ועדת העבודה והרווחה החלה לדון בהצמדת מדרגת הגבייה הנמוכה של דמי הביטוח הלאומי למדד המחירים לצרכן, במקום לשכר הממוצע במשק, כחלק מחוק ההסדרים לתקציב 2025. ההסתדרות, ארגוני המעסיקים וחברי הכנסת התנגדו לחקיקה שצפויה לייקר את דמי הביטוח הלאומי לעובדים ולמעסיקים מדי שנה, במסגרת דיוני התקציב.

התיקון המוצע אמור להיכנס לתוקף ב-2026. אליעזר שוורץ, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת: "בסימולציה שערכנו ל-5 שנים קדימה על בסיס הנחה של גובה עליית המדדים, התיקון צפוי להוסיף ב-2026 עוד כ-10 שקלים לעובד בחודש וכ-5 שקלים למעסיק. לאחר 5 שנים, זה יגיע לכ-50 שקלים לעובד בחודש וכ-26 שקלים למעסיק".

נציג משרד האוצר יגאל גוטשל הסביר: "ב-2025 כבר הוקפאה המדרגה והיא נותרה על 7,522 שקלים ולכן ההצמדה לפי התיקון תתבצע ב-2026. בהינתן שמדד המחירים לצרכן גדל לאט יותר מהשכר הממוצע, המדרגה עליה גובים תעריף מופחת תעלה לאט יותר. התיקון ישפיע על גביית דמי ביטוח לאומי וגם על דמי בריאות, והמשמעות התקציבית היא הכנסה של 2.2 מיליארד שקלים בשנה למדינה החל מ-2026".

ח"כ דבי ביטון: "מדובר בעוד פגיעה בעובדים. ממשיכים לנגוס ולפגוע בהם ישירות ובוודאי באלה המוחלשים" (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

לדבריו, רק מי שמרוויח מעל 7,522 שקלים בחודש יושפע מהשינוי, ומשתכרי שכר נמוך יותר לא יושפעו. נציגי המשרד הבהירו, בתגובה לשאלת יו"ר הועדה ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) כי התיקון ישפיע על דמי הביטוח הלאומי הנגבים, אך לא על הקצבאות.

ח"כ דבי ביטון (יש עתיד): "מדובר בעוד פגיעה בעובדים. ממשיכים לנגוס ולפגוע בהם ישירות ובוודאי באלה המוחלשים, זה מגדיל את הפערים ובסוף הם יחזרו לביטוח הלאומי.עבודחשוב לי לדעת האם נבדקו חלופות לתיקון הזה". ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו): "אם החוק לא נותן מענה ל-2025, למה להעביר את זה עכשיו? בואו נפצל את זה מחוץ ההסדרים ואם זה יהיה כל כך נחוץ, שיעשו זאת לקראת סוף 2025".

נציג ההסתדרות וחבר הכנסת לשעבר אלכס מילר, הצטרף לדרישה: "הרי אם זה יעבור עכשיו והכנסות המדינה יעלו במהלך 2025 אף אחד לא יבטל את החוק הזה. המחירים העולים ויוקר המחיה לא מאפשרים לחשוב שהחלשים יפגעו שוב".

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת (צילום ארכיון: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

נציג משרד האוצר השיב כי התיקון מועבר במסגרת תכנית תקציב תלת שנתית. אדם בלומברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות: "מדובר בפעם השלישית שאנחנו נוגעים בסוגיות של ביטוח לאומי ודמי בריאות השנה. הפגיעה היא פגיעה מצטברת, ההולכת ותופחת מדי שנה".

בלומברג הוסיף, "אם מחשבים לפי התחזית שהציג כאן מרכז המחקר של הכנסת לשנים הבאות, צפי ההכנסות למדינה מהתיקון הזה ב-2026 עומד על חצי מיליארד שקלים. זה מוכפל בכל שנה ולכן לפי החישוב שלי ב-2041 זה יביא 16 מיליארד שקלים לקופת הביטוח הלאומי. עם כל הכבוד להחזר הוצאות המלחמה, שההסתדרות נרתמה ונתנה לו יד, לא ברור איך זה מגיע למספרים האלה ולמה זה צריך לבוא על חשבון העובדים".

נציגי המעסיקים שנכחו בדיון דרשו שהתיקון יעבור כהוראת שעה זמנית ולא כתיקון קבוע: עו"ד ישי פולק, מנכ"ל התאחדות האיכרים וחבר בוועדה הביטוח הלאומי: "הנושא לא נידון במועצת הביטוח הלאומי. אם השינוי עובר כשינוי קבע מן הראוי היה שיפצלו את זה מחוק ההסדרים ויעשו על זה דיון נפרד ומעמיק".

עו"ד מיכל וקסמן חילי, התאחדות התעשיינים: "מדובר בתיקון שמשנה סדרי עולם לתמיד. משיטים עלויות על המעסיקים והעובדים שיעלו בכל שנה ושנה והוא מובא בחוק שאמור להיות תקציב של שנה אחת. הסיבה שהמדרגה הוצמדה לשכר הממוצע במשק היא כדי שעובדים שמשתכרים בשכר נמוך יוכלו לשלם פחות, יש לזה ערך ערכי, וזה לא נכון לומר שהם לא נפגעים מהתיקון, כי בעקבותיו הם יעברו מהר יותר למדרגה הגבוהה ולכן הם כן נפגעים".