רבבות השתתפו הערב (שבת) בעצרת המרכזית של מטה המשפחות החטופים בכיכר החטופים ברחבת מוזיאון תל אביב, כמה שעות לאחר שחרורן של 4 התצפיתניות משבי חמאס ברצועת עזה.

אלי שתיוי, אביו של עידן שנרצח וגופתו נחטפה לעזה: "אני קורא לראש הממשלה, אל תשאיר את עידן בעזה. תקיים את העסקה עד תומה. אם היית מקבל ידיעה שהבן שלך מת בעזה בלי סרטון, היית משאיר אותו בעזה? אני רוצה לדעת מה עלה בגורלו.

"אני פונה לסמוטריץ׳: אל תעז לסחוט את ראש הממשלה להשאיר את החטופים מאחור. נתניהו, אל תספור את סמוטריץ', תחזיר את כולם. נתניהו, תעשה בחירה של אבא, אל תשאיר את עידן שלי מאחור".

אוריאן אדר, נכדתה של שורדת השבי יפה אדר ובת דודתו של תמיר אדר שנרצח ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה: "יפה סבתי נחטפה ב-7 באוקטובר וחזרה בפעימה הראשונה. אני כאן בשביל לספר את הסיפור השמח מצד אחד, אך העצוב מצד שני, על סבתא שלי שחזרה בנובמבר וגילתה כי נכדה בשבי.

"סבתא שלי משתקמת יום יום, אבל המחשבה שהיא לא תוכל להיפרד מנכדה האהוב מעיבה עליה. אנחנו זקוקים להם כאן בשביל להאמין שיהיה טוב ושתהיה תקומה. יש כאב שתמיר לא ירוץ אלינו ואל ילדיו ושלא נוכל לקבור אותו כראוי. בתי בת ה-6 שאלה אותי אם יודעים שהוא מת למה אי אפשר לקבור אותו. אני מקווה שאני אוכל להגיד לה שהמדינה תעשה זאת. אני מבקשת מכם להמשיך לעמוד איתנו ולדרוש שכולם יחזרו".

גם בדרך בגין נערכה הפגנה בה הונפו השלטים "אין דבר כזה חצי עסקה" ו"מחזירים את כולם". בסופה יצאו עשרות מפגינים לכיכר דיזנגוף בתל אביב.

"מחכות לאגם שתחזור, אני יודעת שהיא תשרוד עוד שבוע"

ענבר קמחי (31) ממקימות מחאת התצפיתניות", הגיעה לכיכר לקראת העצרת. "חשבנו שחוזרות היום שלוש, אז כל מי שנוספת זו ברכה. אנחנו מחכות לאגם שתחזור, ואני יודעת שהיא תשרוד עוד שבוע. התפרקנו פה בטירוף כשהן חזרו, ואנחנו נתפרק גם שבוע הבא".

"לפני שמונה חודשים סביב הסרטון של התפציתניות הקמנו יחד עם תצפיניות מהעבר ומההווה מחאה כדי שאנשים יבינו את התפקיד והמשמעויות של תפקיד התציפתניות. אנחנו פועלות בהרבה ערוצים – תקשורת, מטה, הרבה אירועים, דורשות את השבת התצפתיניות והחטופים."

אלפים בכיכר פריז בירושלים: ״הלב מתאחה, גם אגם וארבל צריכות לחזור״

לירון מור, דודתה של אביגיל עידן, בת ה-4 שנחטפה בשבעה באוקטובר ושני הוריה נרצחו, והוחזרה בעסקת החטופים הראשונה: ״להחזיק תקווה אחרי השביעי באוקטובר שווה ערך ללהחזיק נר דולק בזמן סופה. כולם מתפללים, העולם עצר את נשימתו בנובמבר 2023 וגם עכשיו, זכינו בחזרת לירי, נעמה, דניאלה וקרינה אחרי 477 יום. הבנו שלהחזיר חטופים הביתה זה לא פוליטי, זה רק אנושי. השמחה שלנו היום מהולה בחשש לאגם, ארבל, משפחת ביבס, וכל החטופים.

"השמחה שלנו המשפחות היא אתם. אתם האנשים שמגיעים לעצרות, תולים שלטים, מניפים דגלים, זועקים את זעקת האמשים שמגיעים פעם אחר פעם, בגשם ובשרב. הייתם פה בכל עסקה שנפלה, כשחטופים נרצחו, כשהיה לכם כוח וכשלא היה. השמחה שלנו מהולה בעצב על הנפילה של עסקת מאי שגרמה למוות של של ששת המופלאים שנרצחו.

"מי שמנסים להחזיר את חיילינו לבוץ העזתי כופרים בערכי היסוד הישראליים והיהודים. אנחנו נלחמים כדי לחיות ולא חיים כדי להילחם. אנחנו דורשים ממדינת ישראל להבטיח את החזרת כל החטופים עכשיו. לפני שבוע זכינו לקבל שלוש נשים ששבו אלינו והיום עוד ארבע. התמונות שלהן מוגנות ומטופלות באדמת ישראל זו תמונת הניצחון, ככה מתחילים ריפוי אמיתי, לא ויתרנו עליהן ולא נוותר על מי שעוד שם״.

