
"ראינו בחטופות תצפיתניות מן המניין. כל התשורות מחכות להן, מתוך ידיעה ואמונה שהן יחזרו והן ישובו אלינו. ניתן להן זמן, כמה שצריך", אומר ל'דבר' יוגב אזולאי, שהקים ב-2020 את המיזם ׳עוטף עזה למען התצפיתניות׳. בכל השנים האלו הוא ושותפיו מכירים כל תצפיתנית בשם, מחלקים מתנת 'ברוכה הבאה' כשהן מגיעות למוצבים, מתנת פרידה בשחרור, ובכל חג ויום הולדת תשורות וברכה.
מתחילת המלחמה, ולאחר שהתברר היקף הפגיעה במוצב נחל עוז ובתצפיתניות ששירתו בו, התגייסו אזולאי ושותפיו לקשר עם המשפחות השכולות, עם ארגון התצפיתניות ועם משפחות התצפיתניות החטופות.


"עד המלחמה, תצפיתנית שהתגייסה יכלה לא לתפעל אירוע אחד לכל אורך השירות, זה תפקיד מאוד שוחק", מספר אזולאי, שמאז 2020 מבין כמה התפקיד שלהן קריטי. "בזכות ערנות של תצפיתניות נמנעה ב-2020 חדירה של עשרה מחבלים. אישתי ליאורה-אלה ואני גרים בשדרות, והחלטנו שצריך להגיד להן תודה. עברנו בראש השנה אחרי האירוע בין כל 300 התצפיתניות בעוטף עזה וחילקנו סוכריות באופן סמלי, אבל הרגשנו שזה לא מספיק. הגענו חודש אחרי חודש, ובפורים החלטנו לגייס עוד אנשים וחילקנו משלוחי מנות אישיים. כיום יש עשרות מתנדבים מאשקלון עד כרם שלום שמאמצים תצפיתניות ובכל יום הולדת מברכים אותן אישית".

את קרינה ארייב ואת ודניאלה גלבוע יוגב הספיק להכיר, אבל נעמה לוי, אגם ברגר ולירי אלבג, שהגיעו זמן קצר לפני שנחטפו, לא הספיקו אפילו לקבל את התשורה הראשונה של קבלת הפנים. ב-8 באוקטובר 2023 היו אמורות לפגוש את נציגי הארגון לכבוד הגעתן לתפקיד. מאז החטיפה שומרים במיזם את כל התשורות, ורק לאחרונה הוציאו קפוצ'ון עם שמות התצפיתניות החטופות והכיתוב 'גאה להיות תצפיתנית בעוטף עזה'. "שמרנו להן כמובן", אומר אזולאי בגאווה.
"חיכינו מאוד לשחרור והשבת עברה בציפייה. בצאת השבת ראינו שחזרו ושמחנו לגלות שהשמועות על מותה של דניאלה, שלא האמנו להן לרגע כמו אימא שלה הגיבורה, הן שקר. זה לוקח ממני הרבה מאוד אנרגיה וזמן, אבל אישתי יודעת שאלו הבנות שלי. זה מחזק את הבנות וזה מה שנותן לנו כוח. נקווה להחלמה מהירה ושלמה".