ועדת העבודה והרווחה אישרה היום (שני) לקריאה ראשונה הצעת חוק לפיה משרתי קבע ששוחררו מצה״ל וגוייסו למילואים מחדש – יזכו לתגמול על כך מהביטוח הלאומי לפי שכרם האחרון בצבא. התיקון לחוק של ח"כ חוה אתי עטיה (הליכוד) יחול רטרואקטיבית מה-7 באוקטובר 2023. על פי דרישת הוועדה: הפרשי השכר יועברו אוטומטית למשרתי המילואים הזכאים.

הנוהל הקיים בביטוח הלאומי קובע כי משוחרר מצבא קבע המשרת במילואים, זכאי לתגמול על פי הכנסתו משירות הקבע, רק בתנאי שהתחיל את שירות המילואים הראשון בתוך 60 ימים מיום השחרור, ולתקופה של 90 ימים בלבד מיום שחרורו. מאז פרוץ המלחמה, ישנם משוחררים רבים משירות קבע שהתחילו את שירות המילואים שלהם בטרם החלו לעבוד.

הצעת החוק הנוכחית מבקשת לקבוע שמי ששירת בשירות קבע בצה"ל, ושוחרר או פרש ממנו בשנה שלפני ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, יקבל תגמול על המילואים בהתאם לשכרו כמשרת בקבע. זאת, גם במידה וגוייס למילואים לאחר למעלה מ-60 ימים משחרורו, וגם בגין ימי מילואים לאחר 90 יום מיום השחרור (ועד שיבוטל המצב המיוחד בעורף). התיקון יחול כאמור רטרואקטיבית, כשהתשלומים בהתאם לתיקון, לרבות ההפרשים למשרתים משוחררי ופורשי קבע ששירתו מפרוץ המלחמה, יועברו בפועל החל מחודש יוני 2025. הוועדה עמדה על כך שההפרשים ישולמו לזכאים אוטומטית, ללא צורך בפנייה או הגשת בקשה מצידם.

פזית תדהר, נציגת משרד הביטחון, אמרה בדיון: ״עד היום היה עיוות בתגמול המילואים למשוחררים ופורשים משירות קבע, שנבע מכך שאנשי הקבע לא נחשבים כעובדים. התיקון משנה את זה רק לצורך חישוב תגמול מילואים וקובע שלצורך זה בלבד יראו בשכר הקבע כאילו הוא שכר עבודה. הצעת החוק המקורית ביקשה לתקן את העיוות כהוראת שעה לזמן המלחמה, אבל הנוסח העדכני שגובש בשיתוף משרדי הממשלה והביטוח הלאומי, מתקן את העיוות באופן קבוע".

שנהב אור, נציגת משרד האוצר: "העלות תקציבית המוערכת של ההצעה נעה בין 20-30 מיליון ש"ח, ביחס לעלות אחורה וגם לעלות הצפויה ל-2025. יש הרבה אנשים שכבר קיבלו מענה כי שירתו פחות מ-60 יום מהשחרור, וכאן מדובר רק בהפרש של אלה שגויסו בתקופה שמעל 60 ימים מהשחרור או שחלפו מעל 90 ימים מיום שחרורו מקבע".