
אלפים התכנסו הערב (מוצאי שבת) בכיכר החטופים בתל אביב ובשער בגין של הקריה, ואלפים נוספים בספורטק בקריית גת, סמוך למקום מושבה הזמני של קהילת ניר עוז, לציון יום הולדתו השני בשבי של כפיר ביבס ו-470 ימים שהחטופים נמצאים בשבי. העצרת מתקיימת בעיצומה של ההיערכות לכניסת הסכם הפסקת האש ושחרור החטופים לתוקף מחר בבוקר, כששחרור ראשון של שלוש חטופות אמור להתחיל כבר מחר בערב.
למרות הציפייה הדרוכה לתחילת יישומו של ההסכם, האווירה במוקדי ההפגנה אינה מפויסת. התחושה היא שההסכם מגיע מאוחר מדי, וחשש כבד מלווה את הנוכחים לגבי יישומו. ההפגנה בבגין מלווה בחוסר אמון במקבלי ההחלטות. בתום דברי הנואמים, הציתו המפגינים מדורה על הכביש בבגין.
קהילת ניר עוז הפריחה בלונים כתומים לציון יום הולדתו של ביבס, ובובות הונחו על הבמה לצד תמונתו. בעצרת ציינו כי רבים מחברי הקהילה שנחטפו אינם נמנים בפעימה הראשונה של ההסכם.
רננה גומא יעקב, אשתו של יאיר יעקב שנחטף ונרצח ואימם של אור ויגיל שנחטפו ושוחררו בהסכם, אמרה בעצרת בקריית גת: "אנחנו, אנשי ניר עוז, קרועים סביב העסקה. שמחים שמחה גדולה על כל מי שיגיע, אבל דואגים כל כך לכל מי שלא כלול בשלב הראשון. רק השבוע גילינו שהעסקה הזו הוכשלה פעם אחר פעם כשיקירינו נרצחים במנהרות. למה שניתן כעת אמון במקבלי ההחלטות?
"לנצח יהיו סביבנו מחבלים, מי ששוחרר ומי שטרם נתפס. אבל חיי אחינו ואחיותינו על הכף. אני מצהירה: אני מוכנה שישוחרר חלאת האדם שחטף את ילדי כדי שיחזרו החטופים, כי קדושת החיים היא מעל הכל. שילמנו מחיר דמים קשה. יאיא, אבי ילדיי, נחטף ונרצח. גם אנחנו רוצים לסגור מעגל. מגיע לו וליתר הנרצחים להגיע לקבורה. האויבים לא ילכו לשום מקום. נמשיך להיאבק בהם. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, ונצח הוא שורש ניצחון. הניצחון האמיתי יהיה כשיחזרו כל החטופים כולם. אל תשאירו אותנו לבד במאבק הזה".
אילנה גריצווסקי, בת זוגו של מתן צנגאוקר שנחטפה ושוחררה בהסכם, אמרה בהפגנה בבגין: "אני מסרבת לשכוח אותם. את מתן שלי, את החברים שלנו מניר עוז. אני לא אעצור עד שכולם יחזרו. ראש הממשלה וכל מקבלי ההחלטות, אני מבטיחה לכם שאנחנו נרדוף אתכם יום ולילה עד שכל החטופים יחזרו. בעוד שעות בודדות אמורות להגיע אלינו 3 חטופות, וראש הממשלה שלנו מאיים לחזור להילחם. כל זמן שראש הממשלה שטרפד עסקאות ממשיך לאיים לחזור להילחם אף אחד לא מבטיח שהחטופים שנשארו מאחור יחזרו. לא ניתן. ראש הממשלה, לא ניתן לך להרוג חטופים. אני הכי קרובה ללאחוז במתן שלי, אתה לא תמנע ממני את זה".
אופיר שרעבי, ביתו של יוסי שרעבי שנרצח בעזה, אמרה בכיכר החטופים: ״ההסכם מגיע מאוחר מדי, אני לא מבינה למה אי אפשר פשוט להחזיר את אבא. החזרת הנרצחים הם חובה כדי לתת להם כבוד אחרון וגם לתת לקרובים שלהם לסגור מעגל. אני מתרגשת לקראת החזרה של אלי. אסור לעצור, חייבים להביא את כולם לקבורה. זה אבא שלי שם״.
