בפתח תקווה, רעננה ובמושב ירחיב חגגו הערב (שבת) את שחרור ארבע התצפיתניות משבי חמאס.

פתח תקווה: "הרגע שכולנו חיכינו לו סוף סוף קרה"

אל היכל הספורט בכפר גנים בפתח תקווה הגיעו רבים מילדי והורי השכונה יחד עם חברותיה של דניאלה גלבוע, תושבת העיר.

"דני שלנו בבית" אמרה טל יוסף, חברה של דניאלה. "הרגע שכולנו חיכינו לו סוף סוף קרה. היא שוב במקום הבטוח שלה, עם המשפחה והבן זוג. תודה רבה לכל מי שתמך בנו, במשפחה. לתושבי פתח תקווה. לראש העיר רמי גרינברג שהגיע לכל אירוע. מצבה תקין ונעדכן במה שנשמע ממנה. אני רוצה שכולנו נוריד את האבן הגדולה הזו שסחבנו לכל מקום. ונדע שהסיפור של דניאלה הסתיים והסוף שלו טוב. חשוב לי להזכיר – בשבי עדיין נמצאים המון אנשים, שמגיע להם ולמשפחות שלהם להרגיש את מה שאנחנו מרגישים היום."

"לא הכרתי אותה אישית אבל שמענו עליה המון, יש לנו המון חברים משותפים. הציפייה לשובה ממש הייתה חוויה של כל התלמידים בבית הספר" מספרת נועה לוי, תלמידת י"ב בתיכון בן גוריון. "רק אתמול בלילה קלטתי שהיא אשכרה חוזרת. אני גרה קרוב לבילינסון אז היה כל כך מרגש לשמוע את המסוק נוחת. כל כך ציפינו לה. לאורך השנה הזו היינו מאוד פעילים במאבק להחזרת החטופים בבית הספר ומחוצה לו. עשינו הרבה פרויקטים, יצאנו לעצרות. אנחנו גם נמשיך עד שכל החטופים והחטופות יחזרו.

מירב טלישבסקי, יועצת בתיכון בן גוריון בעיר, היתה יועצת השכבה של דניאלה גלבוע. היא הגיעה יחד עם מיכל תמיר, גם היא יועצת בבית הספר. "זו הייתה שנה מאוד מאוד מורכבת, היינו מאוד חרדים לגורלה של דניאלה", אומרת טלישבסקי, "אחותה לומדת בבית הספר. אבל יש לה משפחה מהממת וחזקה ולא איבדנו בשום שלב את התקווה. בשנה שעברה חבר שלה בא לספר עליה לתלמידים. בכל מקום הזכרנו אותה וכמה אנחנו מצפים לה, ולכל שאר החטופים והחטופות.

"מחר נפתח את בית הספר בהתרגשות רבה. כבר באנו הערב לקשט את בית הספר. דניאלה הייתה במגמת מוסיקה, והצלצול יוחלף לשיר שלה. כל חדר המורים יקבל את התלמידים בשער בית הספר עם שירים ודגלים."

ראש העירייה רמי גרינברג אומר ל׳דבר׳: "זה יום מרגש מצד אחד. ציפינו לבוא של דניאלה והחברות שלה, ושמחנו כל כך לראות אותן. מצד שני אנחנו בציפייה לראות כבר את כל החטופים והחטופות, החיים לשיקום והמתים לקבורה. זה גם זמן להודות ולחזק את צה"ל וכל כוחות הביטחון. היום הזה מחדד את החשיבות של פדיון השבויים. ממש עשרות מטרים מפה בביץ החולים ארבעת התצפיתניות שחזרו. אחרי כל הקושי יש אור בקצה המנהרה. אם עם ישראל יתאחד נתחזק וננצח את כל האויבים שלנו".

מושב ירחיב: "החלטנו שלא עושים מסיבות עד מסיבת השחרור של לירי"

במושב ירחיב בו מתגוררת לירי אלבג, נערכה מסיבה סמוך לבית העם, אליה הגיעו גם תושבי היישוב מתן הסמוך.ֿ באירוע הופיע הזמר יגל אושרי, שבת זוגו מתגוררת באחד המושבים באזור. "יש פה שמחה אדירה, ואני רק אורח בה, בתור בן זוג פה. אמן שכולם יחזרו ושיהיו עוד המון בשורות טובות", אומר אושרי ל'דבר', "אמן שכל החטופים יחזרו הביתה בשלום, ושהמלחמה הארורה הזו תיגמר".

