
משרד האוצר פרסם היום (שלישי) אומדן ראשוני של יחס החוב לתוצר לשנת 2024, והוא עומד על 69.0%, עלייה של 7.7% משנת 2023, בה יחס החוב לתוצר עמד על 61.3%. חלוקת החוב שגויס בשנת 2024 היא 81% חוב מקומי, ו-19% חוב חיצוני. גיוס חוב חיצוני נחשב למסוכן יותר, מכיוון שהריבית בו תנודתית, ותלויה בסיכונים כלכליים וגיאו-פוליטים. סך החוב עומד על 1,329.3 מיליארד שקלים.
יחס החוב לתוצר נחשב לאינדיקטור מרכזי לאיתנות הפיננסית של מדינה, והוא משפיע על קביעת דירוג האשראי של מדינות. מדד זה, משווה את מאזן החוב הציבורי, ולא רק את החוב משנה אחת – לתוצר כולל המופק במדינה באותה השנה. ככל שהחוב הציבורי גבוה ביחס לתוצר של מדינה, כך היא נחשבת ליותר מסוכנת פיננסית גם בהלוואות למדינה, וגם להשקעות בה. סיכון זה מגולם למחירי ריבית גבוהים יותר עבור מדינה לגיוס חוב בעתיד.
עדיין נמוך מאשר תקופת השיא בקורונה, אך מעל הרצוי בחוק
הוצאות המלחמה הביטחוניות והאזרחיות הובילו לעלייה בהוצאות הממשלתיות, ובכך לעלייה ביחס החוב לתוצר. בשנה האחרונה, היחס קפץ ב-7.7% משנת 2023. היחס של 69% עדיין נמוך מאשר בשיא הקורונה, ב-2020 בו עמד היחס על 70.7%. היעד שנקבע בחוק ליחס החוב לתוצר הרצוי הוא 50%.

בהשוואה למדינות המפותחות, יחס החוב לתוצר בישראל נמוך, גם לאחר הזינוק שחל במלחמה: החוב הממוצע בגוש האירו עומד על 88.1% מהתוצר, ממוצע הכלכלות המפותחות הוא 109.4%. יחס החוב לתוצר במדינות הייחוס הוא 55.5%. רשימה זו נקבעה על ידי משרד האוצר, ומכילה מדינות עם מאפיינים דומים לישראל.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הגיב לפרסום האומדן: "נכנסנו למלחמה עם יחס חוב לתוצר שעמד על רמה נמוכה של כ-60%, מה שהעניק לנו גמישות פיסיקלית להתמודדות עם מימון צרכי המלחמה, ואפשר לנו לתת מענה בחזית ובעורף ולעטוף במדיניות אזרחית מרחיבה את אוכלוסיית המפונים, משרתי המילואים והעסקים בכל רחבי הארץ. בשנת 2024, המלחמה התעצמה ומדינת ישראל התמודדה עם מלחמה רב זירתית שטרם הסתיימה. יחס החוב הציבורי לתוצר עלה לרמה של 69%, אך יחד עם תקציב מאוזן ויעיל עם מנועי צמיחה ותוך אמונה בכלכלת ישראל החזקה, נוכל בעזרת השם לייצב בטווח הזמן הקצר את יחס חוב תוצר, ואף להתחיל לכנס אותו למגמת ירידה".
החשב הכללי של משרד האוצר, יהלי רוטנברג: "יחס החוב לתוצר בשנת 2024 מבטא את המענה הממשלתי המשמעותי לצרכי המלחמה בפן הביטחוני והאזרחי. עם זאת ולמרות העלייה בתקציב הביטחון בשנים הבאות, עלינו לחזור לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר בהקדם. יכולת גיוס החוב בהיקפים משמעותיים היא כתוצאה משוק הון ישראלי משוכלל ועמוק, כלכלה חזקה ומערכת פיננסית יציבה, זאת לצד תמיכה איתנה מהשווקים הבין-לאומיים. ניהול החוב הממשלתי מבוצע במקצועיות גבוהה, תוך שמירה על יכולת הממשלה להחזיר את התחייבויותיה באופן יציב, ובתנאים המיטביים האפשריים".
מודי'ס ו-Fitch באיתות חיובי, אך עדיין לא העלו את הדירוג
חברות הדירוג מודי'ס ו-FItch פרסמו הודעה לפיה הפסקת האש בין ישראל ועזה, שנכנסה לתוקף בתחילת השבוע, עשויה להביא לשיפור בדירוג האשראי של ישראל. אצל מודי'ס הדירוג עומד על Baa1 עם תחזית שלילית, הדירוג האחרון של Fitch הוא A עם תחזית שלילית. לפי חברות הדירוג, אם תנאי ההסכם יישמרו ויחולו בו התקדמויות נוספות, הדבר יצמצם את הסיכונים הכלכליים בטווח הקצר, ויקל על ההוצאות הציבוריות.
מודי'ס ציינו כי יישום אפקטיבי של הפסקת האש והמשכה יסייעו גם בשמירה על הסכם הפסקת האש עם חיזבאללה, יפחיתו את הסיכונים במזרח התיכון, ויתרמו ליציבות שרשרת האספקה הגלובלית. עם זאת הוסיפו כי צפויים קשיים בהחלת הפסקת אש ארוכה, כפי שקרה בנובמבר 2023. בנוסף, אתגרים פוליטיים פנימיים וחששות ביטחוניים, מהווים גם הם מכשול בקידום יציבות באזור. משרד האוצר מסר בתגובה, כי הודעת חברת הדירוג Fitch "אינה מהווה דירוג אשראי".
משרד האוצר ובנק ישראל סבורים, כמו מודי'ס, כי הצמצום בלחימה יתרום לצמיחה מחודשת של המשק. עם זאת, ההתפתחויות במשא ומתן במתווה החטופים אינו ברור, וכן השינויים הנובעים מכך במערכת הפוליטית. חברי עוצמה יהודית פרשו מהממשלה בעקבות העסקה, והשר סמוטריץ' הצהיר כי חזרה ללחימה אחרי השלב הראשון היא תנאי להישארות מפלגת הציונות הדתית בה. ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד התייחס אתמול בוועדת הכספים לניסיונו של סמוטריץ' לדחוף להמשך המלחמה: "שר האוצר שלנו הוא הראשון בהיסטוריה שמתנגד ליציבות, הוא גורר אותנו פעם אחר פעם לכאוס".