טליה דנציג, נכדתו של אלכס דנציג, אמרה בהפגנה בבגין: "איך אני אמורה להכיל את זה שנלחמנו, אבל לא חזרנו בזמן? ראיתי את הפחד בעיניים של משפחות החטופים שהגיעו ללוויה שלך, שיהפכו ממשפחות חטופים למשפחה כמו שלנו. משאלת הלב שלי היא שהנשמה שלך, סבא, תנוח באמת, ואני יודעת שלא תנוח עד שכולם יחזרו. נעשה הכל כדי שכל שלבי העסקה יתממשו, עד שכל החטופים יחזרו הביתה. לא ניתן להם להקריב את חיי החטופים וחיים החיילים למען שימור מלחמה אינסופית שמובילה אותנו לתהום".
עופרי, אחותו של ירדן ביבס שנחטף לעזה עם אשתו ושני ילדיו: ״אני עומדת פה נרגשת, חרדה ובסערת רגשות. עכשיו יש 98 חטופים שצריכים להחזיר, לא נסכים לעצור. אם העסקה תקרוס, כולנו נקרוס, מדינה שלמה. לא נאפשר להם להמעיט מאחריותם להחזיר את כולם. לא ההיסטוריה תשפוט אותם אלא אנחנו. סיימו את המלחמה. לא ניתן לספינים פוליטיים להוביל אותנו. נעשה את זה בשביל כפיר אריאל, הילדים שלנו ואלו שעדיין לא נולדו. ירדן, שירי, אריאל וכפיר, אני כל כך מחכה כבר לחבק אתכם".
כרמית פלטי קציר, שאביה רמי קציר, נרצח בשביעי באוקטובר, אחיה אלעד קציר נחטף ונרצח בשבי ואימה חנה קציר נחטפה, שוחררה ונפטרה כתוצאה מהשלכות השבי, אמרה בהפגנה בבגין: "אתמול התכנסה הממשלה, 7 שעות דיונים עד שאישרו את המתווה הכולל. הממשלה שאחראית למחדל הכי גדול שהיה פה, מחדל ההפקרה. לחברי הכנסת שהצביעו נגד- מי אתם, מתנגדים לעסקה שרוצים להשאיר תינוק שלא זכה לחגוג אף יום הולדת בבית בשבי? לאיזה אלוהים אתם מתפללים? המתווה הזה הוא הכי טוב שהשגתם, והוא חייב להתקבל במלואו. לא נשאיר אף אחד מאחור".
עדינה משה, שנחטפה לעזה ושוחררה בהסכם בנובמבר 2023, פנתה למשפחות בעצרת של קהילת ניר עוז בקריית גת: "אני מקווה שזה יהיה שבוע טוב. אני פונה למשפחותיהם וקרוביהם של החטופים, בתקווה רבה שיחזרו הביתה. עד שנראה זאת בעיניים ונחוש את חיבוקם לא נדע דבר. עם השמחה, ייקח זמן להחלים. הם ייצאו מהמנהרות, אבל המנהרות נשארות בנשמה הרבה מאוד זמן".
משה הוסיפה: "דרכם תהיה ארוכה עם שובם. הצלקת היא גדולה ולרפא אותה ייקח הרבה זמן אם בכלל. היו סבלניים, קשובים. בקשו את רשותם לכל מידע שאתם רוצים להעביר אליהם. הם לא יכולים להכיל את החיים הרגילים. אל תספרו מה קורה בפוליטיקה, אלא אם ירצו לדעת. אין להם מידע על חבריהם, שכניהם, על החיילים שנופלים. הם חיים בגיהינום אפל ולפתע מגלים שהשמש עודנה זורחת. הם לא יודעים שבארץ הכל מתנהל כרגיל. לא שרבים בעם נלחמים עבורם ללא לאות. לא מה אתם, המשפחות, מרגישות. לא כמה חטופים נרצחו. הם חוזרים אחרים. הם ימשיכו לפחד. הם בנשמתם עוד ימשיכו זמן רב להישאר במנהרות למרות החזרה. והידיעה שעוד נשארו שם המון חטופים גורמת תחושת אשם קשה מנשוא. נסו להראות להם שעוד יש בשביל מה להמשיך את החיים.