שי דיקמן, בת דודה של כרמל גת ז"ל, שנרצחה בשבי באוגוסט וגופתה חולצה: ״כמה מרגש לחלוק את היום המשמח הזה עם כל כך הרבה מכם, תודה לכל מי שהגיע היום. כשנכנסתם למאבק הזה שמתם את הלב שלכם על שולחן המו"מ, ולא ידעתם אם הוא ישבר או יתאחה. יודע את זה כל מי שהתחבר להרש וכרמל והלב שלו נשבר ב-1 בספטמבר, כשנודע על הירצחה.

״היום הלב שלנו מתאחה. דניאלה חזרה, נעמה חזרה, לירי חזרה, קרינה חזרה. כל עם ישראל, וכל מדינת ישראל שמחה היום ואתם יכולים להיות גאים בעצמכם. כל שלט, כל מיצג, עצרת, סיכה, עזרו להשאיר כל אחת ואחת במודעות. כל פנים בהפגנה, עזרו לאמהות להגיע שפויות לרגע של החיבוק. לירי, דניאלה, קרינה, נעמה ואגם היו בין החיילים שהגנו עלינו באותו הבוקר. לא נוריד רגל מהגז, אנחנו נלחם על להשאיר את הדלת פתוחה שאגם תחזור הביתה, שארבל תחזור הביתה, ששירי כפיר ואריאל יחזרו הביתה, שכולם יחזרו הביתה״.

חברי ניר עוז בקריית גת: "נתניהו אחראי חוקית, מוסרית וערכית להחזיר את החטוף האחרון"

גם קהילת ניר עוז קיימה את העצרת השבועית בקריאה להשבת החטופים, בכרמי גת שם השתכנו חברי הקיבוץ. בעז זלמנוביץ, בנו של אריה (זלמן) זלמנוביץ שנרצח בשבי וגופתו עדיין בעזה: ״לפני יותר משנה, בראשית דצמבר 2023, כשנודע לנו שאבא, זלמן, נרצח בייסורי גוף ונפש, ציינתי, בצער רב, כי אבא מהווה סמל ודוגמה לדחיפות בשחרורם של המבוגרים – חבריו מהקיבוץ ומקומות אחרים – כמו גם של החולים, הבריאים והצעירים כאחד. כמה הייתי תמים, כמה נאיביות הייתה בנו כשהחלו אז יקירנו לשוב מגיהינום. קיווינו שיש נשמה אצל השליטים שלנו – כי מהחמאס, פרשי האופל, לא ציפינו לדבר – אבל ביבי וחבר מרעיו, בכל זאת הם אחראיים על חיינו, הם ולא סינוואר. מחובתם החוקית, המוסרית והערכית להחזיר את החטוף האחרון.

״אבא איננו, ואין לנו את נשמתו וגם לא את גופו. אנחנו נרצה לקבור אותו בלב השדות שהיו ביתו במשך כמעט שבעים שנים. להחזיר אותו הביתה. אבל זה לא בעדיפות ולא בקדימות. קודם כל יש להחזיר את החיים, את אלה שנאבקים לשרוד. את אותם אלה שכל יום הוא קריטי עבורם. 30 מהם כבר נרצחו במחילות בזמן שבוזבז. 30 הם אלה שנחתם גורלם-מותם באופן רשמי, ומה עם האחרים? למה ממתינים?״.

אמי פלמור, פרויקטורית שיקום ניר עוז ומנכ״לית משרד המשפטים לשעבר: ״כמי שהיתה מעורבת בעסקת שליט – אני יודעת שמדינת ישראל יודעת לגדר את הסיכון הזה. במבצע שובו בנים החזרנו 51 מביניהם, אסירי עולם, ועד 2017 הוחזרו 202 למאסר. בעשר השנים בין 2012 ל-2022 נרצחו 166 איש בפיגועי טרור, 17 בממוצע לשנה. לשם השוואה, בשנת 2024 לבדה נהרגו 436 אנשים בכבישי ישראל.

"וכן, היה גם את יחיא סינוואר ששוחרר בעסקת שליט ואת הסוף כולם יודעים, אינני מתעלמת מכך. אבל הכשלון לא היה החזרת גלעד שליט, אלא אי מניעת האסון. את הסכנה הזאת יודעת מדינת ישראל למנוע כעת, את הלקח הזה יש ללמוד. אבל לא על חשבון בנינו ובנותינו שבשבי. אנחנו כואבים כל אחד ואחת מהנרצחים בפעולות הטרור, אבל יודעים שהתמשכות השבי היא טראומה מתמשכת לא רק ל-90 החטופים אלא ל-10 מליון ישראלים".