הצוות המקצועי של בית החולים בילינסון בפתח תקווה נערך הבוקר (שבת) לקליטתן של דניאלה גלבוע, לירי אלבג, קרינה אראייב ונעמה לוי.

מחלקת השבים ממוקמת בקומה השישית של בניין אשפוז חדש במרכז שניידר לרפואת ילדים, הסמוך לבילינסון. הבניין נחנך במרץ 2023, וחלקו לא מאויש עדיין. מחלקת השבים הוקמה בו בעסקה הראשונה, לקראת עסקת החטופים הראשונה בנובמבר 2023.

"אנחנו נהיה הצוות של המשוחררת לתקופת האשפוז, וגם לכל החיים אם תרצה"

ד"ר מאיה אללוף, רופאה בכירה במחלקת השבים בבילינסון, מספרת על ההיערכות לליווי החטופות שיחזרו: "ברגע הכניסה למתחם בית החולים, כל שבה תפגוש רופא מיון שיעשה לה בדיקה ראשונית כדי לוודא שהשבה יכולה לעלות למחלקה, שאין לה צורך רפואי דחוף שדורש טיפול מיידי. אחר כך צוות ההנהלה של בית החולים ילווה את השבה למחלקה, שם היא תפגוש אותי ואת משפחתה.

"אני אנסה להיות ברקע ולתת להן זמן משפחתי, קודם כל החיבוק האנושי המשפחתי. רק אחר כך אעשה בדיקה רפואית בתשאול, עדיין לא בדיקות פולשניות או שדורשות מגע.
נשפוט כל סיטואציה כמובן, אבל אם נראה שלא צריך משהו מיידי, אז הכול יידחה למועד מאוחר יותר. יכול להיות שלחלקן יש פציעות מ-7 באוקטובר או מתקופת השבי, אבל אם הן לא טופלו עד עכשיו אז כנראה שאפשר יהיה לאפשר להן את הזמן המשפחתי לפני שנטפל.

"לכל שבה יש צוות שכולל רופאה, אחות, עובדת סוציאלית ודיאטנית מצוות בילינסון, ואשת בריאות הנפש מצוות בית חולים גהה. אנחנו נהיה הצוות שלה לתקופת האשפוז, וגם לכל החיים אם תרצה.

"רק אנחנו קיבלנו מידע רק על השבה שלנו. ציוותנו כל צוות, וברגע שהרשימה התפרסמה שב"כ העביר לנו מידע. כמובן שהפעם, בגלל שהמשוחררות הן חיילות, גם גורמי צה"ל ייצמדו אליהן וינכחו בתוך המחלקה.

על מועד השחרור אומרת ד"ר אללוף: "ההחלטה היא של כל הצוות, לא רק שלי כרופאה, כי האירוע הוא יותר מרפואי, הוא משפחתי ופסיכוסוציאלי. נחליט יחד, גם עם צה"ל, זה לא יקרה ברגע. יהיה תכנון שחרור. הן ישתחררו גם לרפואה בקהילה, בהתאם לבעיות הספציפיות אם יהיו."

"נמצאים כאן עבורן כל סוגי האוכל שאפשר לדמיין. אם ירצו המבורגר, נציע להן"

ד"ר סיגל פרישמן, התזונאית הראשית של בית החולים בילינסון בפתח תקווה, מספרת על ההיערכות התזונתית. "בטוח שהגוף שלהן השתנה, אנחנו לא יודעים כמה מסת שריר איבדו. יש סכנה לתסמונת מסוכנת, תסמונת ההזנה מחדש (סכנה מאכילת פחמימות רבות לאחר רעב ממושך – ד"א). היא קורית כשלא מוכנים, כשלא מכירים. אנחנו כבר שנה מתכוננים וקוראים את הספרות בנושא, ואפילו את חלקה כתבנו בעצמנו בישראל."

"הסיכון גובר עם הזמן, והן בשבי כבר מעל שנה, אבל אנחנו לא יודעים אם אכלו, כמה אכלו, אם זזו או לא זזו, אם ראו אור שמש או לא. נערכנו לכל תרחיש.