"למשפחות החטופים שטרם ישובו, לא נעזוב אתכם. נאבק עד החזרת כל החטופים לבתיהם, והחללים שישובו לקבורה הולמת. אני מבקשת מכאן את סליחתו של חיים פרי שנרצח במנהרות. על הוויכוח שהתעורר בינינו כשאמרתי שייקח חודשיים לפחות עד שנשוחרר והוא אמר, שנתיים. חיים צדק, אבל לא עלה על דעתי שהוא יירצח שם. לחברים שהיו איתי במנהרות – תהא מנוחתכם עדן.
יפעת קלדרון, בת דודו של עופר קלדרון, בהפגנה בבגין: "אנחנו רגע אחד מאוחר מדי. עופר בן דודי היקר נמצא ברשימה הראשונה. אם הכל ילך לפי התוכנית וממשלת הדמים תשב בשקט, עופר יוכל לחזור סוף-סוף למשפחה שמחכה לו כבר כל כך הרבה זמן. גם הפסקת האש הזו לא התקבלה בקלות. היו מתנגדים להצלת חיים, ומתנגדים לשמירה על ערכי החברה הישראלית. 9 חברי כנסת ישראל פתחו חזית עם אזרחי ישראל שבשבי ועם כלל אזרחי ישראל. שמותיהם חרוטים לדיראון עולם, ודם החטופים שלא שבו ולא ישובו חיים לא יימחה מידיהם לנצח".
עמית סוסנה, שנחטפה ושוחררה בהסכם בנובמבר 2023, אמרה בכיכר החטופים: "הערב אנחנו מציינים את היום ה-470 מאז אותו יום שחור ששינה את כולנו. בפעם האחרונה שעמדתי על הבמה הזאת הייתה תחושה שאנחנו קרובים לעסקה. היום אנחנו סוף סוף מתחילים לראות את האור, אבל הניצחון האמיתי והליך ההחלמה של כולנו יוכל להתחיל רק כשאחרון החטופים ישוב הביתה.
"לא זכיתי לחגוג איתכם את השחרורים שהיו במסגרת הפסקת האש הראשונה. ראיתי את כל השחרורים דרך הטלוויזיה כשהייתי בעזה, לא ידעתי מתי אני אזכה לצאת משם ועדיין כל כך שמחתי על כל חטוף ששוחרר. האמנתי שגם אני אצא. לא חשבתי לרגע שהעסקה לא כוללת את כולם ושהלחימה עלולה לחזור. כשהשתחררתי, השארתי אנשים שאני אוהבת מאחור ולא הפסקתי לחשוב על הרגע שבו הם הבינו שהלחימה חוזרת ושהם לא חוזרים הביתה. אסור לעשות להם את זה שוב, הם לא יעמדו בזה. המשפחות שלהם לא יעמדו בזה. אנחנו כעם לא נוכל לסבול את זה שוב. חייב לשים לזה סוף. אני וכל מי שהשתחרר במסגרת העסקה הראשונה יודע שהליך ההחלמה יכול להתחיל באמת רק כשכולם יחזרו. רק אז הלב של כולנו יהיה שלם".
אבשלום זהר סל, שלחם בעזה, אמר בהפגנה בבגין: "אני עומד כאן היום אחרי 4 סבבי מילואים בעזה, כדי להגיד די. נשבענו להחזיר את כל האחים והאחיות שלנו מהשבי. 15 חודשים עברו, 98 מהם עדיין לא בבית. אין משימה קדושה יותר מהשבתם. בשטח המפקדים והחיילים עושים הכל, אבל בלי אסטרטגיה, בלי מטרה ברורה, אי אפשר. בממשלה שלנו יש אנשים שלא יודעים מה זה להילחם, איך הם יחזירו את החטופים? בזמן שמשפחות החטופים נלחמות על יקיריהם יש מי שחולמים על התנחלויות בעזה. יש שר שמתגאה בסיכול עסקאות להצלת חיים. שרים שמצביעים נגד שחרור חטופים. בזמן שאנחנו מסכנים את חיינו בשטח, הם משחקים משחקי אגו על חשבון דמנו ודמם של החטופים".