אורלי שוחן, חברת ועד המושב וממארגנות האירוע: "לא היה יום שהיא לא הייתה בלב שלנו, זה בער בנו. כל יום. עשינו הפרשת חלה, תפילות ואירועים. החלטנו שלא יהיו מסיבות עד המסיבה שבה היא חוזרת. עשינו לילדים אירועים, אבל בית העם לא נפתח לאירוע שנה שלמה, עד היום".

 

צפריר חרך, מהיישוב מתן: "אני פה עם הבן שלי, שהוא חבר טוב של גיא (אחיה בן ה-15 של לירי אלבג), שהכיר היטב את המשפחה. קשה להגיד מה התחושות, אושר גדול, אבל חצויים כל כך, הלב פה וגם עם החטופים. ואנחנו יודעים, יודעים גם שיהיו כנראה 'רון ארדים', שלא יחזרו. ובכל זאת זה שווה, זה שווה הכול".

דניאל שרייר, שגדלה במושב, הגיעה עם בתה: "אני בכלל גרה היום בברקן, אבל הבאתי את הילדה לישון אצל אבא שלי כדי להשתתף בשמחה. אני לא ממש מכירה את לירי, אבל מרגישה שזה חשוב".

ליאל ברדי ואמיר מלאכי, בני 17 מירחיב, הגיעו לחגוג. "הייתה אמונה שהם יחזרו", אומר ברדי, "היינו בזה ביחד".

רעננה: "הלכנו ברחוב ומישהו צעק 'החיילות חזרו'"

אל רחבת בית יד לבנים ברעננה הגיעו גם כן עשרות רבות של חוגגים כשהם נושאים דגלי ישראל, לרגל שחרור ארבעת התצפיתניות בהן תושבת העיר, נעמה לוי.

אמילי בטומן (22) הגיעה לחגוג עם חברתה מרב שפירו (20). "העיניים שלי לא ירדו היום מהטלוויזיה", מספרת בטומן, "קמתי בבוקר ושמעתי את החדשות ולא האמנתי. ישר צלצלתי למרב, שמאז לא מפסיקה לבכות מאושר".
שפירו: "אין לי מילים. אני כל כך שמחה שהיא פה ושהיא בריאה ושהיא בבית. השנה האחרונה הייתה קשה, ראיתי את החברות שלה נלחמות, הבנות הכי חזקות שיש בעולם״, הוסיפה מרב. ״ראיתי את אמא שלה, איילת, לא מוותרת לרגע. הרגע שראיתי אותה מחבקת את נעמה פשוט גמר אותי. אני כל כך שמחה שאני פה בארץ כדי לראות את זה, אני מרגישה היום הכי ישראלית שיש. ואנחנו מחכות מאוד מאוד לכולם שיחזרו הביתה״.

דבי פרידלנדר (45) ובתה תמר (18), הן שכנות וחברות קרובות של משפחתו של דן ווידנבאום ז"ל, שנפל בעזה לפני שנה בדיוק. "אנחנו שומרות שבת", מספרת דבי, "הלכנו ברחוב ומישהי צעקה 'החיילות חזרו'. זו הייתה התרגשות כל כך גדולה. אנחנו לא מכירות אותן אישית, אבל מבחינתנו זה כאילו מישהי מהמשפחה שלנו חזרה הביתה. בסיטואציה אחרת זו יכלה להיות הבת שלי. הן מאותו בית ספר.
"באנו כי אנחנו רוצות שנעמה תראה איך שכולם חיכו לה. שלא שכחנו אותה ולא נשכח את האחרים לרגע. חשוב לנו להזכיר גם את דן, את מי ששילם כל כך הרבה בדיוק כדי שהרגעים האלה יגיעו. אנחנו לא שוכחים גם אותם. וכמובן מחכים לכל מי שעוד שם."

תמר: "זו שמחה מהולה בעצב. גם על דן, וגם על כל אלה שעדיין שם. אני מקווה שזו לא תהיה העצרת הראשונה שנהיה בה, אנחנו מחכות לכולם שיחזרו הביתה."
דבי: "הלכתי עם אחותי לכל הלוויות של מי שנפל ברעננה. תמיד עם דגל ישראל. אבל קניתי דגל אחד נפרד, שהבטחתי שאפתח אותו כשחטופים יחזרו. סופסוף אני מגשימה את זה."

ראש העירייה חיים ברוידא אמר בעצרת: "אני נפרד היום ממפתח קטן שאני מחזיק בכיס שלי היום. מפתח שפותח לב ענק נעול מול חטיבת אלון בו למדה נעמה. אבל יש עוד לבבות ועוד מנעולים לפתוח, ואנחנו נעשה הכול".