"אנחנו ניתן להן אוכל בטוח מההתחלה, ונשחרר אותן עם הוראות לרופאיהם בקהילה, איך לעזור להן לשקם את המאגרים התזונתיים שרוקנו כי אין ספק שרוקנו. זה אומר כמה שפחות סוכרים, כי התסמונת נגרמת מסוכרים. לא שתיה מתוקה. אם מאוד ירצו ניתן להן, אבל נדאג שיאכלו יחד עם חלבון או שומן, ככה יהיה יותר בטוח.

"אנחנו נבנה איתן את התפריט שלהן, יהיה תזונאי צמוד לכל שבה ומשפחתה. חשוב שלא נבוא עם פרוטוקול בנוי מראש, יכול להיות מנעד רחב, בין אין תיאבון, שלא רוצים לאכול בכלל, ועד רצון להרבה מתוק. עם כל דבר נדע להתמודד.

"כבר לנחיתה נמצאים כאן עבורן כל סוגי האוכל שאפשר לדמיין: כריכים, גבינות, אגוזים, אבוקדו, פירות, ירקות, אגוזים, וגם אוכל חם במקרה שזה מה שיתחשק להן. נתאים את עצמנו לחשקים שלהן ולמצבן.

"אנחנו שומעים ממי שחזר בעבר שפחות רוצות אוכל כבד. בדרך כלל מתרגשים מאוד וזה מדכא את התיאבון. אבל אם ירצו אפילו המבורגר, נציע להן, אולי שיאכלו רק רגע לחמנייה עם המבורגר. ניתן מענה לחשקים, כי מגיע להן. אחרי שנראה כמה הן ירדו במשקל, ואת בדיקות הדם שלהן, שאולי יקחו מהן רק מחר, אז נתחיל את השיקום התזונתי".

מנהלת מכון הפיזיותרפיה: "מצפים לירידה תפקודית בשלב הראשון, הקמנו להן חדר כושר במחלקה"

נירה כהן צוברי, מנהלת המכון לפיזיותרפיה בבילינסון, מספרת כיצד ייראה השיקום הגופני. "אנחנו מניחים שלמעלה משנה הן לא עשו פעילות גופנית, הוחזקו במנחים שלא אפשרו תנועה", אומרת כהן צוברי, "לכן אנחנו מצפים לראות ירידה תפקודית בשלב הראשון. כמובן שאם יהיו להן שברים או פציעות, גם בהם נטפל.

"דבר ראשון נעשה אבחון למצב התפקודי והנשימתי שלהן, ובהתאם נתחיל עבודה והדרכה. אם הן מגיעות כשהן הולכות על הרגליים, אז כנראה שעיקר הבעיות יהיו כאבים. יכולים להיות כאבים בלסת מחריקת שיניים במצבי לחץ, כאבים בעמוד השדרה בעקבות התנוחות הלא נורמליות ששהו בהן. נטפל בכאבים באמצעות טכנולוגיות כמו תרמותרפיה, אלקטרותרפיה, ועיסוי במידה שיתאפשר מגע, כי ייתכן שלא יתאפשר בגלל מצב העור או קושי רגשי. נתמודד בצורה מותאמת לכל אחת.

"אנחנו מניחים שהן הוחזקו ממנהרות, שם האוויר דחוס יותר, ולכן מצופה שיפותחו הפרעות נשימתיות – אלרגיות, קושר נשימה או שיעולים. ניתן טכניקות להרפיה, נשימות ארוכות, יש לנו גם ציוד לשיפור הנשימה.

"יש צוות של פיזיותרפיסטיות צמודות למחלקה שתטפל בשבות, הקמנו במחלקה חדר פיזיותרפיה עם ציוד שמדמה תפקוד יומיומי. חדר כושר עם אליפטיקה, חימום, אלקטרותרפיה, מכשירים לעבודה על שיווי משקל, משקולות. בבוקר תהיה שם פיזיותרפיסטית, ואחר הצהריים הן יוכלו להיכנס ללא ליווי. נמשיך ללוות את השבים גם אחרי השחרור מבית החולים כמה שיצטרכו עד החזרה לטיפול מלא."