן, בעודו מתכונן להעביר את השלטון ביום שני הקרוב לנשיא הנבחר דונלד טראמפ, ביידן ניצל את מה שכנראה תהיה ההזדמנות האחרונה שלו לפנות למדינה לפני עזיבת הבית הלבן כדי להדגיש את הצטברות הכוח והעושר בארה"ב בידי מעטים בלבד.

"כיום, מתעצבת באמריקה אוליגרכיה של עושר קיצוני, כוח והשפעה שמאיימים ממש על הדמוקרטיה שלנו כולה, על זכויותינו וחירויותינו הבסיסיות, ועל הזדמנות הוגנת לכולם להתקדם", אמר ביידן, תוך שהוא מפנה את תשומת הלב ל"ריכוז מסוכן של כוח בידי כמה אנשים עשירים במיוחד וההשלכות המסוכנות אם ניצול הכוח שלהם יישאר ללא פיקוח".

תוך אזכור אזהרותיו של הנשיא דווייט אייזנהאואר לגבי עליית התעשייה הצבאית-תעשייתית כשעזב את תפקידו ב-1961, ביידן הוסיף: "אני מודאג באותה מידה מהעלייה הפוטנציאלית של תעשייה טכנולוגית-תעשייתית שעלולה לסכן את מדינתנו".

ביידן השתמש בנאום בן 15 הדקות שלו כדי להציע מודל להעברת שלטון, ובלי להזכיר את טראמפ בשמו, הביע דאגה לגבי יורשו.

ביידן עוזב את הבמה הלאומית אחרי יותר מ-50 שנה בחיים הציבוריים. הנשיא, שכבר כינה את טראמפ איום על מערכת הממשל של המדינה, הלך אף רחוק יותר, וקרא לאמריקאים לשמור על חירויותיהם ועל מוסדותיהם במהלך תקופה סוערת של שינוי טכנולוגי וכלכלי מהיר.

ביידן התריע מפני אוליגרכיה שבה כמה מהאנשים העשירים ביותר בעולם ואילי תעשיית הטכנולוגיה התייצבו לצדו של טראמפ בחודשים האחרונים, במיוחד אחרי ניצחונו בנובמבר. המיליארדר אילון מאסק השקיע יותר מ-100 מיליון דולר כדי לסייע לטראמפ להיבחר, ומנהלים כמו מארק צוקרברג ממטא וג'ף בזוס מאמזון תרמו לטראמפ ועלו לרגל למועדון הפרטי שלו בפלורידה לפגישות עם הנשיא הנבחר בניסיון להתחבב על ממשלו ולעצב את מדיניותו.

נאומו של ביידן בבית הלבן הוא האחרון בסדרת הצהרות על מדיניות פנים וחוץ שנועדו לבסס את מורשתו ולשנות את הדעות הקודרות של האמריקאים על כהונתו. מוקדם יותר באותו יום בישר על הסכם הפסקת אש מיוחל בין ישראל לחמאס.

"ייקח זמן להרגיש את ההשפעה המלאה של מה שעשינו יחד, אבל הזרעים נזרעו והם יצמחו ויפרחו בעשורים הבאים", אמר ביידן. זו הייתה הודאה מרומזת בכך שאמריקאים רבים אומרים שהם עדיין לא מרגישים את ההשפעה של טריליוני הדולרים שהושקעו ביוזמות מקומיות.

בזמן שביידן ביקר חברות מדיה חברתית על נסיגתן מבדיקת עובדות בפלטפורמות שלהן, מנהל התקשורת והדוברת הנכנסים של טראמפ שיתפו פוסטים ב-X ששיקרו כי הנשיא מסר נאום מוקלט מראש. ביידן האשים את מעמדו הירוד בקרב הציבור במידע מוטעה ברשתות החברתיות ובאתגרים שעמד בפניהם בהגעה לבוחרים במערכת התקשורת המודרנית המפוצלת.

ביידן הציע את הפתרונות שלו לבעיות שהציג: שינוי במדיניות המיסוי שיבטיח שמיליארדרים "ישלמו את חלקם ההוגן", ביטול זרימת מקורות כספים נסתרים לקמפיינים פוליטיים, הגבלת כהונה של 18 שנה לחברי בית המשפט העליון ואיסור על חברי הקונגרס לסחור במניות. הצעות המדיניות שלו מגיעות כשההון הפוליטי שלו בשפל, בעוד ביידן מתכונן לצאת מהבמה הלאומית, ולאחר שעשה מעט כדי לקדם מטרות אלו בארבע שנותיו בשלטון בבית הלבן.

נתוני הבנק הפדרלי מראים כי האלפיון העליון מחזיק יחד יותר מפי חמישה מהעושר של 50% התחתונים יחד.

ביידן לא עוזב את הבית הלבן בדרך שקיווה לה. הוא ניסה להתמודד לכהונה נוספת, תוך התעלמות מחששות הבוחרים שיהיה בן 86 בסוף כהונה שנייה. לאחר שנכשל בעימות מול טראמפ, ביידן פרש מהמרוץ תחת לחץ ממפלגתו שלו, וסגנית הנשיא קמלה האריס הפכה למועמדת הדמוקרטית.

הנאום ביום רביעי בערב חתם לא רק את נשיאותו של ביידן, אלא את חמשת העשורים שלו בפוליטיקה. הוא היה הסנאטור הצעיר ביותר, כשנבחר בגיל 30 לייצג את מדינת הבית שלו דלאוור ב-1972.

ביידן התמודד לנשיאות ב-1988 וב-2008 לפני שהפך לסגן הנשיא של ברק אובמה. לאחר שכיהן שתי קדנציות, נחשב ביידן פורש מהפוליטיקה, אך הוא חזר למרכז הבמה כמועמד הדמוקרטי הבלתי צפוי ב-2020, והצליח להדיח את טראמפ מהבית הלבן.

בזמן שהדגיש את מחויבותו שלו להבטחת העברת שלטון שלווה, כולל קיום תדריכים עם צוות טראמפ ותיאום עם הממשל הנכנס במשא ומתן במזרח התיכון, ביידן גם קרא לתיקון חוקתי שיסיים את החסינות לנשיאים מכהנים, בתגובה לפסיקת בית המשפט העליון בשנה שעברה שהעניקה לטראמפ הגנות נרחבות מאחריות פלילית על תפקידו בניסיון להפוך את תבוסתו ב-2020 לביידן.